5 רעיונות לשיעורים יצירתיים ומעשירים בעזרת פודקאסטים

מי את גרטה תונברג? מה שכחו לספר לנו על הקורונה? מה כדאי לנו לקחת מהסיפור של מארי קירי? ולמה שסיבוב כדור הארץ יעניין את התלמידים שלנו? כולנו מחפשים בימים אלה תכנים רלוונטיים להעביר לתלמידינו, להלהיב אותם בחשיפה לתופעת ולסיפורים שהם מחוץ לתכנית הלימודים, אך לא תמיד אנחנו יודעים איפה למצוא אותם. דווקא עכשיו, בימי קורונה, קיימת יותר מתמיד דרישה לתכני העשרה כאלה, שניתן להיחשף אליהם גם מהבית.

מה נעשה? נתחיל לכתוב תוכן, לפתח מצגות, לאתר קישורים לתכנים העשויים לגרום לתלמידים לקרוא? אין צורך. עולם הפודקאסטים נמצא שם עבורנו – עשיר ומלא בתוכן מרתק, שבנוי בדיוק לשיעורים יצירתיים וייחודיים. בהכוונה נכונה נוכל לרתום תלמידים ללמידה מעט אחרת ומשמעותית לא פחות.

הפודקאסט מכיל קבצי אודיו הזמינים להאזנה בכל עת בסמארטפון, בטאבלט ובמחשב. ניתן למצוא ברשת האינטרנט 29 מיליון פרקים וכחמש מאות פודקאסטים שונים להאזנה בשפה העברית.

ניתן למצוא בפודקאסטים הקיימים פרקים רבים אשר יכולים לחבר את התלמידים לאותם נושאים החסרים בתכני לימוד. יהיו כאלה שיכנו אותם תכני העשרה ואחרים נושאי צו השעה – נושאים המאפשרים לתלמידים להכיר את מורכבות העולם בו הם חיים. הם יגרמו להם לחשוב על פתרונות שונים, לבצע חשיבה ביקורתית מושכלת ולתת את הדעת לאני העצמי - ליכולות, לרצונות ולכישורים שכדאי לפתח בתחום הקוגניטיבי והרגשי.

האוזן של התלמידים אינה מורגלת לשמיעה של פודקאסטים. תנו לתלמידים לשמוע בהתחלה פרקים שלדעתכם הם מלהיבים. אפשרו להם לשמוע חלק מהפרק ובעיקר, אפשרו להם להיות פעילים בהאזנה, ע"י פיתוח החשיבה הביקורתית והיצירתית שלהם. לפניכם חמש דרכים לקידום האזנה אקטיבית לפודקאסט:

1. שאלה או שתים – לא יותר!

שאלה מכוונת מסייעת למיקוד בהקשבה: לאיתור ולהבנה של המסר שכותב הפרק רוצה להעביר. מומלץ מאוד שהשאלה המרכזית הנשאלת תכוון לחשיבה ביקורתית אצל הלומד לגבי המסר והדוגמאות המוצגות. כמה דוגמאות לשאלות אפשריות:

• מהו הרעיון המרכזי בפודקאסט? מה תוכל או תוכלי לספר עליו בתום ההאזנה לפרק?
• מהו הדבר המשמעותי ששמעת בפרק זה ותרצה להעבירו הלאה?
• מה ציפית לשמוע ועד כמה הפרק היה מכוון לכך?
• מה היית גורעת מהפרק? איך היית מקליטה פרק זה?
• איך מה ששמעת בפרק מתחבר אליך, לסובבים אותך?
• מה דעתך על המסר המרכזי של הפרק? מה שכנע אותך ומה לא?

האזנה באמצעות אחת מהשאלות מתאימה בעיקר, אך לא רק, לפודקאסט מיידעי שמוגש ע"י מומחה לנושא או מפיק הפודקאסט. קיימים פודקאסטים שהשאלה הגדולה בהם היא הבסיס לפרק. לעיתים אלו שאלות המתבססות על שאלות שילדים שואלים: בפודקאסט אבא למה? הילד שואל "למה יתושים מזמזמים?" דורון פישלר, בפודקאסט התשובה, נותן הסבר למה המיקרוגל אינו מקרר? ובמעבדה לילדות ולילדים' שואלת הילדה "לאיזה ים הכוונה במושג מעל פני הים?"

כשהלומדים יהיו מיומנים בהקשבה לפודקאסט כדאי לתת להם לחבר לעצמם את השאלה המרכזית באמצעותה ישמעו את הפרק. אגלה לכם שזו השיטה שאני מאזינה איתה באופן פעיל. גיליתי שבדרך זו אני מתחברת לתוכן, מצליחה לשמור על מיקוד, להאזין לפרק ארוך ובסוף גם לשתף חברים. החיסרון בדרך זו היא שאנחנו נוטים לשכוח את הרעיונות המשניים ואת פרטי המידע המלווים את הרעיון המרכזי.

