נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
4.2.2018, חדר הכנה לפיזיקה
איציק: נמאס לי איתמר. י6 הורגים אותי. הם לא מקשיבים, לא אכפת להם, ונראה לי שהם לא מבינים כלום. אני מביא טונות של אנרגיות חיוביות ויוצא כמו מזרן ים מפונצ'ר במימדיון בסוף אוגוסט.
איתמר: שמע איציק, אנחנו בלופ. כבר דיברנו על זה המון. אנחנו יודעים מה צריך לעשות, פשוט צריך להחליט וללכת על זה. הרי אם היינו במקומם - יושבים 8 שעות ביום, שומעים הרצאה ש"מתאימה" לכולם ועושים בדיוק מה שאומרים לנו, גם אנחנו היינו נרדמים על האף.
איציק: מה עוצר אותנו?
איתמר: אנשים. אנחנו צריכים מחנכים ומורים שירצו לעשות את זה. זה דורש מאמץ וגמישות מהמורים, ופתיחות מבית הספר ומהתלמידים. זה לגעת במהות של מה שאנחנו עושים בכיתה. זו דלת שמעטים עברו בה.
איציק: אתה ואני יכולים להיות מחנכים. אילן ילמד מבוא למדעים, רות אנגלית, סהר תנ"ך, חובב ילמד עברית. הם ילכו איתנו. ההנהלה תלך איתנו, כי אי אפשר להמשיך לעשות את אותם הדברים ולקוות שנקבל תוצאות חדשות.
איתמר: זה יאפשר לנו לעשות חינוך כמו שאנחנו מאמינים בו. שהתלמידים ייקחו חזרה אחריות על החיים שלהם, שכל תלמיד יקבל הוראה קצת שונה, שנאפשר להם להיות שותפים אמיתיים לתהליך הלמידה שלהם ולא ניצבים בו. נתמוך במי שקשה לו, נאפשר בחירה ואוטונומיה בדרכי הלמידה ואפילו בדרכי ההערכה של התלמידים, נלמד מיומנויות שדרושות לאדם בחברה ובעולם התעסוקה. אני מאמין בזה לגמרי.
--
שיחה זו היא שהולידה את כיתות אד"ם בקריית החינוך ברנקו וייס על שם רבין במזכרת בתיה. הכיתות נוצרו מתוך ההבנה שצורת העבודה הקיימת מפקיעה מהתלמידים את ההזדמנות להתפתח ולצמוח, וגם אינה תורמת הרבה לידע שלהם בתחומי הלימוד; מתוך ההבנה שרובם יכולים ללמוד באופן עצמאי עם הנחיה שלנו. במאמר זה ארצה לחשוף כיצד כיתות אד"ם פועלות ומה הן מקדמות.
3 מרכיבים בכיתות אד״ם
כיתות אד״ם מקדמות 3 מרכיבים עיקריים: אוטונומיה, דיפרנציאציה ולמידת מיומנויות. הן נועדו לאפשר לתלמיד ללמוד באופן שנכון עבורו ומתאים ליכולותיו ולרצונותיו, וכן לתת לו את המרחב ואת הזמן לנהל את עצמו - להתנסות, לטעות, לחוות, לחוש תסכול, להתאמן. השנה התנסינו עם שתי כיתות אם בשכבת י׳ - עיוניות, הטרוגניות, רגילות לגמרי.
1. אוטונומיה - הנחת היסוד הראשונה של שיטת אד"ם היא שאדם בוגר בחברה דמוקרטית הוא אדם אוטונומי המנהל את עצמו ובוחר איך לחיות את חייו, וכי על בית הספר לאפשר לתלמידים אוטונומיה ובחירה מונחות ומבוקרות. חוד החנית ביישום עקרון האוטונומיה הוא השעות האוטונומיות, והן מיושמות בכשליש מזמן הלמידה במקצועות הנלמדים בשיטה זו. בשעת הלמידה האוטונומית התלמידים נמצאים עם המורה בכיתה ולומדים. החידוש הוא שהמורה לא אומר לתלמידים מה לעשות ולא מכתיב להם את הקצב. כל תלמיד עוסק במה שהוא צריך לעשות - למידה עצמאית, התכוננות למבחן, מטלת ביצוע, כתיבת דוח ניסוי או אפילו פעילות של מועצת התלמידים. מורים שונים מאפשרים רמות שונות של גמישות - יש המאפשרים גם לנוח, יש המאפשרים גם לצאת מהכיתה ללמידה במרחב אחר. כשזה עובד, מרגישים כמו כוורת פורייה שמייצרת דבש. קבוצות שונות עוסקות במטלות שונות, בצורות ישיבה שונות וברמת ווליום שונה. מפל המוטיבציה שתיארנו בפתיחה מתהפך: במקום מורה שמתאמץ ותלמידים שנענים או לא נענים לו, התלמידים מתאמצים ונזקקים למורה שמתווך, מייעץ, מכוון ומקשיב. לפעמים יש לו אפילו זמן להכין לעצמו קפה ולשתות אותו חם במהלך הלמידה.
