להקשיב לשטח
במרבית הכיתות בישראל מורה נכנס/ת לכיתה, מניח/ה את התיק על הכיסא, מוציא/ה גיר או טוש מחיק, ומתחיל/ה ללמד בצורה פרונטלית. לפעמים המורה מוסיף/ה גם עזרים אחרים. יש מורים שמפעילים את התלמידים, לעיתים מעוררים דיון, אבל בסופו של דבר, הלמידה מתקיימת סביב המורה במרבית הזמן. המורה מוביל/ה את תהליך הלמידה ואחראי/ת על התהליך. לעומת זאת, התלמידים פאסיביים בדרך כלל. לעיתים קרובות הם בעיקר רושמים ומנסים להפנים את דברי המורה, פעמים אחרות הם מגיבים אל המורה. אך האחריות על הלמידה אינה של התלמידים, והובלתה לא מתרחשת על ידיהם.
כמורה שמלמדת ברשת אורט 26 שנים אני יכולה להעיד שתמיד חיפשנו דרכים נוספות כדי לגרום ללמידה להיות משמעותית עבור התלמיד, שחוויית הלמידה והחומר הנלמד יעניינו את התלמיד ויסעירו אותו, יעוררו בו רגשות וישארו בו חיים לאורך זמן. זאת ועוד, רצינו לפתח בתלמידינו כישורים שידרשו מהם בעתידם, כגון יכולות ארגון, תכנון ולמידה עצמאית, חשיבה ביקורתית, יכולת התמודדות עם אתגרים, מיומנויות עבודה בצוות ועוד.
בתהליך הבירור כיצד עושים זאת, עלתה התובנה כי על מנת ליצור למידה שכזו, יש לשנות את הדרך בה אנו מלמדים, להציב את הלומד במרכז ולהפוך את התלמיד למוביל הלמידה.
כאשר התלמיד מוביל את הלמידה, המורה מבהיר/ה את המטרות והכללים, מצביע/ה על נושא כללי ואז מאפשר/ת לתלמידים לקחת אותו ולתת לו פרשנות משלו. כך, במהלך תהליך הלמידה המורה נמצאת בתפקיד המנחה ולא מוביל/ת הלמידה. מהרגע שההנחיות ניתנות, העבודה היא של התלמידים והמורה מלווה מהצד ונותן/ת הכוונה. לעיתים קרובות התלמידים עובדים בקבוצות כאשר כל תלמידי הקבוצה אחראים על הלמידה הקבוצתית.
מהרגע שההנחיות ניתנות, העבודה היא של התלמידים והמורה מלווה מהצד ונותן/ת הכוונהדברים משתנים כשהתלמידים מובילים את הלמידה
1. פיתוח יכולות הובלה עצמית, התמודדות עם אתגרים, תכנון ולמידה עצמאית – כאשר תלמידים הופכים למובילי הלמידה, הם נדרשים להתמודד עם אתגרים בעצמם. הם צריכים לתכנן, לחפש ולעבד את החומר הנלמד בעצמם - מיומנויות חשובות לחיים.
2. פיתוח מיומנויות ארגוניות כגון סדר חשיבה ועבודה – תלמיד בכיתה בדרך כלל לא מתאמן ומפתח מיומנויות ארגוניות כשהוא מקשיב למורה או עושה שיעורי בית, שכן הוא כמעט שלא נדרש לארגן את החומר בעצמו ואין בעשייה שלו מימד של בחירה והחלטה מודעת. כך הוא לא נדרש לקבל החלטות מושכלות ולנתח איזה ידע נדרש וחשוב, איזה ידע חסר לו ואיך הוא רוכש את הידע. לעומת זאת, כאשר האחריות על הלמידה מועברת אל התלמיד, עליו לארגן את החומר, להבין מה חשוב ומה פחות חשוב, ואיזה מידע חסר לו על מנת להשלים את התמונה.
3. כאשר עובדים בקבוצות לומדים מיומנויות חשובות – כאשר קבוצת תלמידים מובילה את הלמידה, התלמידים לומדים לעבוד בצוות על כל המשתמע מכך מבחינת כישורים חברתיים, ניהול זמן, חלוקת עבודה, סיעור מוחות וקבלת החלטות משותפות תוך התחשבות בכל המשתתפים ובמטרת האתגר.
4. הלמידה משאירה חוויה חיובית, ונשארת בצורה טובה יותר בזיכרון – כל המורים שעמם עבדתי מציינים שכאשר התלמידים מובילים את הלמידה, הם זוכרים את החומר שנלמד יותר טוב. גם אם אחד הנושאים שהתלמידים למדו בעצמם לא היה במרכז תוכנית הלימודים באותו הזמן, בשלב מתקדם יותר בלימודים (או בחיים) הם יפגשו איתו כשכבר מונחת תשתית ידע שהם יצרו לעצמם יחד עם תחושת החוויה והגאווה שנשארות.
5. פיתוח מיומנות תקשורתית – כאשר התלמידים אחראים על הלמידה, רצוי לתת להם להציג את העבודה שלהם מול קהל – הכיתה, מורים, הורים או אנשים מחוץ לבית הספר. בתחילת התהליך התלמידים נלחצים וחוששים מזה, אבל בסיום יש גאווה ורצון להעביר ולהציג את הידע שרכשו מול הקהל ואפילו להפעיל את הקהל. מיומנויות אלו הכרחיות לעולמנו – אחד התלמידים אמר לי פעם: "אפילו פיתגורס היה נהנה מתהליך כזה".
