עשה זאת בעצמך: קהילת למידה מקצועית ב-5 עקרונות

שנת ההוראה הראשונה שלי הייתה קשה. העומס הרגשי של ההתנסויות, כובד האחריות והצורך ללמוד מחדש את כל מה שחשבתי שידעתי כשנכנסתי לראשונה לכיתה הפכו את השנה למאתגרת במיוחד. רגע לפני שהתחילה השנה השנייה, הבנתי שאני יודע מה חסר לי בשנה שעברה – שיח עמיתים משמעותי.

זה לא שלא היו לנו מרחבים של מפגש נעים עם חברי הצוות. בכל שבוע היינו מתכנסים בסוף יום רביעי סביב ארוחת צהריים שהיינו מכינים ביחד ודנים באירועים של השבוע האחרון, בתכנון של השבוע הבא, בטיול השנתי, בהכנות לבגרות בהיסטוריה או בדיון על תלמיד מאתגר. אבל עדיין – הרגשתי שחסר לי שיח אמיתי ועמוק על העשייה החינוכית.

כך יצא שבתחילת שנת ההוראה השנייה שלי הזמנתי מורים להגיע אלי הביתה, פעם בשבועיים, בערב, כדי לשוחח "על תלמידים, הוראה, הורים, בית הספר... אתם יודעים חינוך" היה נוסח ההזמנה. בתפריט היו פירות יבשים, תה עם לימונית ולואיזה מהגינה שלי ובכל פעם נושא אחר שסביבו נסוב הדיון: בין משמעת לחופש, איך ללמד את כל התלמידים כל הזמן? איך מקיימים שיח משמעותי עם הורים? ועוד... על השולחן פיזרתי ספרים וכתבי עת (בעיקר את "הד החינוך" זכרונו לברכה) להשראה.

כיום, יותר מ-12 שנים אחרי ערב השיח הראשון, אני יודע לומר שמה שצמח אצלי כמענה לצורך אישי ועמוק שלי, למעשה נחשב למודל האידאלי לפיתוח מקצועי – קהילות למידה מקצועיות (PLC - Professional learning Communities).

אמרו את זה קודם לפני
בספרות המחקרית בתחום החינוך, אחת ההגדרות המקובלות לקהילות למידה מקצועיות היא של ליברמן ומילר (2008): "קבוצות שפועלות לאורך זמן [...] הנפגשות בקביעות לשם שיפור הלמידה של חבריהן ושל תלמידיהן". הנחת היסוד השגורה בהקשר זה היא ש"קהילות למידה בבתי הספר הן מרכיב חיוני בפיתוח המקצועי ובהישגי התלמידים"  (ניתן לקרוא את תרגום המאמר בגיליון השני של "השקפה"). מחקרים אלה הניעו מגמות עולמיות בשדה הפיתוח המקצועי, מגמות שהניעו מהלך ייחודי במערכת החינוך הישראלית.

כך, בשנת 2014, בהתבסס על מחקרים אלו ונוספים, הוחלט לבצע בישראל ארגון מחדש של מבנה הלמידה והפיתוח המקצועי של המורים. כך נוצר מהלך "מורים מובילים" - מורים המנחים תהליכי פיתוח מקצועי מתמשכים של עמיתים בבתי ספר, באמצעות קהילות למידה מקצועיות. מטרת המהלך היא להביא לשינוי עמוק בתרבות הלמידה והפיתוח המקצועי של מורים, כך שאלו יובלו על ידי מורים חדורי תשוקה ורצון. כל זאת נעשה דרך יצירת קהילות מורים בית ספריות שמתמקדות בחקר ההוראה ובלמידת עמיתים. היום מהלך מורים מובילים הוא מהלך ארצי רחב-היקף, שבו משתתפים אלפי מורים, במאות בתי ספר, בשבעה מחוזות ברחבי הארץ.

אבל גם אם מהלך מורים מובילים טרם הגיע לבית הספר שלך אין סיבה לחכות לו כדי להביא את העקרונות האלה לכדי מציאות במערכת החינוך. אפשר לבחור בגישת "קצת מהאור..." ולנסות להפוך את מרחבי השיח הקיימים בסביבה שלך לכאלה שמממשים עקרון אחד או שניים של התפיסה החשובה הזאת.

קהילות למידה בבתי הספר הן מרכיב חיוני בפיתוח המקצועי ובהישגי התלמידים

יותר קהילה מצוות
למפגש הראשון אצלי בבית, אף מורה לא הגיע. יצא שישבנו אני ובת זוגתי ועשינו את מה שהיינו כנראה עושים גם אם לא אמור היה להתקיים מפגש – חפרנו על חינוך. למפגשים הבאים הגיעו מורה אחת או שתיים לכל היותר ובאמצע השנה החלטתי להפסיק את המפגשים. שאלתי את עצמי: מה הערך של שיח חינוכי בין עמיתים מאותה מסגרת בית ספרית, מחוץ למוסד בו הם עובדים ומחוץ לשעות העבודה?