כאשר כמה מקצועות מיישמים את שיטת אד"ם, המערכת של התלמיד משובצת בשעות אוטונומיות המאפשרות לו לווסת את עומסי הלמידה. למשל, תלמיד שאינו זקוק דווקא ל-45 דקות כפול 3 בהיסטוריה ו-45 דקות כפול 5 במתמטיקה, יכול להקצות חלק מזמן הלמידה האוטונומי על חשבון שיעור מתמטיקה ללימוד היסטוריה או להפך. תלמיד המסיים את מטלותיו מוקדם מאחרים, יכול לבחור יחד עם המורה אתגר אישי לשעות הללו. לשעות האוטונומיות יש מחיר. הן מחליפות שעות הוראה רגילות ומאלצות את המורה ללמד פחות. המורים מגשרים על הפער באמצעות מטלות למידה עצמאיות שהתלמידים מבצעים בשעות הלמידה האוטונומיות.
2. דיפרנציאציה - מבול של מילים כבר נכתב על למידה פעילה ואקטיבית, וזו דרך אחת בין דרכים רבות ליישמה. המרכיב הייחודי של מטלות אד"ם הוא הדיפרנציאציה - התלמיד בוחר לעצמו מטלה שמתאימה לדרכי הלמידה המועדפות עליו - הוא יכול ללמוד לבד או בצוות, ללמוד מסרטון, מטקסט או באמצעות חקר, והוא יכול להגיש בסיום תוצרים מגוונים המבטאים ביצועי הבנה שונים. כך למשל, אם אנו לומדים את השירים "רק על עצמי" ו"באחד גלגולי", ניתן לתלמידים מטלה דיפרנציאלית, שבמסגרתה עליהם לבחור האם לצפות בשני שיעורים מצולמים על השיר ולהשוות בין דעות המורים המשתתפים בסרטונים על השירים, לקרוא ניתוח של השיר, לראיין אנשים על יחסם לשיר או לקרוא מאמר על השיר. את מה שלמדו יכולים התלמידים להציג במילים שלהם, בציור, בשיעור קצר לכיתה או בשיחה עם המורה. כדי לוודא שהתלמידים לומדים גם לכתוב כתיבה עיונית ראויה ושולטים בחומר הנלמד, אנו משלבים בין המטלות הדיפרנציאליות גם מעט מבחנים ועבודות "מסורתיות". מובן שמטלות כאלו דורשות הנחיות מפורטות ומחוון ברור. זה דורש כמה שעות עבודה מהמורה בתחילת השנה או לפניה, אך מפנה אותו מאוד במהלך שנת הלימודים. התלמידים בוחרים בעצמם, מבינים את מה שעליהם לעשות, ורובם בוחרים בדרכים יצירתיות ומשמעותיות ללמידה ולביטוי ההבנה שלהם. מי שמתקשה מקבל הסבר נוסף וליווי הדוק יותר, ואנחנו המורים נהנים לבדוק עבודות מגוונות שיש בהן הרבה חדוות יצירה וביטוי אישי, בצד ידע והבנה.
