ישראל במלחמה
כיצד נלמד את תלמידינו לחקור? כיצד נגרום להם להיות סקרנים ולשאול שאלות? כיצד נעודד חשיבה יצירתית? כיצד נעודד קבלת עמימות כחלק משלבי החקר? שאלות אלה נמצאות בלב הפרקטיקה ״חדר מיון״ והן לקוחות מהמתודה ״Five Whys״. המטרה של הפרקטיקה היא לשאול שאלות בכדי להגיע לשורש הבעיה - לזהות מקרים, לפשט אותם, להשתמש בידע של התלמידים בכדי לתת להם את ההזדמנות להגיע לבד לפתרון.
איך עושים זאת? צפו בסרטון שילמד אתכם:
במשחוק ובהדמיית מצבים אמיתיים מחדר מיון, התלמידים נכנסים לכיתה כרופאים עם מדבקות שם נחלקים לקבוצות על פי ציר מארגן. בסרטון התלמידים קיבלו כרטיס כניסה עם נתונים על יסודות שונים מתוך הטבלה המחזורית כשמצאו את הדומים להם קיבלו תיאור מקרה של חולה בשם היסוד המתאים לנתוניהם. התלמידים לומדים להכיר ולהפריד בשלבי אנמנזה - תחקור החולה, פרוגנוזה -העלאת השערות, ודיאגנוזה- איבחון.
בתהליך הלמידה הקבוצה מתאמנת בשאילת שאלות שיעזרו בקבלת ההחלטה ופתרון המקרה. לאחר מכן, כל קבוצה מציגה את המקרה בפני שאר הכיתה. על השאלות של הקבוצה עונה ״לקוח״ - המורה או תלמיד שלמד את המקרה לפרטים קודם לכן. תשובותיו של הלקוח מאפשרות לצוות לקבל החלטה ולפתור את המקרה. באופן זה, הקבוצה והתלמידים אינם ממהרים להסקת מסקנות ומתן תשובות, הם מתאמנים בחקר ומפתחים סקרנות ״לא בעל הידע הוא זה שיכול לענות הכי טוב, אלא חשיבה יצירתית ועבודת צוות״.
המקרים שניתנו הם מהחומר הנלמד מקרי התייבשות, הרעלה מהדברה, הרעלה מתגובה כימית של חומרי ניקיון, בעיית קרישת דם, חוסר ברזל וכדומה. התלמידים מרגישים כאנשי מקצוע אמיתיים נהנים מהמשחק חשים אמפטיה לחולים ומבינים על הדרך מדוע חשוב ללמוד מדעים. בדומה לחדר מיון ניתן להכין שיעור חקר מקרים על חדר מצב טיסה לחלל בפיסיקה, חדר מצב אסונות אקולוגים, חדר זיהוי פלילי בנושא גנטיקה, חדר בקרה חברת חשמל ועוד. מובטחת חווית הנאה לצד למידה.
