כך תכינו את תלמידיכם להצלחה בעתיד: התרכזו במיומנות ולא במקצוע

נסו לחשוב על אנשים שאתם מכירים שהצליחו לדעתכם בגדול. אנשים שאתם נתקלים בהם ביום יום.  אם יש לכם אנשים כאלה בראש, נסו להמשיג, מה גרם להם להצליח? איזו תכונה מיוחדת? כשרון? מיומנויות? רוב המשיבים יחשבו על תכונות ומיומנויות אישיותיות וחברתיות, כמו יכולת התמדה, כוח רצון, אמונה, בטחון עצמי, צמיחה מתוך קושי וכשלון, יחסי אנוש מצוינים, קביעת מטרות וחתירה למימושן, יכולת רטורית גבוהה וכדומה.

אם אנחנו מניחים הנחת יסוד שאומרת שתפקידו העיקרי של בית הספר הוא לגדל תלמידים שיצליחו במהלך חייהם הבוגרים להיות אנשים משמעותיים בחברה, אנשים שממצים את יכולותיהם ותורמים להתפתחות העולם, הרי שתפקיד בית הספר צריך להשתנות ולשים דגש על למידת מיומנויות ואימון בהן. כיום, כשאנחנו בעיצומו של תהליך מהיר של מהפכת המידע והטכנולוגיה, בית הספר מחפש משמעות חדשה. "אדם מחפש משמעות", אמר ויקטור פרנקל ובתי ספר וצוותי ההוראה מחפשים היום משמעות ורלוונטיות לתלמידים.

מתוך 10 המיומנויות החשובות בעולם המשתנה שחשובות לשוק העולמי: יחסי אנוש ותקשורת

עולם חדש – מיומנויות חדשות

לדעתי, בית הספר של השנים האחרונות כבר לא ממלא את תפקידו החברתי. אין יותר מקום לשינון וללמידת מידע שנמצא זמין בכל לחיצת כפתור. תלמידים רבים חשים כי גם ניסיון המבוגרים, שפעם היה נחשב כחשוב, היום כבר אינו מספק, שכן בכל סרטון יוטיוב ניתן ללמוד מכל אדם, בכל עת ובכל עניין.

יחד עם זאת, ילדי הדור הנוכחי, מביאים איתם קשיים ואתגרים חדשים. בבית הספר של היום יש צרכים שבעבר לא היו במוקד. יש בו מקום ללמד איך ללמוד, לפתח מיומנויות ובעיקר לחזק מיומנויות שהדור הנוכחי חסר בהם. בעידן הנוכחי, ילדים שוהים עם עצמם שעות רבות מול מסך כזה או אחר ולא תמיד מתאמנים באינטראקציות חברתיות. בעידן הנוכחי, ילדים רגילים למצוא מידע באופן מהיר, ללא צורך במאמץ אדיר.

ובכלל, הילדים של היום לא רגילים לתהליכים, הם רגילים לכאן, מהר ועכשיו. לטעמי, בעידן הנוכחי, ילדים לא מורגלים בשיח, לא מורגלים בחברויות אמת, בוויתור ובאתגרים משותפים. לא פלא אם כך, שהשנה האחרונה הוגדרה כשנה הקשה ביותר במספר מקרי ניסיונות האובדנות בקרב ילדים ובתחושת בדידות קשה מאוד.

בנוסף, כחלק מחיפוש המשמעות החדשה הבית ספרית, הארגון הכלכלי העולמי הגדיר ארבעה תחומים בהם תלמידים צריכים להתמקצע על מנת להתמודד עם המציאות המשתנה: עמימות, מורכבות, אי ודאות, תנודתיות (VUCA: Volatility, Uncertainty, Complexity, Ambiguity).

מתוכן, 10 המיומנויות החשובות בעולם המשתנה שחשובות לשוק העולמי הן:

1. יחסי אנוש ותקשורת.

2. פתרון בעיות מורכבות.

3. חשיבה ביקורתית.

