עוד סיפור אחד ודי: כך סיפורים מסייעים לתלמידים שלך ללמוד

מכירים את הרגע הזה שבו אתם נכנסים לכיתה רועשת ומכריזים בפני התלמידים שאתם רוצים לספר סיפור? לפתע, נהיה שקט, התלמידים יושבים מרותקים, פיותיהם פעורים ועיניהם מתבוננות.

רציתי לספר לכם על רגע קסום בדיוק כזה שקרה לי בתחילת דרכי כמורה:

שעה אחרונה אחרי יום עמוס, מלא וארוך. אני עייפה וכבר רוצה שהיום יסתיים. גם הילדים היו שמחים לוותר על השיעור, הם מתרוצצים בכיתה ונראה שהם אפילו לא שמים לב לנוכחותי. בכל זאת – עלינו להעביר יחד שיעור תורה, וגם אם ממש לא מתחשק, נלמד כעת על גירוש הגר (בראשית כ"א).

אני מנסה להתחיל את השיעור וזה לא עובד. אט אט אני מתחילה להרגיש חוסר אונים מול השובבים הקטנים. מה עושים?

לרגע קפאתי, ניסיתי לחשוב איך ממשיכים מכאן, איך להציל את מערך השיעור שתכננתי, ואז עלה בי רעיון: במקום לדבר על שרה והגר, החלטתי לספר סיפור אחר על קנאה – סיפור עלי ועל אחותי דניאל ועל הפעם ההיא שממש קינאתי בה כשהיא חגגה יום הולדת וקיבלה מלא מתנות שוות.

להפתעתי הרבה, לאט לאט השתרר שקט בכיתה. הקטנטנים, שעד לפני רגע פטפטו אחד עם השנייה וחלקם עוד הסתובבו בכיתה, הסבו אליי את מבטם והקשיבו לי בתשומת לב גדולה. הם התעניינו, שאלו שאלות ובקשו לספר על הפעמים שבהן הם קנאו באחרים.

מכאן, יכולנו להתחבר לסיפור המקראי ולנסות להיכנס לדמותה של שרה – להבין על מה כעסה, במה היא קינאה ומדוע פעלה כשם שפעלה. מתוך אותו המקום הצלחנו גם להביע דעה על התנהלותה של שרה.  

למה בעצם זה קורה? מה יש בסיפור שמושך את התלמידים כל כך?

מאז ומעולם בני האדם אהבו לשמוע ולספר סיפורים, בין אם במערות, מסביב למדורה או בעיר בבית הקפה – סיפור הוא דרך תקשורת שטבועה בבני האדם. בני אדם נהנים מסיפורים ומתמסרים להם בכל גיל. המוח שלנו מיומן לחשוב ולהבין במונחי סיפור: התחלה, אמצע וסוף, ולכן גם כולנו מספרים סיפורים כל הזמן. כך, הסיפורים מלמדים אותנו על החיים, על עצמנו ועל אחרים. הם מגדירים, מעצבים והופכים אותנו למי שאנחנו.  

כמו לכולנו, לילדים יש אהבה מולדת לסיפורים, כפי שכל מורה חווה במהלך שנותיו מרגעי הקסם שתיארתי לעיל. מתוך כך, קל להבין שלא בכדי הסיפור הוא הצורה העתיקה ביותר של ההוראה. מאז ומתמיד בקרב בני האדם סיפורים היוו דרך לספק תשובות לשאלות הרות גורל – כדוגמת סיפור בריאת העולם, וגם לימדו את הציבור הרחב כיצד יש לנהוג – כך למשל בסיפור מתן תורה ועשרת הדיברות.

אך למרות היות הסיפורים טכניקת הוראה נפוצה כל כך, רק בשנים האחרונות החלו חוקרי חינוך ופסיכולוגיים לנסות להבין מדוע סיפורים מהווים מתודת הוראה ולמידה יעילה כל כך.

מה קורה במוח כאשר אנו מקשיבים לסיפור?

אז מה הופך את סיפור הסיפורים לדרך הוראה כה יעילה?
עד כה חוקרים מצאו סיבות רבות שבגללן סיפורים וסיפור סיפורים (storytelling) הם כל כך יעילים ללמידה:

• מוטיבציה - סיפור סיפורים הוא גורם שמעודד, יוצר מוטיבציה ומניע את התלמידים ללמידה.
• ארגון מידע - סיפורים מסייעים לתלמידים לזכור ולארגן את המידע הנכלל בסיפור על ידי יצירת הקשרים חדשים למבנים הקיימים ברשת האסוציאטיבית של התלמיד, בתהליך שנקרא צימוד נוירונאלי  (Neural coupling).
• סיפורים נכנסים לנו ישר ללב – הסיפור מעורר רגשית הן את השומע והן את המספר. הוא יוצר הזדהות וחיבור הרגשי. העירור הרגשי מחזק את הלמידה שכן נוירוטרנסמיטרים המופרשים כתוצאה מהעירור הרגשי מסייעים לחיזוק הזיכרון הספציפי ומזרזים את יצירתם של קשרים חדשים במוח. כל זה קורה באופן די אוטומטי, עם מעט מאוד מאמץ מצדם של המאזינים.