את אותה השאלה אפשר לשאול בצורה הפוכה, והפעם מכיוון מעשי:

איך אפשר לתת מקום מרכזי לשיח ולמידת עמיתים בפדגוגיה וחינוך, במסגרת זמן העבודה הבית ספרי?

בבית הספר קיימים שני מרחבים של מפגש ושיח שברמה ההצהרתית אמורים להיות מוקדשים בין השאר ללמידה: מליאת המורים ומפגש הצוות. באשר למליאת המורים, בדרך כלל הלמידה כאן מתבססת על התבנית המוכרת של "ההשתלמות הבית ספרית" – כלומר, צוות הניהול או המנהלת בוחרים נושא ומזמינים מומחה כדי "להעביר" אותו. בדרך כלל הלמידה במרחב הזה היא פרונטאלית, הסילבוס לא מתבסס על צרכי המורים והלומדים הם פאסיביים.

ויש גם את מפגשי הצוות. לרוב המורים יש צוות אחד לפחות, בין אם מדובר בצוות דיסציפלינארי או שכבתי. בדרך כלל צוותים נפגשים באופן סדיר למפגשים שנוגעים לסוגיות יום יומיות: הכנת מערכים, תכנון מבחנים, העברת הודעות ועוד. מפגשים כאלה הם בדרך כלל מאוד מעשיים ומכווני מטרה או לחליפין (בעיקר אם אין משהו דחוף על הפרק) נינוחים וחבריים.

להלן 5 דרכים להפוך את הלמידה בתוך בית הספר לכזאת שנותנת מקום לשיח מעמיק על הוראה, ויוצרת מרחב למידה משמעותי.

עשה זאת בעצמך – 5 דרכים ליצירת מרחב למידה משמעותי למורים

1. ממקרה לסוגיה – האם יש למידה טובה יותר מאשר למידה מתוך התנסות משמעותית? הוראה בכיתה מזמנת לנו התנסויות רבות. אם היינו מקדישים זמן לעיבוד וניתוח של כל ההתנסויות הללו, סביר להניח שאת הרוב המכריע של הזמן שלנו בבית הספר היינו מקדישים לכך. ובכל זאת, פעמים רבות אנחנו יוצאים מהכיתה עם תחושה שמהאירוע הזה יש לי מה ללמוד. חשוב להבין שמתוך התלבטות מקצועית כזאת, לא רק לי יש מה ללמוד, אלא גם לעמיתים שלי. במקרים כאלה האתגר טמון בלהבין מהי ההתלבטות המקצועית שמתחבאת מתחת למקרה – מה הסוגיה. ברגע שניסחנו מתוך המקרה סוגיה, אנחנו יכולים לדון במקרה הספציפי, לבחון חלופות וגם להיות רלוונטיים לכל מי שנמצא בקהילה (כלי לדוגמה: מתווה היוועצות).
   
   
2. לראות האחד את השני – ההבדל בין קהילה לבין צוות הוא שבתוך קהילה לכל אחד מהחברים יש משמעות, באופן שהוא כמעט סימטרי בין חברי אותה קהילה. במסגרת של צוות, לעומת זאת, אפשרי שיהיו חברים דומיננטיים וכאלה שנחבאים אל הכלים, כאלה שקולם נחשב יותר וכאלה שקולם נחשב פחות. הדרך להפוך קבוצת אנשים לקהילה היא בכך שנתחיל לתפוס את החברים בקבוצה  לא רק כחלק מהמסגרת המרחב שבמסגרתו אנחנו נפגשים –  כמורים בבית הספר - אלא קודם כל כבני אדם עם חוויה עשירה, סיפור משלהם ובעיקר דרך ייחודית לתת פשר לדברים שקורים. על מנת להתחיל לתפוס את עמיתינו כאנשים שלמים ולא רק כמורים, צריך להתחיל לתת מקום של כבוד לחלקים נוספים שלהם. הדבר דורש התייחסות ממוקדת, זמן ומרחב, אבל במהלך הדרך נוצרת תחושת ערך ומשמעות של חברי הקהילה, באופן שמשפיע על עבודתם ועל רצונם להתפתח מקצועית. (כלים לדוגמה: תרגילי פתיחה אותם תוכלו למצוא כאן)
     