4. יצירתיות.

5. ניהול אנשים.

6. יכולת תיאום עם אנשים אחרים.

7. אינטליגנציה רגשית.

8.  יכולת קבלת החלטות.

9. אוריינטציה שירותית.

10. יכולות משא ומתן וגמישות מחשבתית.

ניתן לחלק את המיומנויות לשלושה חלקים עיקריים: חלק רגשי, חלק חברתי וחלק קוגניטיבי.

המודלים החשובים לרכישת מיומנות בבית הספר

מודל SEL (Social and Emotional Learning), שפותח בשנים האחרונות, מדגיש כי עיקר העבודה החינוכית כיום בבית הספר צריכה להיות במתן כלים ומיומנויות רגשיות-חברתיות. עקב אכילס של הדור הנוכחי הוא ההיבטים הללו ודווקא דור המורים מוכשר בהם יותר מדור הילדים. המודל שם דגש על מודעות עצמית וחברתית, על היכולת לנהל מערכות יחסים מאוזנות, על יכולת קבלת החלטות מושכלת ובעיקר, על יכולת ניהול עצמי. כאשר תלמידים מפתחים יכולות אלה, החוסן המנטלי שלהם עולה, המודעות שלהם עולה ואיתם בהכרח גם תחושת המסוגלות.

אז איך עושים את זה? איך מלמדים תלמידים מיומנויות רגשיות, חברתיות וקוגניטיביות בבית הספר?

שלב 1: מיפוי המיומנויות הרגשיות, החברתיות והקוגניטיביות, לפי מאפייני הגיל וקבלת החלטה על מיומנויות מרכזיות שעליהן עובדים בשכבת הגיל המסוימת.

שלב 2: בחירת מודל הפעלה: כיום קיימים מספר מודלים שפותחו בבתי הספר שונים:

מודל א': מקצועות לימוד בהם משולבות המיומנויות

המודל המסורתי יותר, בו המקצועות נשארים כמו שהם: מתמטיקה, מדעים, לשון וכו', אבל כל המורים משתפים פעולה פדגוגית ומלמדים את המקצוע דרך המיומנויות שנבחרו לשכבת הגיל הנוכחית. למשל, אם מדברים על שכבת ז', בה נבחרו המיומנויות של ניהול עצמי, גמישות מחשבתית ויכולת משא ומתן, כל המורים שמלמדים בשכבת ז' מוכוונים ללמד את המקצוע שלהם דרך המיומנויות הללו. כל הלמידה של המקצוע היא דרך המיומנות. מודל זה הוא המודל הקלאסי, שהוא יחסית פשוט למורים ולכן רבים מאמצים אותו. יחד עם זאת, יש לו גם חסרונות, שכן הוא עדיין נאחז בפרדיגמה הישנה ולא תמיד ניראה ומורגש בקרב התלמידים וקהילת בית הספר.

מודל ב': שיעורים במיומנויות, במקום בתחום דעת

במודל זה אין בכלל במערכת שיעורים מקצועיים קלאסיים, כמו תנ"ך, ספרות וכו', אלא שם השיעור הוא שם המיומנות, כמו שיעור בקבלת החלטות, שיעור בחשיבה יצירתית, שיעור בניהול עצמי, שיעור במודעות חברתית וכדומה. בתוך אותו שיעור, כמו למשל, שיעור "קבלת החלטות", משתלבים כל מקצועות הלימוד, כמו ספר שופטים בתנ"ך, קבלת החלטות באזרחות, בהיסטוריה, במתמטיקה וכו'.

התהליך כאן יותר מאתגר עבור המורים ובית הספר, מכיוון שהוא דורש שינוי פרדיגמות ותפיסות אצל המורים והתלמידים ומכיוון שהמורה הוא כבר לא מורה מקצועי וצריך לשלוט בתחומי דעת שונים.