2. מארגנים גרפים
קרה לכם ששמעתם פרק פודקאסט, התלהבתם ממנו, רציתם לספר עליו, אך לא זכרתם את הפרטים השונים? הנה דוגמה: בפודקאסט Out of Memory, העוסק בתוכנה וטכנולוגיה, יש סדרה של פרקים (4-6), שעניינה הצפנה. מתגלות לנו שיטות להצפנה מימי הפרסים עד לשימושים שונים כיום בעולם המחשבים. איך נזכור את כל השיטות? תארו לכם מארגן גרפי של ציר התפתחות שבו ניתן במהלך ההאזנה לכתוב את שיטות ההצפנה השונות ועיקריה, כך שיתנו ללומד בתום ההאזנה תמונה מלאה של הנושא, ללא צורך לזכור ועם היכולת לחזור ולעיין בה בשעת הצורך.

שיטה אחרת שלאחרונה אימצתי בהאזנה לפרקים שלא בזמן נהיגה, היא לשרטט מפת מושגים. נסו לבקש זאת מהתלמידים. מפה מהסוג הזה יכולה להוות בסיס לדיון, חקירה וסיכום מילולי לאחר ההאזנה.

הנה דוגמא לתרשים בעקבות האזנה ליער האמזונס, מתוך B12.

ועוד תרשים שהופק מהפודקאסט טנגו צפרדעים, מתוך שלושה שיודעים:

• רושמים את כלל המושגים / הרעיונות שמוזכרים ויוצרים מפת מושגים.
• מציגים אירועים על ציר התפתחות.
• משתמשים בתבניות: השוואה, סיבה–תוצאה, עובדה-דעה, טענה-נימוקים, בעיה-פתרונות, KWL. ניתן להיעזר בתבניות נוספות שנמצא באינטרנט. למשל, כאן.

3. חקירה

ניתן למצוא ברשת פוסטים אקטואליים העוסקים במשבר האקלים, נגיף הקורונה והסוגיות הכלכליות והפוליטיות. זוהי הזדמנות לחשוף את הילדים לבעיות האמיתיות שהעולם עוסק בהן, לאפשר להם להביע דעה ולהציג פתרונות. הציעו לילדים לחשוב על שאלות שהפרק אותו הם שומעים אינו נותן להם מענה עליהן ולחפש את התשובות במקומות אחרים.
האזנה לפודקאסט מהווה הזדמנות לחשיפה למומחים בתחומי דעת שונים, אך גם כאן נראה שהדעות של המומחים לאותו נושא לעיתים אינן תואמות. ראו למשל את משבר האקלים: בפודקאסט הזמן הירוק תמצאו מומחים רבים המתייחסים לגורמים האנושיים שהביאו עלינו את המשבר, לעומת דעתם של מדענים אחרים, המציגים טענה נגדית לכך.

סוגיה מרכזית שעולה לגבי הפודקאסט היא אמינות המידע המצוי בם. פודקאסטים רבים נכתבים על ידי אנשים שמגלים עניין בנושא, חוקרים אותו ומעלים סיפור טוב לרשת. למדו את הילדים לבדוק במקורות נוספים, לבצע השוואה, לשאול שאלות ולהיות זהירים בהסקת מסקנות. למשל:

•  מעלים שאלות נוספות המתעוררות מתוך האזנה לפרק.
•  בודקים את מומחיות המגיש.
•  משווים למקורות נוספים.

4. האזנה לראיונות

פודקאסטים מסוג ראיון יכול להיות מעט כבד להאזנה לתלמידים. ניתן לבקש מהם לכתוב את השאלות ששואל המרואיין ולנסות לענות בתום הפרק על שאלה נבחרת. קחו לדוגמה את אחד הנושאים החשובים שאנחנו פחות מכוונים לעסוק בהם בהוראה, התחום הרגשי. ניתן לכוון את הילדים להאזין לפרק בנושא ולדון איתם ביחד לאחר מכן. נסו למשל את הפרק למה חשוב להגדיר מטרות? בפודקאסט מיינדסט.

•  שומעים חלק מהריאיון.
•  כותבים את שאלות המרואיין ובוחרים שאלה לדיון או סיכום.

5. יוצרים ומפיצים

לכל פרק יש מסר. יש רעיון שהמגיש מכוון להעמיק ולהסביר אותו. בעקבות האזנה, יכולים התלמידים ליצור תוצר שיסכם את המסר ויציג את ההבנות שלהם. מומלץ לבקש מהתלמידים ליצור תוצר שבאמצעותו יוכלו להעביר את המסר הלאה. זוהי דרך מצוינת להכשיר את התלמידים להציג מסרים ורעיונות שלמדו באופן ממוקד, ברור, בהיר ויצירתי.

• מנסחים ביקורת והמלצה ומפיצים ברשתות החברתיות.
• כותבים פרק נוסף לפודקאסט.
• מכינים כרזה, אינפוגרפיקה, סרטון או מצגת.
• מקליטים סיכום של הפרק בפורמט שונה מזה הקיים.

חשבו על נושאים שעשויים להיות רלוונטיים לתלמידים שלכם בימים אלה וחפשו פרקים מתאימים. ניתן להיעזר במנוע החיפוש Listen Notes. אפשר להיעזר גם בכתבה הקודמת שלי כאן, "הסכיתו ושמעו: הפודקאסטים המרתקים שכל איש חינוך חייב להכיר" ומוזמנים גם להתייעץ בקבוצת הפייסבוק פודקאסט על סדר היום.

מצאתם פרק מתאים ויצרתם הפעלה מעניינת? אל תשכחו לשתף.