לשתף פעולה
מבחנים, תעודות, שיחות עם הורים, סיכומי שנה, מפגש עם המנהלת, שיבוץ לשנה הבאה, ארגון וסידור הכיתה, טקס סיום, מליאה אחרונה, חברה שעוזבת ומשוב לדרגה. "הגשת כבר את מטלת הסיכום להשתלמות? אויש בכלל שכחתי מזה!" ואיך לא, סוף השנה היא תקופה עמוסה מאוד וכשהיא נגמרת הדבר האחרון שאנו רוצים להתעסק בו הוא סיכום תהליך הפיתוח המקצועי של השנה. מורים ומורות שמים דגש משמעותי על סיכום הלמידה של התלמידים בסוף השנה, על תהליכים של משוב ורפלקציה ומניחים בקלות את הלמידה שלהם בצד. ומטלת הסיכום? היא יכולה לחכות לרגע האחרון. בשנים האחרונות אחראי ההדרכה במחוזות דורשים מכלל המורים במערכת להגיש את מטלות הסיכום עם סיום המפגש האחרון של הלמידה המשותפת, בהנחה ולא השגתם הארכה, אז זאת פחות או יותר התקופה הנוכחית. זאת בדיוק הזדמנות להגיד שמשהו ביחס למטלות הסיכום חייב להשתנות.
יותר ויותר בתי ספר מכניסים תהליכי הפיתוח אל תוך חדרי המורים, וכתוצאה מכך יותר ויותר מורים לוקחים אחריות על תהליכי הלמידה שלהם. למרות זאת, הגישה של מורי מורים למטלות הסיכום עדיין נעה על הסקאלה שבין "זה חשוב וקריטי אבל כמה אפשר להעמיס בשלב הזה של השנה" לבין "מה שחייבים חייבים, אז בואו נעשה על זה וי". לכן, אני פונה אליכם - מנהלים ומנהלות, מורים ומורות, ומובילי קהילות למידה בית ספריות – הפכו את מטלת הסיכום לחלק משמעותי ובלתי נפרד מתהליך הלמידה. שדה הפיתוח המקצועי השתנה ללא היכר, במיוחד בכניסת תהליכי הפיתוח לבתי הספר. עם זאת סדירויות רבות של הדור הישן של תהליכי הפיתוח נשארו כפי שהן, מטלת הסיכום היא אחת מהן. ברוב המקרים מטלת הסיכום היא הפעם הראשונה שהמשתלם נדרש להשתמש ב"חומר הלימוד" ולנסות להתייחס אליו. לעיתים קרובות ההתייחסות הנדרשת היא להיבטים המופשטים והמושגיים של הלמידה עם מעט מאוד אלמנטים של יישום והתנסות בכיתות. ובהתאם, בדרך כלל המשוב למטלות האלה הוא דל ביותר ומתבסס בעיקר על ציון מספרי.
עקרון הביצוע (מתוך תשעה עקרונות פדגוגים להוראה משמעותית של מכון ברנקו וייס) מלמד אותנו שלמידה משמעותית דורשת ביצועים של הלומד, אי אפשר ללמוד משהו מבלי ש"נלוש" אותו, המטלה המסכמת צריכה להיענות למוטיבציה הזאת בהתאם. "אבל תהליך הפיתוח שלנו מלא בביצועים משמעותיים" אתם אומרים, אדרבא ואדרבא יש מקום לביצוע מסכם משמעותי, כזה שמאפשר ללומד להסתכל על תהליך למידה של שנה ולקחת אותו צעד משמעותי קדימה, דרך המשגתו באופן ברור. במובן הזה נכון שכל מה שהמטלה המסכמת תדרוש מהלומדים, הוא שנאסוף את הביצועים שלנו לאורך השנה, ננסה להתייחס אליהם כשלם ולומר משהו על השלם הזה "מבחוץ", על המקום שלנו בתהליך הלמידה. "טוב נו, עכשיו אתה נזכר, אנחנו בסוף השנה?" אז אני אומר "כן, בהחלט, דווקא עכשיו", סוף השנה היא בדיוק הזמן להפוך את תובנות השנה האחרונה לתוכנית העבודה והסדירויות של השנה הבאה.
