ישראל במלחמה
"שיפור בתחום החינוך הוא תמיד קשה להשגה. קל הרבה יותר ללמד את התלמידים על עברנו, מאשר להכין אותם לעתידם", פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת חינוך ומיומנויות ב-OECD, מגיע השבוע לארץ. כמנהל מחקרי PISA, החוקר ביסודיות את מערכת החינוך ודרכי ההוראה של מדינת ישראל כבר מעל 15 שנה, הוא עומד לדבר ולדון על עתיד החינוך בישראל והדרך לשיפור הישגינו במחקרי פיז"ה 2021.
הישגים נמוכים, פערים גבוהים
"העולם משתנה והכישורים החשובים בו הם יצירתיות, יכולת קבלת החלטות, חשיבה ביקורתית, עבודה בצוות, למידה עצמית ופתרון בעיות", הסביר שלייכר בראיון לדה-מרקר והוסיף כי, "בישראל מודדים הצלחה במתמטיקה על ידי פתרון משוואות. היום אי אפשר להגיד שמי שמצליח במתמטיקה הוא מי שמצליח לזכור המון נוסחאות. אתם צריכים לחנך את התלמידים לחשוב כמו מתמטיקאי ולהקנות להם הבנה עמוקה של הרעיונות שבבסיס המתמטיקה. צריך ללמד נושא כמו מתמטיקה באופן שונה מאוד מזה שבו מלמדים אותו כיום".
בביקורו הקרוב, ב-27.2, ייפגש שלייכר עם ראשי הקבינט הציבורי לחינוך וישמע שם על התוכנית האסטרטגית שלהם לחינוך – תוכנית חומש 2025 ובהמשך, יעביר הרצאה בכנס של ראשי אגפי חינוך, על אתגרי התאמת החינוך במדינות ה-OECD ברחבי העולם, כפי שהוא רואה אותם.
"במערכת החינוך שלכם יש יותר מדי לימודים שמבוססים על שינון", אמר שלייכר לליאור דטל, כתב דה-מרקר. "המורים חוזרים על המידע שהם נדרשים להעביר והילדים נאלצים לשנן ולזכור אותו בעל פה. זה לא עובד ככה יותר. בעולם המודרני לא מתגמלים אותך על מה שאתה יודע, אלא על מה שאתה יכול לעשות עם הידע שצברת".
לאחר פרסום תוצאות פיז"ה בדצמבר האחרון, התראיין שלייכר לערוץ 13 ודיבר על ההישגים הנמוכים שלנו במבחנים ובעיקר, על הפערים הגדולים שהתגלו במערכת החינוך שלנו. "ישראל היא המדינה עם הפערים הגדולים ביותר בין בתי הספר בעלי ההישגים הגבוהים ביותר, לבין בתי הספר בעלי ההישגים הנמוכים ביותר. המערכת תצטרך לטפל באתגרים הקשורים לרקע חברתי בבתי הספר, שהוא גורם מכריע להצלחה".
"בתי הספר שלכם היום, יהיו הכלכלה שלכם וחשוב מכך, החברה שלנו, מחר", הוא הוסיף בראיון. "כדי לוודא שכל תלמיד ולא רק אחדים, נהנה מהוראה מצוינת, זו מטרה לא פשוטה וזה מה שניתן לראות במערכות החינוך בעלות ההישגים הגבוהים ביותר, כמו בארבעת המחוזות בסין או באסטוניה. ניתן לראות שם שאפילו התלמידים החלשים ביותר במערכת – מתפקדים כמו התלמיד הממוצע בישראל".
