נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
כשחינכתי כיתה ז', נושא המיניות עלה בין התלמידים לא מעט. אם זה משפט שנאמר, קללה שנזרקה לאוויר, תהיות בינם לבין עצמם ואפילו צפייה בסרטון פורנוגרפי בפרהסיה. בתור מורה, לא היה לי קל להכיל את הדברים, כיוון שלא הוכשרתי לכך ולא הרגשתי שאני מוכנה לתת מענה לצרכים שלהם.
מורים רבים נרתעים מנושא החינוך המיני. הם חוששים מהשאלות שיגיעו, מהתשובות שיצטרכו לתת, מלדבר על דברים אינטימיים עם תלמידים. גם התלמידים חוששים משיעורים כאלה, מובכים מהסיטואציה, מצחקקים, ומתוך מבוכה, הופכים את המושגים למגוחכים. הם לא יודעים מה מותר לשאול ואיך יסתכלו עליהם אם ישאלו את שעולה בראשם.
בורחים מהמבוכה
בשנת 1987, הפך החינוך המיני לשיעור חובה בארץ. למרות זאת, אנו רואים בשטח פערים גדולים בהבנה ובידע של התלמידים בנושא זה וניתן להבין מהיכן הם נובעים. רוב המורים לא עברו הכשרה הקשורה לתחום החינוך המיני וכאשר מגיעים לרגע, הם מרגישים מובכים מהשאלות שעדיין לא נשאלו ומהנושאים שביום יום אנחנו לא מדברים עליהם, בטח שלא עם תלמידים.
במקרה הזה, ישנה מובכות הדדית. המורה מובך מהסיטואציה וגם התלמיד, שלא תמיד מרגיש בנוח לדבר או לשמוע על נושאים כאלה בנוכחות המורה. הסיטואציה מתגלגלת לכך שהמובכות של שני הצדדים מזינה אחת את השנייה והנושאים הכל כך חשובים האלה, הופכים לשטחיים. כך קורה שדווקא את הנושא הכי חשוב לגיל הזה, אנחנו מנסים להקטין ולשטח, לטאטא ולהשכיח. השיעור עובר כאילו לא נאמר דבר וכולם ממשיכים בהקלה לסדר היום. התלמידים נשארים עם הרבה שאלות לא פתורות בנושאים מהותיים ולא בטוח שיש מי שיענה על שאלותיהם, גם בבית.
בתור מורים, קל לנו לסמוך על הבית של התלמידים ולחשוב ששם הם יקבלו מענה. הרי הכי טבעי שההורים ישוחחו על כך ילדיהם. זה אכן המצב האידיאלי, אבל מה לגבי אותם תלמידים שהוריהם מובכים מהנושאים הללו? ומה לגבי תלמידים שמובכים מלשוחח על כך עם הוריהם וכאשר ההורים מנסים לפתוח בשיחה, הילדים עונים בחוסר סבלנות ומנסים לסגור את השיחה? עבור תלמידים אלה אנחנו המורים מחויבים להתייחס לנושא המהותי הזה, בתקופת ההתבגרות.
בדינמיקה הכיתתית עולים הרבה דברים, חיוביים ושליליים. אנחנו רואים שיתופי פעולה, חברויות ועזרה הדדית, אבל מעבר לדברים החיוביים, כל מורה יכול למנות גם את הדברים השליליים שרוחשים וגועשים בכיתה. בין היתר, תמונות לא מותאמות שנשלחות בוואטסאפ הכיתתי, מילים שנאמרות לא במקום, מגע לא נעים בין תלמידים ועוד. אלו הן עוד סיבות לחשיבות של לימוד חינוך מיני במסגרת הכיתתית.
הסמארטפון בשירות המורה
לא פעם שמעתי מורים אומרים, "הרי כל המידע נגיש להם באינטרנט, חשוף לעיניהם בצורה מהירה, נגישה וקלה. כל תלמיד יכול להיכנס לאינטרנט בזמנו החופשי ולחפש מידע על אמצעי הגנה ליחסי מין או כדי להבין מה זה קרי לילה. בשביל מה צריך חינוך מיני?"
זוהי טעות נפוצה. בעידן שלנו אנחנו אכן מוצפים במידע, לטוב ולרע. במקרה הזה, עודף המידע לא פועל לטובתנו. הוא מבלבל, קשה לדעת מהו מידע מהימן וכמובן, החשיפה לפורנוגרפיה גדלה בחיפוש מידע באינטרנט. המידע הזה לא מגיע לילדים בהתאם לגילם והוא מגיע ללא תיווך של הנושא. בפועל, קורה שהם לומדים דברים שלאו דווקא היינו רוצים שילמדו בשלב הזה של החיים.
מחקרים מראים כי 15% מהנערים בישראל גולשים באופן קבוע ויזום באתרי פורנו. הם לומדים מסרטי פורנו על יחסי מין ללא אינטימיות, לרוב משפילים ואף אלימים, לומדים על דימויי גוף משחקנים ושחקניות ומבלבלים בין פנטזיה למציאות.
אין ספק שיש צורך בתיווך הנושא והסבר מעמיק על כל תקופת גיל ההתבגרות ועל החוויות שהם עוברים ויעברו. מההתרשמות שלי, שיעורי חינוך מיני במובן הקונבנציונאלי לא אפקטיביים במיוחד. התלמידים לא מרגישים בנוח כאשר המורה מדברת איתם על נושאים אינטימיים. כדי לעניין את הדור הזה, שרגיל למשחקי מחשב, סרטונים בסמארטפון וסטורי קצר באינסטגרם, אנחנו צריכים לעבד את החומר כך שיהווה חלופה טובה לפיתויים ברשת.
אז איך עושים את זה?
מה דעתכם בנושא החינוך המיני? נשמח אם תשתפו אותנו כאן בתגובות בדרך שלכם להעביר את הנושא בכיתה ותספרו לנו על מקרים מעניינים שחוויתם עם תלמידים בנושא זה.