3. מיומנויות - אחת המטרות הראשיות של בית הספר היא פיתוח מיומנויות שיסייעו לתלמיד להפוך לאזרח חושב ועצמאי שיכול להשתלב בהצלחה בעולם התעסוקה של המאה שלנו. לכן המורים המלמדים בכיתות אד"ם דנים ביניהם על המיומנויות שהם רוצים לקדם אצל התלמידים, מאפשרים לתלמידים להתמקד במיומנויות שחשובות להם דרך תכנית למידה אישית וכוללים את המיומנויות במדדי ההערכה של התלמיד ובמחוונים. בשלב מתקדם אנחנו יכולים גם ליצור רצף של הוראת מיומנויות שהולכות ומתפתחות משנה לשנה, וגם "לתמחר" מטלות שונות לפי המיומנויות שהן מקדמות, וכך לאפשר לתלמיד להתמקד במיומנויות שחשובות לו על ידי בחירת מטלות שמקדמות אותן בצורה הטובה ביותר. כך למשל, אם ברצוננו לקדם עמידה מול קהל, נקיים שיעור בנושא ונדרוש מכל תלמיד להתנסות בכך לפחות פעם אחת במחצית. תלמיד שרוצה להתמקד במיומנות זו יבחר לסיים רבות מהמטלות שלו בהרצאה קצרה לכיתה, והמחוון לביצוע זה יכלול התייחסות לקריטריונים שנלמדו במיומנות זו. אפשר גם להעמיק בבחירת המיומנויות, הן בתיאום בין המורים השונים והן בתהליך הבחירה האישי של כל תלמיד. אפשר להתמקד בהעצמת תחומי חוזק, לחזק נקודות חולשה, או לגזור יעדים מתוך מטרות אישיות ארוכות טווח.
איך עושים זאת?
אז מה המתכון? אם ריחות התבשיל ויתרונותיו הבריאותיים והנפשיים גירו לכם את התיאבון, ודאי תשמחו למרכיבים ולהוראות ההכנה. כאן ניאלץ לאכזב אתכם. האוטונומיה, הדיפרנציאציה ולמידת המיומנויות הם גם מנת חלקם של המורים בכיתות אד"ם. המורה בכיתת אד"ם אינו קבלן ביצוע אלא איש חינוך הפועל בתוך גבולות גזרה רחבים ופתוחים למדי. חלקנו לימדנו השנה באמצעות MOOC ונתנו לתלמידים חופש בעיקר בניהול הזמן והקצב, אחרים שמו דגש על הגיוון בדרכי הלמידה ומורים אחרים הדגישו את למידת המיומנויות. מצאנו שקהילת מורים לומדת היא מרחב מצוין עבורנו לשתף ולהתייעץ, והיא סייעה לנו לשפר את ההוראה שלנו בשיטת אד"ם.
נפגשנו פעם בשבוע ושיתפנו בקשיים ובפתרונות. שוחחנו על מה לעשות עם תלמידים שאינם מתקדמים בלימודיהם (שיחות אישיות, בניית תוכנית התקדמות אישית מפורקת לפרטים קטנים, פגישות עם עוזר הוראה מכיתה בוגרת יותר); התווכחנו על מה מותר ומה אסור בשעת למידה אוטונומית (חלק אפשרו לתלמידים בחירה רחבה, חלק אפשרו ללמוד רק במקצוע "שלהם", חלק השאירו את כל התלמידים בכיתה וחלק הרשו להתפזר במרחבים נוספים); התפלספנו על איך נכון יותר ליישם דיפרנציאציה – על המורה להתאים את הפעילות לתלמיד, או שמספיק לאפשר לתלמיד לבחור מה מתאים לו (צר לי, אין לי כאן תשובה משביעת רצון); ירדנו גם לפרטים הטכניים – גוגל קלאסרום מול מוודל, טיוטות בדרייב או בוורד, ואם לקרוא שמות בתחילת השעה האוטונומית או לא. השיחה השבועית דחפה אותנו קדימה והציבה את האתגר לשבוע הבא.
התלמידים הצליחו ללמוד את מה שנדרשו באופן עצמאי, ולא מצאנו שינוי ניכר בהישגיהם. סקרים שערכנו במהלך השנה בקרב התלמידים הראו שיפור במגוון מדדים משמעותיים (גיוון בהוראה, ניהול זמן, עניין בלימודים, יצירתיות, תחושת שליטה, אחריות הדדית ועוד). יעד מרכזי שהצבנו לעצמנו אך לא עמדנו בו השנה הוא שילוב חונכים (תלמידים מכיתות בוגרות יותר) שיסייעו לתלמידים בתהליכי הלמידה, ניהול הזמן וההתמודדות עם האחריות החדשה. בשנה הבאה נצליח יותר, ונתרחב. כל אחד בכיוון קצת אחר, ורק דבר אחד במרכז - האד"ם.