מסינגפור באהבה: המודל החדשני והיעיל להשתלמויות מורים

עד כמה אתם משתמשים בכיתה בידע אותו למדתם בהשתלמויות שונות? עד כמה הוא ישים עבורכם בעבודת היום-יום? מערכת החינוך בסינגפור, אשר ממוקמת במקומות המובילים בחינוך בעולם במדד פיז"ה, השקיעה תמיד רבות בהשתלמויות שלה למורים. כל מורה במערכת זכאי לקבל עד 100 שעות בשנה של קורסי הכשרה ומיומנויות, כדי להתעדכן תמיד בידע ובמיומנויות העכשוויים!

בדרך זו, מורי המתמטיקה בסינגפור ממשיכים לפתח את עצמם במהלך הקריירה בדרכים רבות. אחת הדרכים היא השתתפות בהשתלמויות שונות, בפרויקט מחקר בהדרכת המכון הלאומי לחינוך, שהוא גם המוסד היחיד להכשרת מורים בסינגפור.

עם זאת, כמה מהידע הניתן שם באמת היה מיושם אחר כך בכיתות הלימוד? המחקר בסינגפור הראה שלא הרבה. המורים סיימו ימים ושבועות של הדרכה, אך לבסוף, לא יישמו את הידע שרכשו, בפועל, בהוראה שלהם.

כך החליטו בסינגפור לעבור למודלים חדשים של פיתוח מקצועי בתחום הוראת המתמטיקה, האורכים שנתיים-שלוש ומשולב בו ליווי מתמשך, גם כשהמורים חוזרים מההשתלמות ומתחילים ליישם בכיתותיהם את המיומנויות שקיבלו. בסדרת כתבות המתבססת על מאמר חשוב שהוציאו מורי מערכת החינוך של סינגפור, בשיתוף עם חוקרים חשובים בתחום, נביא לכם את התובנות שלהם לגבי פיתוח מקצועי של מורים. את המאמר השלם בתרגום לעברית, תוכלו לקרוא כאן.

היכן הבעיה במודל ההשתלמויות הישן?

המחקר בסינגפור בדק ומצא מספר סיבות לכך שמורים לא יישמו בעבר את מה שלמדו בהשתלמויות:

1. הדרישות נכפות עליהם או מתעמתות עם ריבוי יוזמות שעשויות להיות סותרות ומציפות יתר על המידה.
2. המורים אינם משתתפים בפיתוח הקורסים.
3. הפיתוח המקצועי מתקיים מחוץ לבית הספר או בסדנאות חד פעמיות, שאינן קשורות לתכליות ולהקשרים של עבודתם.
4. המורים מתנסים בקורסים לבדם ופוחדים לקבל ביקורת מעמיתים או מכך שיחשבו שהם עושים מאמץ מעל לכוחותיהם.

המודל ההיברידי: השתלמות פלוס ליווי

במסגרת תהליך השינוי, הפך למעשה בסינגפור, "מודל ההשתלמויות" המסורתי למודל ההיברידי, אשר כולל השתלמות, לצד ליווי מתמשך למורים ומאפשר להם לשלב את הידע שרכשו בפיתוח המקצועי בפרקטיקה בכיתה. החוקרים מצאו כי מודל הפיתוח המקצועי האפקטיבי ביותר, כולל פעילויות מעקב כגון ליווי לטווח ארוך, הדרכה בכיתות המורים ואינטראקציות מתמשכות עם עמיתים. למודל זה ישנם חמישה מאפיינים עיקריים, והם:

1. התמקדות בתוכן: הפיתוח המקצועי מתמקד במה שצריך ללמד וכיצד ללמד זאת.

2. עקביות: הפיתוח המקצועי עקבי ומתאים לצורכי המורים. הוא תומך בפעילויות ההוראה של מורים בבית הספר, כגון אימוץ של יוזמות חדשות. החוקרים טענו כי הפעילויות בכיתה יכולות ליצור את הבסיס לפיתוח מקצועי מקדם.