דרך נוספת בה סיפורים משפרים את הלמידה, הינה תחושת המעורבות והחוללות שלנו בעת שמיעת הסיפור והרצון להשפיע על מהלכו. מתברר שבזמן שמיעת הסיפור, ככל שהשומע מרגיש יותר מחובר לדמויות, מופעל רגשית וחש שהוא יכול להשפיע על הסיטואציה הסיפורית, כך יותר מרכזים מוחיים מופעלים. חלק מהמרכזים החשובים ביותר ללמידה שמופעלים בתהליך זה הנם חלקים מוחיים המדמים פעולה בעולם האמיתי. כך למשל, כאשר תלמיד שומע את סיפור המצאתו של חוק הציפה - חוק ארכימדס, המובא בסרטון הבא, הוא יכול להזדהות עם ארכימדס ועם הצורך שלו לענות לדרישת המלך, עם החשש שלו מפני אי עמידה במשימה, ואף לדמיין את עצמו נכנס לאמבטיה ואת המים עולים על גדותיהם. הרגע הזה, בו התלמיד מדמיין עצמו נכנס לאמבטיה, גורם לכך שהסיכוי שהוא יזכור את חוק ארכימדס יהיה גבוה הרבה יותר ממצב בו היה לומד את החוק "על יבש". 

את האפקט המתואר לעיל ניתן להגביר באמצעות מתן תחושה של שליטה והשפעה של השומע על הסיפור. כך נוצרת למידה אינטראקטיבית. כך למשל, בזכות המדיה הדיגיטלית, ישנן כיום תבניות סיפוריות המאפשרות ללומדים להשפיע על מהלך הסיפור, כדוגמת וידיאו מסתעף, ובכך הן מערבות את התלמידים ביכולת לפתור בעיות ולקבל החלטות. דוגמאות נוספות לסיפורים שמעודדים למידה אינטראקטיבית הם סיפורים הכוללים משחק (כמו המשחק הזה המלמד אילו שירותים המיסים שלנו מקנים לאזרחים), משימה (כמו המשימה המתלווה לסיפור בסרטון זה המלמד גידול מעריכי) או חידה (כמו בסרטון זה המלמד את סיפור חייו של דמות היסטורית חשובה בתחום הקולנוע) שמפעילים את הלומד בזמן הסיפור. כמובן שתמיד תוכלו גם להעביר את הכדור אל התלמידים ולבקש מהם לספר סיפורים המעבירים את המידע הנלמד – מתודה נוספת שתעורר בהם למידה איכותית.

אם השתכנעתם שסיפורים הם חלק חשוב מהלמידה בשיעור, אתם בטח שואלים את עצמכם איך מיישמים את המתודה הזו בכיתה. על מנת ליישם זאת בהצלחה, עליכם לענות על 4 שאלות בלבד:

4 שאלות שחשוב לשאול בעת בניית שיעור המבוסס על סיפור סיפורים

1. האם סיפור הוא הדרך הטובה ביותר ללמוד על נושא זה? אם כן, למה?
2. איזה סוג של סיפור מתאים בצורה הטובה ביותר לצורכי הלמידה של התלמידים ומטרותיהם?
3. מהו הרעיון המרכזי שאנחנו רוצים שהסיפור יעביר?
4. אילו תוצאות אני רוצה להשיג באמצעות הסיפור?

לאחר שאילת השאלות הללו, תוכלו לבחור סיפור המתאים להעברת הרעיון המרכזי בשיעור שלכם. הבסיס לבנייה של שיעור טוב המבוסס על סיפור, בדומה לכתיבת סיפור טוב, הוא לעניין ולרגש את קהל היעד שלנו.

את הסיפורים תוכלו להכין לשיעור בצורה נוחה ויעילה באמצעות הכלים הדיגיטליים הבאים: Playbuzz, H5P, Kizoa.

אסיים עם האמירה של הפילוסוף ג'יימס סטפן: "הראש לא שומע כלום, עד שהלב לא מקשיב. הלב יודע היום מה שהראש יבין מחר".    

מקורות:

Meetup סנכרוני, הסיפור שאינו נגמר - סטוריטלינג בעידן הדיגיטלי בהנחיית גידי יהושע.

Learning through storytelling