אז הנה לכם עקרון קטן שיעשה הבדל גדול, כדי להפוך את המטלה המסכמת למשמעותית ולנטרל פצצת לחץ אמיתית בסוף השנה, בתכנון תהליכי הפיתוח של השנה הקרובה תקדישו את אחד המפגשים האחרונים לטובת תהליך ייצוג משמעותי שתבצעו יחד עם המורים. להזכירכם, עקרון הייצוג (מתוך תשעה עקרונות פדגוגיים להוראה משמעותית של מכון ברנקו וייס) מלמד אותנו שלמידה היא תמיד אירוע פרטי ושיש לי מוטיבציה לחבר לידע שאני כבר מחזיק אצלי. תהליך אישי של ייצוג ידע יכלול כתיבה, בחירת דימוי או הכנת פרזנטציה, ואם כבר אז גם על הדרך לסגור את הפינה של המטלה מסכמת, מה רע?
אתם וודאי שואלים את עצמכם ״איך יראה מפגש סיכום כזה?״ אז הנה הצעה לתהליך עבודה של מפגש או שניים בו אתם מזמינים את הקהילה או הצוות, או מליאת בית הספר לסיכום הלמידה. כמובן שאם אתם מובילים את התהליך הלמידה אז זה בידיים שלכם. אם אתם משתתפים בתהליך הלמידה - הציעו סיכום למידה מהסוג הזה למי שיוביל את תהליך הלמידה:
1. מה היה במסגרת הלמידה השנה?
ראשית, צרו סקירה עשירה של חוויות למידה משמעותיות, במפגשים, במחשבות שאחריהם, מהכיתה של יום המחרת, משיחות המסדרון. ככל שכל אחד מהלומדים ישתף ביותר חוויות כך הייצוג יהיה עשיר יותר. השתמשו בייצוגים אותנטיים של תהליך הלמידה, כולל הודעות וואטסאפ, לפני ואחרי, צילומים, סיכומי מפגש וכדומה.
2. מה אני מבין מזה?
על בסיס החוויות חלצו תובנות, מחשבות, פרשנויות או הכללות שיעזרו לכם לתאר בפני חברי הצוות את התובנות שלכם ממה שקרה במהלך השנה. תנו ללומדים את הזמן לשהות מול הייצוגים והתעקשו שיחשבו ויגידו משהו על מה שקרה. נסו שהתובנות שלהם יהיו עשירות ככל האפשר, אפשר להזמין לשאול שאלות, אפשר לבקש להשתמש בשגרת חשיבה כמו ואפשר להתייחס ברמה בסיסית יותר למה אהבתי ומה לא.
3. למה זה מתחבר לי?
כעת ניתן למתוח חוטים שייצרו קשרים בין הלמידה לנקודות השקה חשובות, בין אם ביחס לשפה תיאורטית ועולם מושגים שחשוב לבית הספר או לתהליך של הקהילה, או ביחס להוראה של המורים בכיתות או אולי ביחס לבית הספר, כהמלצות למורים נוספים בחדר המורים או למנהלת בית הספר. זה המקום בו השיח בין המורים "עולה קומה" לחשיבה מופשטת יותר בעזרת מושגים ותיאוריות. ניתן לאפשר להם לבחור להשתמש במושגי הלמידה "כמשקפיים" סביב הייצוגים שנאספו בסעיף א'.
4. המשך הלמידה
שאלת מיליון הדולר של תהליכי פיתוח מקצועיים היא "מה נראה בכיתה?" ומי יכול לענות עליה אם לא הלומדים עצמם? מה אעשה אחרת בעקבות הלמידה? איך אתכנן את השנה בצורה שונה בזכות התהליך של השנה? מה אצפה לראות משתנה אצלי או אצל הלומדים בעקבות השינויים?.
ועכשיו למטלה המסכמת של המאמר: לאחר הקריאה ענו בתגובות על השאלות שלמטה בפונט 12 ובכתב "טיימס ניו רומן", לא יתקבלו בקשות להארכות זמן בתאריך ההגשה.
--
בין אם אתם לומדים במסגרת של פיתוח מקצועי או אחראים על מסגרת כזו, ענו על השאלות הבאות: מה מצא חן בעיניכם במה שכתבתי? מה לא כל כך? איזה תובנות או מחשבות חדשות צפו לכם בעקבות הקריאה? איזה רעיונות או ידע קודם שלכם תומך במה שנכתב כאן? והכי חשוב, האם תעשו משהו שונה בעקבות הקריאה? שתפו אותי בתגובות!
מנחה, כותב, חושב ולומד על חינוך כמנחה פדגוגי מסגרת מכון "ברנקו וייס" וכעמית ביוזמה לידע ולמחקר בחינוך.