6. יצירת מוטיבציה ללמידה – כאשר התלמידים מקבלים את האחריות ללמידתם, נוצר גיוון באופני הלמידה והחשיבה. התלמידים חווים למידה אחרת שמאתגרת ומלהיבה אותם. צורת הלמידה הזו מחברת את התלמידים למקצוע, וכולנו יודעים עד כמה זה נחוץ.
7. חוויית ההוראה משתנה – כאשר המורה הופך/ת ממי שאחראי/ת על הלמידה ומעביר/ה את החומר למנחה ומלווה, חוויית ההוראה משתנה. המורים מקבלים הזדמנות חשובה להכיר את התלמידים מזוויות חדשות ומעניינות, ומקבלים הצצה ליכולות של התלמידים שלא תמיד מתבטאות בשיעורים הרגילים.
2 רעיונות ללמידה אחרת המובלת על ידי התלמידים
מתוך ניסיוני בלמידה אחרת, כזו שמעבירה את האחריות והובלת הלמידה לתלמידים, אציע כאן שני רעיונות שבאמצעותם תוכלו להתנסות בהעברת האחריות על הלמידה לתלמידים:
1. עבודת חקר – לאורך שנים ברשת אורט קיימנו תחרות עבודות פתוחות במתמטיקה. בתחרות תלמידים מכל הארץ בחרו נושא מתמטי, חקרו אותו בעצמם, כתבו עבודה והציגו אותה בפני שופטים. מתחרות זו החלה מסורת של עבודות במתמטיקה המתרחשות לאורך שנת הלימודים. בעבודות אלו המורה מציף/ה נושא כללי ונותן/ת לתלמידים לקחת אותו למקומות שלהם ולתחומים שמעניינים אותם, תוך קבלת הנחיות מהמורה כגון: מה השלבים, מרכיבי העבודה והנחיות כלליות. מהרגע שההנחיות ניתנות, העבודה היא של התלמידים והמורה מלווה מהצד ונותן/ת הכוונה בלבד, כאשר האחריות על הלמידה היא בעיקר של התלמיד. העבודות דורשות מהתלמיד לרכוש ידע מעבר למה שנלמד בכיתה. בשביל לקבל את הידע הזה, התלמידים צריכים לחקור ולמפות בעצמם את סוגי הידע הנדרשים ולתכנן לעצמם את תהליך הלמידה.
בבית ספרי, אורט גוטמן (נתניה), בכל שנה המורים מציעים לתלמידיהם פרויקטים שונים: פרדוקסים ותפקידם בהתפתחות ההיסטוריה של המתמטיקה, פרויקטים מתמטיים בהשראת הסרטון Inspirations , והשנה תלמידי כיתה י' בנו חדרי בריחה שמורכבים משאלות וחידות מתמטיות, בהנחייתה של רינה זבודניק, מורה למתמטיקה באורט גוטמן ומנהלת הוראת המתמטיקה ברשת אורט.
2. למידה מבוססת אתגרים - למידה מובססת אתגרים הינה למידה המציבה בפני התלמידים אתגרים הדומים לאלו בהם הם עלולים להיתקל בהמשך החיים, וכך מלמדת אותם מיומנויות החשובות לעתידם. בפני התלמידים מוצב אתגר המשלב בעיות מהחיים האמיתיים ועליהם להתמודד ולפתור אותו באמצעות ידע מתחומי הלמידה בבית הספר וידע נוסף שישלימו בעצמם בעזרת חקירה עצמאית.
דוגמה ללמידה מבוססת אתגר שניתן להתחיל ממנה היא אתגר המתמטיקה המתקיים בימים אלו ומחבר בין חיי התלמידים למתמטיקה באמצעות אתגרים שמקבל כל תלמיד. אתגר המתמטיקה הינו אתגר כיתתי שכל תלמיד יכול להשתתף בו באופן עצמאי, הוא מעודד ערבות הדדית ואחריות משותפת של התלמידים על תהליך הלמידה. האתגר מציע פרסים שווים לתלמידים ולמורה, דבר שמעודד את התלמידים להשקיע וללמוד בעצמם גם אם לא היו עושים זאת מלכתחילה. מעבר לכך, הפרס הוא עבור הדרך שעשיתי, זו לא מתנה וכך יש ללמידה ולפרס ערך גבוה יותר המלווה בתחושת הכרה והערכה ביכולותיהם של התלמידים.
האתגר מאפשר ומעודד למידה עצמית, כך שניתן להשתתף בו גם במהלך החופשה (אך מהרו, האתגר מסתיים ב-5.4). פשוט שולחים לתלמידים בכיתה את הקישור: bit.ly/go2math ומעודדים אותם להשתתף באתגר ולזכות בפרסים (ועל הדרך אולי גם את/ה תזכי/ה בפרס שווה). חשוב לומר שלא חייבים להיות מורים למתמטיקה כדי לעשות זאת – כל מורה יכול/ה לרשום את התלמידים לאתגר המתמטיקה, והתרגילים באתגר מתאימים לתלמידים בכל הרמות, 3, 4, ו-5 יחידות, יתרון מובהק באתגר, שכן תחרויות אחרות כמעט תמיד מכוונות רק לתלמידים מצטיינים.
איך את/ה מאפשר/ת לתלמידים להוביל את הלמידה? אשמח לשמוע את השיטה שלך בתגובות
מורה למתמטיקה 29 שנים, מחנכת כיתת מצויינות, מרכזת צוות מתמטיקה באורט גוטמן (נתניה). חברה בקהילת מועדון ה-5 של אורט מרכז.
