אף מורה אינו מושלם לבדו, אבל צוות יכול להיות מושלם

ברוכים הבאים לשיעור אנגלית בכיתה ח' של המורה אייריס, בתיכון פאנלינג בהונג קונג. אייריס מלמדת את תלמידיה כיצד לכתוב דוא"ל רשמי לאיש מקצוע. השיעור, המתנהל מול 30 תלמידים, מתוכנן היטב ומתקדם בקצב מהיר. התלמידים מקשיבים למורה, עוסקים בשאלות שהציגה על הלוח ואז עובדים בזוגות למשך 20 שניות כדי לחשוב יחד על נושאים  שכדאי לכתוב עליהם ומרימים ידיים בהתלהבות: "אני רוצה לנסות! אני רוצה לנסות!"

משם עוברים לעבודה בקבוצות מעורבות מבחינת רמות, שם הם דנים כיצד להביע את בעיותיהם באופן רשמי, כותבים אותן על לוחות דיגיטליים, מסתובבים ונותנים משוב לדברי קבוצות אחרות ואז מציגים את מה שלמדו בפני הכיתה כולה – וכל זה ב-50 דקות. השיעור עובר כהרף עין. סערה של פעילות מתוזמנת היטב.

אבל השיעור המתוקתק הזה הוא לא ההתרחשות הכי מעניינת בכיתה של אייריס. הדבר המדהים בכל הסיפור הוא שאייריס מלמדת את השיעור בפני יותר מעשרה מבקרים-מורים, שצופים בה ויתנו לה מאוחר יותר משוב על התנהלותה בשיעור. בכל שנה פותח תיכון פאלינג את שעריו ליותר מ-100 מבקרים, שמגיעים לצפות בלמידה ולתת למורים משוב מאוד מאוד ישיר, אשר מוצג מול כל המבקרים והעמיתים שלהם. נשמע מלחיץ? תלוי איך עושים את זה. מיד נסביר.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

לכתבות הבאות במדריך למקצוענות שיתופית:

• כתבה 2: שיתופי הפעולה החינוכיים עולים כיתה.
• כתבה 3: 5 דרכים לעבור למקצוענות שיתופית בהוראה.

 אנדי הרגריבס מסביר בכמה מילים את חשיבותה של "מקצוענות שיתופית"

שיתוף פעולה: הדרך להצלחה

העובדה כי שיתוף פעולה בין מחנכים הוא חשוב היא כבר מובנת מאליה ואין צורך להרחיב שוב בנושא, אך לפעמים קשה להטמיע אותו בפועל. החוקרים אנדי הרגריבס ומייקל ט. או'קונר החליטו לבדוק לעומק את נושא שיתוף הפעולה בהוראה – מדוע הוא חשוב, איך צוותי חינוך בעולם משתפים פעולה, אילו סוגי שיתופי פעולה אפקטיביים יותר מאחרים? כדי למצוא את התשובות, השניים בחנו לעומק חמישה מודלים של שיתופי פעולה מעניינים בעולם:

1. הונג קונג: חקר שיעור בשיעורים פתוחים בתיכון, כמו זה של המורה אייריס.
2. ארה"ב: תכנון תוכנית לימודים שיתופית ברשת של בתי ספר כפריים באזור הפסיפיק נורת' ווסט.
3. נורווגיה: למידה ועבודה שיתופית בבית ספר יסודי.
4. קולומביה: מהפך פדגוגי שיתופי ברשת Escuela Nueva, הכוללת 25,000 בתי ספר בשטחים כפריים.
5. קנדה: קהילות מקצועיות לומדות בהובלת מורים באונטריו.

בתי ספר בעולם מכניסים יותר ויותר את שיתוף הפעולה לסדר העדיפויות של תלמידיהם, כחלק מהכישורים הגלובליים הדרושים לכלכלות המשתנות במהירות של ימינו, אולם תלמידים אינם יכולים לשתף פעולה, אלא אם כן מוריהם עושים זאת ומשמשים להם דוגמא. ידוע כאמור כי בתחום החינוך, שיתוף פעולה מקצועי ובניית הון חברתי בקרב מורים ואנשי חינוך אחרים, משפרים את למידת התלמידים, כיוון שאנשי החינוך מפיצים כך את הידע שלהם וגם נוטלים יותר סיכונים, מנסים דברים חדשים ומטמיעים שינויים. בנוסף, שיתופי הפעולה עוזרים לגיוס מורים ושימור שלהם באותה מסגרת, מכיוון שמורים אשר עובדים בתרבות אירגונית שיתופית מבינים שיש סביבם אנשים שיכולים לעזור להם ולתמוך בהם.