3. שימוש בנתונים –ידע אינטואיטיבי הוא חשוב, אך הוא יכול להיות גם גורם מפריע כשאנו מבקשים לקבל החלטות שמבוססות על המתרחש באמת. מקצוען מסוגל לבחון את הביצוע שלו, שלרוב נשען על ידע אינטואיטיבי, ולשאול את עצמו "האם אני יכול לעשות זאת טוב יותר"? למידה המבוססת על נתונים מזמינה אותנו לבחון את ההרגלים, האקסיומות והעקרונות של ההוראה שלנו. נתונים יכולים להיות עבודות, מבחנים, מערכי שיעור, אך גם ייצוגים של ההוראה שלנו עצמה, כמו לדוגמא צפייה בשיעור, תיעוד אודיו או פרוטוקולים. לא משנה מה תהיה הפלטפורמה של התיעוד הנבחר, חשוב לזכור שני עקרונות בסיסיים: א. להפריד בין עובדה לשיפוט או פרשנות; ב. התמקדות בהוראה שלנו ובניתוח שלה ולא בהתייחסות לגורמים חיצוניים (יכולות התלמידים, מגבלות המערכת, ההורים וכדומה). (כלים לדוגמה: סדירות לביצוע תצפיות כמו "צא ולמד", מתווה לניתוח עבודות תלמידים אותם ניתן למצוא בקישור זה).
   
   
4. חיבור לשדה ידע קיים – בהוראה, קשה למצוא תחום שלא נחקר חזור וחקור. במובן הזה, ברגע שנבחרה סוגיה לדיון, אפשר להרחיב לרגע את הדיון ולשמוע מה יש למחקר וההגות לומר בנושא. המקורות לא חייבים להיות כאן רק כתובים (מאמרים, ספרים, כתבי עת וכדומה), חיבור לשדה הידע יכול להיעשות דרך מומחים בתחום. בין אם מדובר בהערכה, פסיכופדגוגיה, תכנון לימודים או תיקשוב, מערכת החינוך מעמידה לרשות בתי הספר מומחים בתחומים אלה דרך מרכזי הפסג"ה, בעלי תפקידים במחוזות ולעיתים גם במחלקות החינוך ברשויות. (כלים לדוגמה: "הגיע זמן חינוך",edutopia, מרכז הידע של ברנקו וייס, מרכז המידע של מכון מופ"ת).
   
   
5. הבהרת הערך של למידת מורים – איזה תועלת עשויה לצמוח לנו מלמידה של מורים? האם שווה לנו להשקיע זמן עבודה יקר בלמידת מורים? כדי להפוך מרחבים של שיח שקיימים בימינו בבתי הספר, למרחבים שמוקדשים ללמידת עמיתים, עלינו להצדיק את השימוש במשאב היקר ביותר במערכת החינוך – זמן. בעוד מחקרים רבים מראים שבאופן מובהק למידה במסגרת של קהילה, מבוססת נתונים והתנסות, היא למידה שמשפרת באופן את איכות ההוראה, הלמידה וההישגים של התלמידים, כדי להפוך את העובדות הללו להבנות שיוצרות מציאות, חשוב להפוך בהן. רק מתוך הבנה עמוקה של חשיבות למידת המורים, יהיה אפשר לשנות את המציאות הקיימת.

שאני אשנה?
אני לא מורה כבר כמעט 8 שנים, אבל אין לי ספק שאת המאמצים שלי להקים קהילה מקצועית לומדת הייתי מעביר, מביתי הפרטי לבית הספר. נכון, לא הייתי רכז או בעל תפקיד משמעותי בבית הספר באותה התקופה, אבל הבנתי כמה הדבר יתרום לי ולעמיתי. אני חושב שהייתי ניגש לרכז השכבה שלי אחרי אחד האירועים הקשים שהיו לי בכיתה, ולא חסרו כאלה, ומבקש ליזום מתווה היוועצות. אולי הייתי מבקש מרכזת המקצוע שלי להעלות סוגיה ביחס לאופן שבו אנחנו מכינים את התלמידים שלנו לבגרות באותו מקצוע. או שהייתי ניגש למנהלת בית הספר ומבקש שאת ההשתלמות המוסדית הבאה שלנו נקיים, בנושא הנבחר, עם מרצה, אבל עם זמן לעיבוד ושיתוף בקבוצות קטנות. ואם הייתי ממש אמיץ, אז הייתי מבקש ממנה ליזום דיון בצוות הניהול בנושא למידת מורים הרלוונטית באופן ישיר לעשייה שלנו, כזו שתהיה משמעותית והתועלת שלה. אבל אם להיות ריאלי ביחס לתעוזה שלי, אולי הייתי מתחיל מלהפיץ את המאמר הזה בין חברי הצוות שלי.