חינוך פיננסי בבתי הספר – על מה ולמה?

בשנים האחרונות מוכר חינוך פיננסי ברמה עולמית ככישור חיים חיוני, המעצב את בני הדור הצעיר להיות בוגרים אחראיים, מוכלים בחברה ובכלכלה ומסוגלים לקבל החלטות פיננסיות מושכלות. ה-OECD  כולל את החינוך הפיננסי כאחד מארבעת הכישורים החשובים לאדם (בנוסף למתמטיקה, הבנת הנקרא ומדעים). עם זאת, בישראל מיושמות תכניות לחינוך פיננסי רק ב-20% מבתי הספר התיכוניים, על פי יוזמות מקומיות של בתי הספר או העיריות. המאמר הנוכחי עוסק בחשיבותו של החינוך הפיננסי ובדרכים מעשיות ליישומו בבתי הספר.

מדוע חינוך פיננסי הוא כישור נדרש לכל נער ונערה?

גלובליזציה, בשילוב טכנולוגיה דיגיטלית, הפכו את השירותים הפיננסים לנגישים יותר מבעבר. נגישות זו מהווה אתגר להתנהלות הכלכלית של הפרט. ילדים ובני נוער בישראל מוציאים סכומים גבוהים (2 מיליארד דולר) ברכישות עצמיות. בנוסף, הצעירים משפיעים על קבלת ההחלטות של הוריהם בנושאי צריכה. בגילאים צעירים ההשפעה תתבטא בעת רכישת משחקים, בגדים או מזכרות מחופשה מהנה. לעומתם, בני הנוער כבר ירגישו בנוח לקחת חלק פעיל בהחלטה על יעד החופשה השנתית, קניית טלפון נייד או רכישת רכב. במציאות זו, בני הנוער עומדים מול החלטות פיננסיות ברמה יומיומית. הם צורכים שירותים פיננסיים, מנהלים חשבון בנק, מחזיקים בכרטיס אשראי, מבצעים רכישות ברשת ומתמודדים עם לחץ חברתי במרחב הצרכני. 

ילדים ובני נוער עומדים מול החלטות פיננסיות ברמה היומיומית

מה לבית הספר ולחינוך פיננסי?

גישה לכסף וגיבוש דפוסי התנהלות כלכלית נקבעים במידה רבה בגיל צעיר. ידע ומודעות אשר נרכשים בגיל צעיר ישפרו את יכולתם של ילדים לנהל את כספם בתבונה בהמשך חייהם. הנחה סבירה היא שמסגרת החינוך המשפחתית היא המקום המתאים לחינוך הילדים, ולציודם בידע ובכלים לשימוש בכסף ולהבנת חשיבותו. עם זאת, המציאות מוכיחה כי 50% מהמשפחות בישראל אינן מתנהלות נכון מבחינה כלכלית וחלק לא מבוטל מנהלות את עצמן בחוב מתמשך. מודל לחיקוי מסוג זה, משמעו דור חוזר של מבוגרים שלא יודעים לנהל נכון את הכסף שלהם. במציאות מעין זו, מערכת החינוך הפורמאלית נדרשת להרים את הדגל ולהכניס לתוכנית הלימודים תכניות לחינוך פיננסי אשר יקנו לתלמידים את הידע והכלים הנדרשים.

מה כוללות תכניות לחינוך פיננסי?

תכניות לחינוך פיננסי עוסקות בנושאים שונים ביניהם – העלאת המודעות ודיון בדילמות ותפיסות נפוצות בנוגע לכסף, זיהוי הגורמים המשפיעים על ההתנהלות הכלכלית שלנו, הכרת עקרונות בצרכנות נבונה, התנסות במיפוי של הוצאות והכנסות, התנסות בבניית תקציב על פי סדר עדיפויות, הגדרת יעדי חיסכון, הכרת זכויות בעבודה וזיהוי הפרת זכויות של בני נוער, הכרת מושגי יסוד בבנקאות ואמצעי תשלום.

בית ספר בכלל, ושיעורי מתמטיקה בפרט, הם קרקע לדבר וללמד את התלמידים מהי התנהלות כלכלית נכונה

איך נשלב שיח פיננסי בתרבות הבית ספרית?