משוב לא פשוט, אך בונה

אפשר ללמוד המון מהמחקר המרתק וחוצה היבשות שערכו הרגריבס ואו'קונר. בסדרת כתבות שהכנו עבורכם ניתן לכם את כל הכלים שמציעים השניים בעקבות הגילויים שלהם בנושא שיתופי פעולה בין צוותים חינוכיים ברחבי העולם. אבל רגע לפני שנתחיל, נחזור למורה אייריס, אשר סיימה את השיעור וכעת מחכה לקבל את המשוב מהצופים שלה.

חלק מהמשוב מחמיא: הנושאים והמבנה היו ברורים מאוד; התקיימה למידת עמיתים רבה ועוד מחמאות נעימות, אך לא מעט מהמשוב לא היה קל: מדוע המורה ביקשה ממעט תלמידים בלבד להתנדב ולענות על השאלות? האם קצב השיעור היה מהיר מדי לחלק מהתלמידים? השיעור היה נמרץ מאוד, אך האם אין צורך ברגעים שקטים שבהם המורה יכולה לבדוק על מה תלמידיה חושבים?

המון הערות עבור מורה אחת, בעיקר כשהן ניתנות בציבור. חלק מהמורים בתיכון פאנלינג זוכרים כיצד הרגישו כשצפו בהם בבתי ספר אחרים או בשלבים מוקדמים יותר בקריירה. אחת מהם סיפרה שכשהייתה "טירונית ממש", היא היתה "לחוצה מאוד מקבלת המשוב", לדבריה. אם כך, כיצד מזמין תיכון פאנלינג את כל הביקורתיות הזו ומתמודד איתה בלי להרוס את הביטחון העצמי של מוריו? בעזרת תהליך מובנה, המנוהל נכון.

ראשית, לפני הכל, חשוב להבין שהשיעור שהתקיים הוא לא השיעור של אייריס בלבד, אלא הוא שיעור של כל המורים שהשתתפו בפרויקט. כלומר, המורים שהעבירו את המשוב היו גם שותפים מראש לבניית השיעור והתכנון שלו. גם עמיתים אחרים במחלקה העבירו את אותו שיעור בדיוק. הם יצרו, תרגלו ותיקנו אותו ביחד בשבוע הקודם. זהו השיעור של כולם. הוא תוצר משותף ויש לו אחראים משותפים. ההצלחה והמגבלות שייכים לכולם. במילותיה של המנהלת יאו: "אף אחד אינו מושלם לבדו, אך הצוות יכול להיות מושלם".

איך זה עובד?

מעבר לעובדה שהשיעור תוכנן יחד על ידי כולם ולכן יש כאן אחריות משותפ

ת, ישנו גם תהליך שעוברים המורים הצופים לפני שהם נכנסים לצפייה בשיעור. זה מתחיל בפגישה שלהם עם מרקו, המורה האחראי על הפרויקט, אשר מציג בפניהם מצגת המתארת את ההליכים של השיעור הפתוח ובה חמישה עקרונות ופרוטוקולים חשובים הנוגעים למשוב מקצועי בונה ומקדם: כבוד הדדי; השתתפות שווה; התמקדות בלמידה עצמית; הבנת המצב שבו נמצא המורה; שיתוף שנעשה בכנות.

כלומר, המורים מבינים מראש כי המשוב יינתן בצורה מנוהלת. אף אדם או נקודת מבט לא ישלטו בשיח. המשוב אינו צריך להיות בוטה מדי וגם לא עדין מדי. הצופים מודרכים להתמקד לא באישיות של המורה, אלא במשימה שהיא מבצעת. לאחר אותה הדרכה, מחלקים מרקו ואייריס את הצופים לקבוצות – קבוצה אחת מתרכזת בנושאים ובספרים וחוברות הלימוד; האחרת מתמקדת באסטרטגיות הוראה ובהשתתפות התלמידים. חברי כל קבוצה מקבלים לוחות דיגיטליים משלהם כדי לכתוב עליהם את ארבעת רעיונות המפתח. המבקרים מעורבים מאוד במשימה ומנתקים את הלוחות הדיגיטליים כשהם מסיימים, בדיוק כמו התלמידים.

אז איך אייריס מרגישה עם המשוב? היא דווקא ממש שמחה לקבל אותה ומעודדת עוד תגובות ומיד מתפתח דיון. אייריס מודה שקל להתעלם משאלות שעולות מהתלמידים השקטים יותר, כשהתלמידים האחרים להוטים כל כך להגיב. מרקו מסביר כיצד התמקדות רבה מדי בתחביר ובאוצר המילים הרשמיים עלולה להגביל היבטים אחרים בתהליכי חשיבה של התלמידים. כולם לומדים. הם "משתפים את מה שהם יכולים ללמוד מהמבקרים וחוגגים את הלמידה ביחד".

קראו גם: המדריך לשיח יעיל ופורה בין מורים:
◄ 5 המלצות לשיח אפקטיבי בין אנשי צוות.
◄ להשתפר בלדבר - הדרך לשיפור איכות ההוראה.
◄ כך תפתחו שיח עמיתים בעזרת מאמר מחקרי.