ישראל במלחמה
"לא מעניין אותי שום דבר בירושלים!" כך, בלי להתבלבל, ניגש אלי התלמיד ואמר.
חצוף? אולי כן ואמיץ? "מה כן מעניין אותך?" שאלתי. התלמיד הופתע מהשאלה, והופתע שוב כאשר הודעתי לו שהבחירה שלו, בנושא "בית"ר ירושלים", היא אפשרות קבילה ומאוד מוערכת לכתיבת עבודה הקשורה ב"נושא המרכז" לאותה שנה.
כך לפני עשרות שנים, כרכזת לשון והבעה בחטיבת ביניים, יצאנו למסע של משימות בחירה שהצענו לתלמידים.
הייתה זו חוויה של למידה – לתלמידים וגם לנו המורות.
כך הפכה עבורי הבחירה לעיקרון מנחה. מבנה שנת הלימודים ומערכת השעות הותאמו לתוכנית התמחות במקצועות עתירי מלל, סביבת העבודה השתנתה ועוד.
כעת דמיינו לעצמכם, מה קורה כאשר עיקרון הבחירה מתמקד לא רק בתלמידים, אלא במורים תחילה, ומאפשר להם מרחב השפעה על תוכנית הלימודים. דמיינו איך בית הספר נראה אם וכאשר מורים מפתחים תכניות בחירה בתוך תחומי דעת, בין תחומי דעת ובתוכנית מקצועות ייחודיים.
כיצד לדעתכם תושפע המוטיבציה של תלמידים ומורים? עד כמה יתפתחו שיתופי פעולה תוך וחוץ מוסדיים? האם היחס למורים ישתנה? האם תגבר תחושת הערך של המורים בעיני מעסיקיהם, התלמידים והוריהם, ובעיני עצמם? והאם תוכנית זו מתאימה רק לבתי ספר חדשים, או רלוונטית ואפשרית גם או בעיקר לותיקים?
מניסיון יישומי, אני מאמינה שהתוכנית רלוונטית לכלל מוסדות החינוך ויכולה ליצור שינוי אמיתי בבית הספר. מתוך כך, לשם שינוי, מושא הדיון במאמר זה הם המורות והמורים, והגדלת הבחירה שלהם במסגרת הוראתם. מתוך כך אנסה לענות על השאלות שהצגתי לעיל במסגרת הצעת תוכנית בית ספרית: "תוכנית מקצועות הבחירה".
זוהי תוכנית המהווה דוגמה, אחת מיני רבות, ליישום עקרונות של אוטונומיה חינוכית כוללת, כיוזמה חינוכית, שהשפעתה פורצת את גבולותיה ומיטיבה עם כלל העשייה המוסדית. היא מוצעת גם כתכלית לעצמה, ובעיקר כמקור השראה למיצובה מחדש של קהילת המורות והמורים במערכת, תוך מתן משמעות איכותית להגדרת המורה כ"חוד החנית של מערכת החינוך".
לתת את הבחירה למורה
אנחנו כבר מזמן מכירים את יתרונות הלמידה מתוך בחירה, מנקודת מבטו של הלומד. יתרונות אלו מדוברים בספרות ובמערכת ומהווים כבר קונצנזוס.
אבל מה בדבר הוראה מתוך בחירה? ומה בדבר למידה מבחירה של המורה? הוראה מתוך בחירה, בעבור המורה, היא הזדמנות להמיר את תפקיד המורה ממעין "סוכן/ת המעביר/ה תוכניות", לתפקיד של איש או אשת חינוך, הנותן/ת ביטוי מלא ל"תבונת העשייה" שלו/ה, לראייה המקצועית שלו/ה. תוכנית זו מאפשרת למורה לפתח מיזמים חדשים, מתוך ראייה כוללת של הרווחים הצפויים ללומדים ולו/ה עצמו/ה.
מיצובה של "המורה במרכז" בכל הקשור לחשיבה, ניווט למידה, תכנון, יישום משוב ובקרה של תכניות חינוכיות, תיתן ביטוי לייחודיות של המורה, החל במומחיות המקצועית ועד תחומי העניין – ובעצם, ביטוי מהותי שלו המורה כאדם שלם.
אך המורה לא תעבוד לבד בכזו תוכנית – להבנתי, תתפתח שותפות חינוכית של כלל המורות והמורים שבוחרים בכך בבית הספר. הם יפעלו יחד בלמידת עמיתים, לשם הפרייה הדדית, שיתוף פעולה וקידום מקצועי ומערכתי.