הטמעה של תכניות פורמליות ללימוד חינוך פיננסי במערכת הלימודים תהווה תשתית ללימוד התנהלות כלכלית נבונה והקנית מיומנויות וכלים לכך כבר בגיל צעיר. יחד עם זאת, עידוד אקלים בית ספרי המעודד שיח בנושאים פיננסים תוך התייחסות לסיטואציות מהיומיום, יאפשר לתלמידים באופן מעשי להתבונן מחדש על הרגלי הצריכה ודרכי קבלת החלטות בהתנהלותם הכלכלית-חברתית. פעולות לדוגמה שניתן לשזור באקלים הבית ספרי:

1. שיחה בגובה העיניים - נשוחח עם התלמידים על מושגים כמו: חשוב, כדאי, משתלם, טעם והעדפה אישית וסדרי עדיפויות. נבדיל בטרמינולוגיה בין 'צריך לקנות' לבין 'רוצה לקנות'. רכישה של פריט לבוש, משחק או טלפון חדש יהווה הזדמנות לבחון האם זוהי קנייה הכרחית או מבוססת על רצון חולף.
2. שילוב צרכנות נכונה בהוראה - ננצל את זמן העבודה המשותפת עם הילדים כדי לשוחח איתם על צרכנות נכונה, רכישת מותגים או מבצעים בסופר. ניתן להתחרות על סל הקניות הזול ביותר ועל יצירתיות במציאת מבצעים. לדוגמה השוק האזורי יכול להוות אלטרנטיבה זולה יותר לסופרמרקט או המכולת הקרובים לבית. בנוסף, ניתן להזמין באינטרנט או להשוות מחירים באתרים מוכרים.
3. הבנה וחשיפה לשיווק - נדבר על המשמעות השיווקית שיש לפרסומות וננתח פרסומות מנקודת המבט של המפרסם - מה המסר? למי הפרסומת מופנה? מה מושך את קהל היעד? כיצד ניתן לשפר את הפרסומת כך שתמשוך יותר קונים? נדגים באמצעות פרסומות מוצלחות ופרסומות לא מוצלחות שיבחרו הילדים.
4. יצירת תמונת עתיד - נדבר עם הילדים על החלומות שלהם ועל הדרך להשגתם. נקשר בין חיסכון כלכלי בהווה לאפשרות להגשים חלק מהחלומות שלנו בעתיד. לדוגמה: בהתייחסות לימי ההולדת הכיתתיים נדבר על מתנת החלומות ואיך נוכל להגשים אותה בעזרת שמירה של כמה שקלים כל שבוע בקופת החיסכון. ננסה לתכנן באמצעות תחזית הכנסה (דמי כיס, עבודות, מתנות בחגים) ותקציב הוצאות את העמידה ביעדים שהצבנו.
5. הוצאות בית ספריות - נקבע עמדה בית ספרית לגבי כל הוצאה נוספת נדרשת כדוגמה: כיבוד לאירועים, סמלי חג, ציוד לימודי. לגבי כל הוצאה נשאל: האם היא באמת נדרשת? האם היא מסתדרת עם המסרים הכלכליים שאנו רוצים להנחיל לילדים? האם לא ניתן להסתדר בלעדיה? כשהילדים יתבקשו לאסוף כסף למטרה מסויימת ננצל את ההזמנות ונבחן יחד עם הילדים האם ניתן להוציא פחות על אותה המטרה, או אולי לוותר על ההוצאה ולחסוך למטרה חשובה יותר.

חינוך תמיד מתחיל בדוגמה אישית. זוהי הזדמנות גם עבורנו לבצע בדק בית בנוגע להתנהלות הפיננסית שלנו, ואולי בעזרת הילדים אפשר לעשות את זה בדרך מהנה, קלילה ומלמדת.

 --

הכתבה נכתבה על ידי אורית שגיא ושירה דיאמנט מארגון פעמונים בשיתוף פעולה בין יוזמת "רווח נקי" של תנועת ישראל 2050.