מודל ג': נושא אחד – במספר מקצועות

כאן למעשה בוחרים המנהלים והמורים נושא אחד גדול, שיכול להיות הזדמנות ללמידה של מקצועות שונים (למשל, רבי המלל: שפה, ספרות, תנ"ך, מגדר וכדומה). התוכן הוא אינטרדיסיפלינרי ואין תחום דעת מוביל. בחירת הנושאים הינה בחירה מושכלת של נושאים המאפשרים באופן פשוט וטבעי עיסוק במיומנויות חברתיות ורגשיות.

בביה"ס אורט סינגאלובסקי התנסו צוותי ההוראה במודל הזה, במסגרת מהלך פורצי דרך בעיר תל אביב יפו. נושאים לדוגמה שנבחרו הם משלים (משלי עצים וצמחים). דרך למידת המשל נכנסו תכנים בספרות, תנ"ך, אזרחות ושפה וכן מיומנויות של שיח עמיתים, חשיבה ביקורתית ויצירתית. נושא נוסף שנבחר בבית הספר היה "אדם ואדמה" (הקשרים בין אדם לאדמה, תחושת השייכות של האדם לאדמה שלו, משמעות עם, מדינה, חברה וכדומה. המיומנות שנלמדו הן מיומנויות רגשיות של מודעות אישיות ומיומנויות חברתיות של הבנת מציאות חברתית וכן מיומנויות קוגנטיביות שפתיות.

הערכת למידה על פי מיומנויות

כאשר משנים את דרך ההוראה להוראה על פי מיומנויות, גם דרך ההערכה חייבת להשתנות, שכן ראוי שתהיה הלימה בין המיומנות הנלמדת לבין אופן הערכת המיומנות. אי אפשר למדוד למידה מבוססת מיומנויות בכלים שמודדים למידה מבוססת תוכן. אם כן, כיצד ניתן למדוד ולהעריך מיומנות כמו אינטליגנציה רגשית או מודעות עצמית?

אפשרות 1: פיתוח הערכות חלופיות המותאמות למיומנויות הנלמדות

לדוגמה, למיומנות של מודעות עצמית ניתן לבחור מונולוגים כהערכה חלופית או יומן רפלקטיבי, שמהווה תלקיט מכל השנה. למודעות חברתית ניתן לפתח תסריט להצגות ולביים אותו, לכתוב נייר עמדה על נושא חברתי, ליצור פאנל של עמדות חברתיות. למיומנות של משא ומתן ניתן לבחור הערכה שמבוססת על פרויקט עבודה, כאשר התלמיד צריך להגן בעל פה על עבודתו או בניית משחק חברתי המכיל סיטואציות חברתיות ומאתגר את החשיבה של התלמידים כמטלה מסכמת.

אפשרות 2: התאמת ההערכה הקיימת להערכת מיומנויות

לדוגמה, פיתוח מבחנים המעריכים חשיבה יצירתית או ביקורתית או רב ממדית, כתיבת עבודה מסכמת על מיומנות מסוימת, הכנת מצגת מסכמת וכדומה.

לסיכום, הצלחה של בתי הספר כיום נמדדת ביכולת שלהם לפתח ולהצמיח תלמידים בעלי מיומנויות ויכולות שיידרשו בעתיד. מיומנויות רגשיות וחברתיות נמצאות במרכז השינוי שצריך לחול בבתי הספר. תפקיד בית הספר הוא להוות מרכז למידה ואימון של מיומנויות המהוות תהליך התפתחות אישי לכל תלמיד ותלמיד, על מנת לאפשר להם את העתיד הטוב ביותר עבורם.

• תודה רבה למנהל קרית החינוך סינגאלובסקי מייקל מאירוביץ, לסגן מנהל קרית החינוך והמנהל הפדגוגי, רן גולנד הורביץ ולמנהל חטיבת הביניים סהר גולן, על הובלת המהלך בבית הספר ועל האמונה בו. ותודה לכל הצוות החינוכי שעומל על פיתוח תכניות לימודים חדשות סביב מיומנויות לחיים.