"תנו אמון במורים"
במכתב מקדים לביקורו, אשר שלח שלייכר לקבינט הציבורי, הוא מדבר על מערכת החינוך בישראל ומסביר את השינויים הנדרשים לדעתו במערכת:
"הסיכון הגדול ביותר שבפניו עומד כיום החינוך בישראל, אינו חוסר יעילות, אלא שדרך החינוך מאבדת את מטרתה ואת הרלוונטיות שלה. כשהשינויים המהירים נעשים מהירים עוד יותר, הסתגלות איטית הופכת את מערכות החינוך לאיטיות ומבולבלות. בעולם שבו אנו חיים כיום, התחומים שקל ללמד ולבחון עליהם הם גם התחומים שקל להפוך לדיגיטליים ואוטומטיים. במהלך ההיסטוריה, זכה החינוך במירוץ מול הטכנולוגיה, אולם אין כל ערובה לכך שיצליח לעשות זאת גם בעתיד.
"אף שהידע שלנו על מה שעובד בחינוך השתפר לאין שיעור, ערכו של הידע הזה נמדד רק לפי יכולתנו להשתמש בו. כדי לשנות את מערכת החינוך בקנה מידה רחב, אנו זקוקים ליותר מאשר חזון רדיקלי המתווה את מה שאפשר לעשות. עלינו למצוא אסטרטגיות אפקטיביות שיחוללו את השינוי הרצוי. הדרך לרפורמה חינוכית רצופה ברעיונות טובים שהוטמעו בצורה גרועה.
"החוקים, התקנות, המבנים והמוסדות שבהם נוטים מנהיגי החינוך להתמקד, הם רק קצהו הגלוי של הקרחון. הסיבה לכך שקשה כל כך להניע את מערכות החינוך היא אותו חלק עצום המוסתר מתחת לפני המים ונוגע לתחומי העניין, לאמונות, למוטיבציות ולפחדים של האנשים העוסקים בחינוך ובהם ההורים והמורים. היות וחלק זה של הרפורמה החינוכית נוטה לחמוק ממסך המכ"ם של המדיניות הציבורית, זהו המקום שבו מתרחשות ההתנגשויות הבלתי צפויות".
"אלו הסיבות לכך שמנהיגי החינוך מצליחים ברפורמות לעיתים רחוקות כל כך. כדי להצליח, עליהם ליצור הבנה משותפת ואחריות קולקטיבית לשינוי, לבנות יכולת וליצור אקלים מדיניות מתאים, הכולל אמצעי מדידה אמינים, שעוצבו בדרך שמעודדת חדשנות.
"מורים ובתי ספר רבים כבר מוכנים לעשות זאת. כדי לעודד את הצמיחה והשיפור בבתי הספר, על המדיניות לשנות את מסלולה ולפנות לעבר חדשנות מאפשרת ומעוררת השראה ולעבר זיהוי ושיתוף הפרקטיקות הטובות ביותר. שינוי המסלול במדיניות יצטרך להיבנות על אמון: אמון בחינוך, במוסדות החינוך, בבתי הספר ובמורים, בתלמידים ובקהילות.
"בכל השירותים הציבוריים, אמון הוא חלק בלתי נפרד מממשל טוב. אמון הוא גורם מכריע בשאלה היכן האנשים הטובים ביותר רוצים לעבוד, אולם האמון אינו ניתן לחקיקה ולהסמכה ולכן קשה כל כך להכניס אותו למבנים אדמיניסטרטיביים מסורתיים. בניית האמון היא תמיד מכוונת. אמון נבנה ומתפתח רק באמצעות מערכות יחסים בריאות ושקיפות תומכת וכל הגורמים הללו נשענים על חזון אסטרטגי משותף. אנשים נוטים יותר לקבל שינויים שאינם משפיעים עליהם לטווח הקצר בלבד, כאשר הם מבינים את הסיבות לשינויים הללו ויכולים לראות את התפקיד שעליהם למלא בתמונה האסטרטגית הרחבה יותר".
שלייכר מסיים את מכתבו בנימה אופטימית, עם מבט לשינוי ולעתיד: "חינוך איכותי אוניברסלי הוא יעד בר השגה. המשימה אינה להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, אלא להפוך את האפשרי לבר השגה. ישראל יכולה כיום לשנות את עתידם של מאות אלפי הלומדים שאינם רואים אופק בעתידם. בתי הספר של ישראל בימינו הם התשתית לחברה ולכלכלה של מחר".
