ישראל במלחמה
לאורך שנים רבות, נבנתה מסורת ט"ו בשבט, כששוב ושוב מוסיפים לה במקומות שונים בארץ ובעולם עוד ועוד טקסים מיוחדים, מנהגים ומסורות שונות, כשאף אחת מהן לא מבטלת את קודמתה. המסורת התפרשה ועוצבה באופן שונה בקהילות ישראל לאורך הדורות, בהתאם לערכים הייחודיים של כל אחת מהן.
בקהילות ישראל בגלות, טעימה מפירות ארץ ישראל בט"ו בשבט ביטאה, בין היתר, געגוע וחיבה לארצנו. המקובלים בצפת במאה ה-16 למשל, הוסיפו נדבך נוסף לטכס החג: לימוד משותף, העוסק בעיקר בתיקון עולם ומדמה את האדם לאילן שפירותיו הם חייו הרוחניים. התנועה הציונית, הוסיפה את הנדבך הלאומי והדגישה את מנהג הנטיעות, המסמל את השיבה אל הטבע, אל עבודת האדמה ואת השתרשותנו בארץ.
בשנים האחרונות מתהווה על אלה נדבך נוסף, העוסק באיכות הסביבה וקיימות. פעילות היציאה לנטיעות, אף שאיננה מתרחשת בעונה ההולמת נטיעות עצים, חוויתית ומשמעותית, בכך שהתלמידים עצמם נוטעים עצים ומשתתפים בפועל בהפרחת הקרקע.
מהטבע לכיתה: שלבי העבודה להכנת סדר ט"ו בשבט
בהשראת התהליך הקיים לאורך הדורות לעיצוב מתחדש של החג, נתגבשה היוזמה לזמן לפתחם של התלמידים אפשרות להתבוננות רעננה ועיצוב מחדש של טקס החג - סדר ט"ו בשבט. הסדר המוצע הוא אירוע חגיגי, אשר חותם כמה מפגשי לימוד מכינים (כ-3-4 שיעורים כפולים), המתקיים בקבוצות לימוד. מדובר בפעילות רב תחומית, לתלמידים בגילאים מגוונים, החל מתלמידים בכיתות ג'-ו', תלמידים בחטיבת הביניים וכן תלמידים בחטיבה העליונה. באמצעות לימוד זה חווים התלמידים בעצמם את חווית הלימוד המשותף, כגון זו שהתבטאה בסדר ט"ו בשבט בימי המקובלים.
בלוח השנה, ט"ו בשבט הוא כידוע, ראש השנה לאילנות. הסיפור המכונן של החג נוצק במהלך הדורות באמצעות התבוננות במופעי העצים, הצומח ועבודת האדמה. אלה משלבים בין תיאור המאפיינים הפיזיים של הצומח, לגילוי משמעותו הסמלית והערכית. הלימוד הכיתתי בקבוצות עוסק בגילוי ולימוד המופעים הללו ויצירה קבוצתית של סיפור מלכד אחד. כל קבוצת לימוד לומדת אודות מאפייניו המגוונים של אחד מן העצים לבחירתה (תאנה, זית, חרוב, רימון ותמר וניתן להוסיף את הגפן).
המאפיינים הפיזיים של העץ הנבחר כוללים לימוד אודות בית גידולו, מופעיו בעונות השנה, הפעולות החקלאיות הקשורות בו, תפוצתו בארץ ובעולם, תוצריו ושימושיו. משמעותו הסמלית והערכית של העץ הנבחר, נלמדת באמצעות עיון במרחב התרבות, הדת והמסורת הקשורים בו, כפי שהם מתבטאים במקורות, באגדות, בסיפורים, בשירים, בפתגמים, ביצירות אמנות ועוד.
1. העץ שלי: קבוצות עבודה
הלימוד בקבוצה פותח בהצפת הידע הקיים בה אודות העץ שהקבוצה בוחרת. לאחר מכן, הקבוצה מתאמת איסוף ולימוד הדדי של ידע חדש אודותיו, באמצעות חקר במקורות מידע מגוונים, בהתאם לגיל התלמידים. החקר הקבוצתי מעובד ומאורגן מחדש סביב סיפור מלכד אודות העץ, הנבנה על ידה.