3. משך הפיתוח המקצועי: הפיתוח המקצועי אורך לפחות שנתיים וכולל שלושה שלבים: השתתפות בסדנאות, עבודה בבתי הספר בשילוב ליווי והדרכה ואז, עבודה עצמאית של שנה ויותר בבית הספר.

4. למידה פעילה: במהלך הפיתוח המקצועי עוסקים המורים בלמידה פעילה. הפיתוח המקצועי כולל הכשרה, תרגול ומשוב וכן, פעילויות מעקב. החוקרים טוענים כי מורים לומדים באופן הטוב ביותר כאשר הם עורכים תצפית, מתכננים הטמעה בכיתה, בודקים את עבודת התלמידים, מציגים, מובילים וכותבים.

5. השתתפות קבוצתית: הפיתוח המקצועי כולל השתתפות קבוצתית בשתי רמות - ברמה הבית ספרית וברמת הפרויקט (כל בתי הספר המשתתפים בפיתוח המקצועי שייכים לפרויקט אחד). ברמה הבית ספרית משתתפים לפחות ארבעה מורים ובהם זוגות של מורים המלמדים את אותה שכבה ואותה תכנית מתמטיקה. המורים עובדים יחד בסדנאות ההכשרה ובבית הספר ומטמיעים ביחד את מה שלמדו בכיתות. ברמת הפרויקט, המורים בונים ידע ביחד, באמצעות השתתפות במפגשים שבהם הם נותנים ביקורת על עבודתם של העמיתים ומשתפים התנסויות וקשיים שבהם נתקלו במהלך הטמעת הידע החדש שרכשו.

 סינתיה סטו, מכותבות המאמר, עם אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, במהלך סיור בסינגפור

פיתוח מקצועי: העתיד

ההתקדמות בתחום ההשתלמויות משקפת למעשה שינוי רחב יותר בתחום, בו אנו מתרחקים מקבלת ידע שמלמדים באוניברסיטאות, המבוסס על "היצע הידע" ועוברים יותר לכיוון של "ביקוש הידע" – ידע שנלמד בתוך בתי הספר, בליווי האוניברסיטאות והוא מעודכן יותר ומתאים לצרכים המקומיים. מערכת החינוך בסינגפור פיתחה 3 מודלים לפיתוח מקצועי:

המודל הראשון המיושם הוא 'מודל היברידי', עליו פירטנו בכתבה זו.

המודל השני הוא 'כיתת מעבדה' – תכנית פיתוח מקצועי בבית הספר, המיועדת למורי מתמטיקה בבית הספר היסודי. מודל זה התפתח מתהליך של חקר שיעור. על מודל זה נספר בהרחבה בכתבה הבאה בסדרה.

המודל השלישי הוא 'קהילות מקצועיות לומדות', שבהן המורים לומדים ביחד ועורכים רפלקציה משותפת על הפרקטיקה שבה הם משתמשים. בקהילות אלה המורים לומדים אחד מהשני, ביחד ולמען אחרים, עוסקים בפעילויות התפתחותיות תכליתיות ומתמשכות, יוצרים ביחד ידע ומשתפים אותו עם עמיתיהם. על מודל זה נספר בהרחבה בכתבה נוספת בסדרה.

את המאמר השלם והמקורי, בתרגום לעברית והקרדיטים לחוקרים, תוכלו לקרוא כאן: פיתוח מקצועי למורים בסינגפור, מאת ברינדרג'יט קאור, לו פיאן צ'נג, לאי פונג וונג וסינתיה סטו.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

מה דעתכם על נושא הפיתוח המקצועי של מורים? אילו השתלמויות חשובות עברתם כמורים וכמה הן עזרו לכם בהוראה אחר כך? נשמח אם תשתפו אותנו כאן בתגובות.