כך פועלת "תוכנית מקצועות הבחירה" – שלבי התוכנית
1. תכנון ראשוני של תוכנית למידה
כל מורה הפועל/ת בתוכנית, מציע/ה תוכנית למידה הכוללת:
2. קיום פורום עמיתי תוכנית הבחירה
בית הספר יקיים מפגשים של פורום התוכנית, המציעים היכרות עם תכניות מגוונות, שיתופי פעולה של המורים ובמת דיון -
3. גיבוש קבוצות לומדים ויישום התוכנית
מאפיינים והזדמנויות
השיתוף בין מורי התוכנית מאופיין בסולידריות ולא בתחרות, כך שבתוכנית מתפתח שיח חינוכי-פדגוגי-מערכתי אחר. התוכנית מיתרת את הצורך ב"הכשרת לבבות", "טיפול בהתנגדויות", ועוד ביטויים המאפיינים תהליכים של הטמעה. היא מבססת את ההכרה שפוטנציאל שינוי אמיתי עשוי לצמוח מהמסד והוא תלוי במידת האיפשור לה זוכים אנשי העשייה בשדה.
זו אינה "תוכנית מדף", אלא עולם שלם של עשייה חינוכית יישומית, שבה המורה אינה נשארת במקום, אלא לומדת ומשתכללת כמו גם התלמיד. מיומנויות, ערכים ותחומים מגוונים אחרים, משולבים באופן אותנטי וטבעי בהתאם למאפייני כל חלופה.
כל חלופה מוצעת מבססת ראייה מערכתית ו"שיח משאבים" נדרשים הנובע מהמסד. מתכנני המיזמים מגדירים משאבים כלכליים, אקדמיים, מקצועיים ועוד, ופועלים עם הנהלת בית הספר בהיבטים של היתכנות ותכנון. אחד העיקריים שבהם, הוא גמישות בניהול משאב זמן המורה באופן שיעניק משמעות אפקטיבית לצרכים המשתנים.
התוכנית מתקיימת בתוך יום הלימודים ומוגדרת כחלק ממערכת השעות של כל תלמיד – בזה היא דומה לתכניות החינוכיות בבית הספר. השינוי המשמעותי הוא באופי המיוחד והמאפשר שתוכנית זו מזמנת ובהשפעות הטמונות בה על העשייה החינוכית הכוללת. מצד התלמיד, התוכנית משמשת כנקודת מוצא ללמידה איכותית. מצד המורה, זהו ביטוי מעשי לאיכות המקצועית שהיא יכולה להציע והזדמנות לביסוסה של תחושת הגשמה אישית.
התוכנית מומלצת לכל מוסדות החינוך, בלא התייחסות לסיווגים כגון מאפייני עשייה (מכילים, מקדמי פדגוגיה, יוזמים, חדשניים ועוד ועוד) או רמות ביצוע. טמונה בה ערובה להצלחה אף יותר משיטת ההטמעה של תכניות חיצונית.
כפי שציינתי בתחילת מאמר זה, ישנם אתגרים רבים בדרך לקיום התוכנית, אך ההזדמנויות רבות וגדולות מהם. הגדול באתגרים הוא במידת העניין שכל חלופה לימודית מציעה, והתמודדות עם בחירת יתר של חלופות מסוימות לעומת בחירה מועטה באחרות. אתגר גדול זה עשוי להניב תוצאה מוצלחת בזכות שיתופי הפעולה והחשיבה המשותפת בפורום העמיתים.
תארו לכם עולם...
בו הביטוי הגשמה מכוון לעובדות ולעובדי ההוראה תחילה. עולם שבו עם התנסות חווייתית של לומדים ומלמדים, מסתמן שינוי מערכתי, המציב את המורה במקום הראוי לה.
וכעת אחרי שתיארתם, תוכלו לצאת לבית הספר ולהתחיל לפעול.
מסמך זה הוא הזמנה והשראה לפעול במרחבים אחרים ונוספים של בית הספר. זה הזמן, לחגור חגורות ולצאת למסע כאן וכאן, בהכרה כי אתם מחזיקים במפתח להצלחה.
בעלת אתר אוטונומיה חינוכית כוללת , הנשען על ניסיון נצבר בניהול חטיבת ביניים בגישה יזמית-יישומית. מבססת את עיקרון הבחירה, ופיתוחן של תכניות חינוכיות משולבות ערכים, מיומנויות וכל מה שחשוב לו לאדם. תכליתה של התכנית המוצעת, היא להציב את עובד ההוראה במרכז העשייה החינוכית, בזכות תבונת העשייה, שאין שיעור לחשיבותה, ובכך לאפשר לפרט הגשמה עצמית ולקדם הצלחה מערכתית.