אוספים ידע בקבוצה ובונים סיפור על העץ הנבחר2. תוצר צומח
בסיום שלב החקר, הקבוצה מעבדת את הידע החדש לתצוגה על גבי חצי בריסטול (מעין פלייסמנט), שיונח לתצוגה על גבי שולחן הסדר הארוך סביבו מסובים חברי הכיתה. אופן הצגה זה מזמן עיבוד מחודש וייחודי של המידע, על כל גווניו (היבטים בוטניים, אקולוגיים, היבטים בשירה, באומנות, בפתגמים וכו'). עוד מתאפשרים כאן, מיון וצמצום הידע בדרך יצירתית, המזמנת שילוב מלל ותמונות וממזגת בין התכנים לבין התבוננות בצד החזותי-האסטטי של התוצר. אופן תצוגה זה מאפשר השתתפות בחוויה, לא רק מן ההיבט הקוגנטיבי, אלא גם מן ההיבט החושי-פיזי. סך כל התוצרים מהווים קטלוג ויזואלי של כלל האילנות.
3. ברכת העץ
בנוסף לתוצר החזותי הזה, כל קבוצה מתבקשת לחבר ברכה מאת העץ הנבחר על ידה. ברכה זו היא סיכום נוסף פיוטי של המידע הנרכש אודותיו. נוסף על אלה, התלמידים בכל קבוצה מתבקשים להעלות, אם יש, סיפור אישי או משפחתי אודות עץ משמעותי בחייהם. למשל, תלמידים מברית המועצות העלו סיפורים על עץ האשוח, הקשור לחג הנוביגוד.
4. רגע של מסורת
לבד מן התוצרים הללו, כל קבוצה מקבלת לחקור אחת מן המסורות הקשורות בט"ו בשבט, כגון, ההיבטים הסוציאליים הקשורים באילנות במקרא, ביטויו של החג במשנה ובמקורות אחרים לאורך הדורות ועוד.
5. סדר ט"ו בשבט כיתתי
שילוב של כלל התוצרים המגוונים. כל קבוצה שולחת נציג לקבוצה המתכננת ובונה את הסדר הכיתתי: כיצד תערך ההנחיה, מהם קטעי הקישור (למשל, בשנה אחת העורכים עברו מעץ לעץ באמצעות הצגת חידה שבה מוצפן שם העץ), מהו סדר הצגת הקבוצות, מהו סדר הטעימות מן היין ומן הפירות היבשים, מתי נאמרות הברכות של העצים לכיתה ומהם ההיבטים המשחקיים המשולבים בסדר.
דוגמא למשחק: כל קבוצה צריכה להכין כרטיסיות עם חמישה מושגים הקשורים בעץ, שיונחו בסלסילה מרכזית. עם סיום הסדר, כל תלמיד בוחר אקראית מושג אחד וצריך לשייכו לבריסטול המתאים (מושגים, כגון: לולב, חוטר, צמל, כברה, עצירה, נקיפה ועוד).
פרויקט מסכם זה של הלימוד בקבוצות הוא אירוע דינמי של למידת עמיתים בדרך יצירתית ומעשירה, "הגדה" אחת. על גבי שולחן הסדר הארוך פרושים כל הקטלוגים הקבוצתיים וכן מטעמי החג לרוב. הגדת סדר ט"ו בשבט מסופרת באווירה שמחה וחגיגית, תוך כדי שילוב שירי החג ומשחקים למיניהם.
דוגמא לברכת העץ שכתבו תלמידים: ברכת התאנה
סמוך למעיין או בבורות מים עתיקים,
לאורך בקעת הירדן או בבוסתנים מוריקים,
לארץ ישראל מימי קדם נאמנה,
ולה פרותיי המתוקים - אני היא התאנה.
אני מאחלת לכם סבלנות עד אין סוף,
כמבקש את פרותיי אחד אחד לאסוף.
שתדעו לנהוג בהתמדה וסבלנות בד בבד,
"כי נוצֵר תאנה - יאכל פריה, ושומר אדוניו - יכובד".
מבין שבעת המינים אני סמל לביטחון ושלום,
מי ייתן ועליכם יבואו, ולא יהיו עוד לחלום.
שחג זה יביא לכם רוח התחדשות חביב,
כשם ש"התאנה חנטה פגיה" ותצמח שוב באביב.
ט"ו בשבט שמח לכולכם!
התאנה.
פעילות לימודית זו בוצעה כמה שנים בקורס "תרבות, זהות ולוח השנה" במכללת אורנים וכן בהזדמנויות שונות בחוג ליהדות במכללת אוהלו והוצגה בכמה מפגשים עם מורים.
