להקשיב לשטח
רבים מאתנו עסוקים בשאלה כיצד מעבירים את התלמיד/ה שינוי מהותי ומשמעותי בחייהם, איך להשאיר אותם עם ידע, כלים ומסרים משמעותיים ועמוקים, אותם ימנפו בעתיד להצלחה בכל תחומי החיים.
כאשר מתעמקים בשאלות אלו מבינים כי על מנת ליצור שינוי אמיתי אצל התלמידים שלנו, עלינו להבין כי לכל אחד ואחת מהם יש צרכים ייחודיים ופרטניים, ולכן הכנת תוכנית כללית שתתאים לכולם לא יכולה להיות רלוונטית ומתאימה לכולם כאחד. לכן, במאמר זה אציין את קווי היסוד לבניית תוכנית שינוי והתפתחות אישית עבור ויחד עם כל תלמיד. קווי יסוד אלה יעניקו לכם את המפתחות לחולל את השינוי המיוחל בקרב התלמידים, כאשר התאמת התוכנית לכל תלמיד ותלמידה היא אומנות אמיתית הנדרשת ממורה לתפיסתי.
5 קווי יסוד בדרך לשינוי פרקטי אצל התלמידים
1. התבוננות עצמית והצבת מטרות: חשוב שהתלמיד ילמד להציב לעצמו מטרות ובהמשך לעצור בתהליך הלמידה והעבודה שלו ולהתבונן על עצמו ועל התהליכים שביצע. זה המקום שלנו - המורות והמורים, להכווין אותו. ניתן לדוגמה לקחת תקופת זמן מסוימת שבה אנחנו רואים שהתלמיד מתקשה ולחשוב ביחד איתו - במה היו ההצלחות שלו ובמה היה לו מאתגר? ההתבוננות האישית, הרגשית, החברתית והלימודית הזו, תאפשר לכם – יחד עם התלמידים, להציב מטרות: בין אם מטרות קצרות טווח שניתן להשיגן בתחילת הדרך, ובין אם מטרות ארוכות טווח שידרבנו את התלמיד לזמן רב ויאפשרו לו להמשיך ולהתקדם. המטרות צריכות להיות ברורות, מאתגרות וישימות, כאלה העולות בקנה אחד עם ההתבוננות העצמית של התלמיד והמסקנות אליהן הגעתם יחד. הצבת המטרות מאפשרת לייצר ציפייה לתוצאות מסוימות, הישגים כאלה ואחרים ושינויים כלשהם בעתיד. כל אלו הם חלק מתמונת העתיד שבונים לעצמם התלמידים, המהווה את תכנית הפיתוח האישית השנתית שלהם.
2. התמקדו דווקא בחוזקות: הנטייה הטבעית של רובנו היא להתמקד בשיפור חולשותיהם של התלמידים, אבל אני מציע לנסות דווקא להתמקד בחוזקות של התלמיד. בחנו יחד עם התלמיד כיצד ניתן להמשיך ולחזק את אותם צדדים חזקים, ולאו דווקא את החולשות. חיזוק הכישורים והתכונות החזקות של התלמיד או התלמידה יובילו לתחושת הצלחה שלהם, יחזקו את הביטחון העצמי שלהם ויאפשרו גם חיזוק של הנקודות המצריכות שיפור.
3. התמודדות עם השגרה: אחד האתגרים הגדולים בכל "שינוי" דרסטי הוא ההתמודדות עם שגרת היום-יום. אחרי כל השיחות, מה שכתבתם יחד וההחלטה לשינוי, נסו לפרוט את השגרה הזו לגורמים השונים וחשבו יחד עם התלמיד כיצד השינוי עומד להתבטא בלימודים, ביחס לחברים, למשפחה, לתחביבים השונים, לפעילויות הפנאי וכדומה. כך התלמידים יישארו מחויבים למטרה והמוטיבציה תישאר רעננה בכל זמן.
4. התכוננו לשינוי באופן פרקטי: זה המקום לפרוט את שגרת יומו של התלמיד אפילו יותר. על מנת לפתח אחריות על הצבת המטרות ותהליך ההתקדמות האישי וגם כדי ליצור מחויבות של התלמיד לפעילויות, חשוב לשבת יחד איתו ולבנות במשותף לוח זמנים מסודר. חשבו ביחד איתו כיצד ניתן לבצע שינויים קטנים שיתרמו לחיזוק הביטחון העצמי שלו, לתחושת ההצלחה ויעזרו לו להשיג את המטרה. לדוגמה: להקפיד להגיע לכיתה 5 דקות לפני הזמן, או ליזום עבודה כיתתית על הצגת רעיונות בתוך מסגרת מסוימת. ניתן לראות בביצוע מטלה בכיתה כמיקרוקוסמוס לדרך פתרון הבעיות של התלמיד גם בתחומים נוספים, ועל כן ניתן לבחון כיצד הוא מנהל את פרק הזמן שהוקצב לו לביצוע המטלה ולשבת לתהליך חשיבה משותף איתו הבוחן מהי דרך העבודה היעילה ביותר עבורו.
5. שתפו אותם בשיקולים שלכם: אנחנו לעיתים שוכחים עד כמה תלמידים נוטים לגלות בגרות ומעריכים כאשר מדברים איתם בגובה העיניים. לכן, כבר מכיתה ד' (ולעיתים גם לפני), כדאי להפחית את העמימות עד כמה שניתן ולהסביר לתלמיד מדוע אתם מבקשים דברים מסוימים, או דורשים אחרים. שימו לב במיוחד כאשר התלמיד אומר שפעילות או משימה כלשהי "מטופשת". זו הזדמנות מצוינת להושיב את התלמיד, לדבר באופן פתוח וגלוי, לשאול אותו מדוע הוא חושב שאותה פעילות היא "מטופשת" ולהסביר לו את הרציונל שעומד מאחוריה. כאשר התלמיד יבין את שיקולי המערכת והשיקול שלכם, סביר שהוא ייקח את השיעור הזה להמשך חייו ובכל פעם שייתקל בבקשה שתיראה לו "לא סבירה" או "מטופשת", הוא קודם כל ינסה להבין את השיקולים של הצד השני וכך יימנע מחיכוכים מיותרים בעתיד.
בסופו של יום, כל שינוי צריך להגיע קודם כל מהתלמיד עצמו ולא ניתן לכפות אותו "מבחוץ". עודדו את תלמידיכם לשינוי משמעותי בחייו ומלאו אותו במוטיבציה ולא תאמינו לאיזה גבהים לבסוף ירים את עצמו.
