איך הן עושות את זה? המתכון הסודי של המדינות המצליחות בחינוך

כולנו יודעים שהתוצאות של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים אינן מרקיעות שחקים. אמנם ההישגים נמצאים במגמת שיפור, אך הם עדיין נמוכים ומתאפיינים בפערים גדולים על רקע סוציו אקונומי ומגזרי. מנגד, יש מדינות כמו אסטוניה, יפן וסינגפור שמגיעות להישגים יוצאי דופן ומובילות את הטבלה העולמית. אז איך אותן מדינות עשו את זה? מהי הנוסחה שלהן?

בשנים האחרונות מתברר שלמרות ההבדלים ביניהן, למדינות המצטיינות בחינוך יש מספר מאפיינים משותפים ובראשם השקעה בלתי מתפשרת במורים ובהוראה איכותית. הן מצליחות לגייס לשורות ההוראה אנשים מוכשרים ובונות את מקצוע ההוראה כמקצוע נחשק ומוערך. למעשה, הן הפכו את ההוראה ממקצוע 'תעשייתי' של פס ייצור, לאחד מהמקצועות הקליניים, כמו רפואה ופסיכולוגיה, מקצועות המבוססים על ידע ומומחיות.

לפתע, המורים החלו לשכלל ולשפר את המקצוענות שלהם ביחד ומבפנים. הם פתחו את דלת הכיתה זה בפני זו, והחלו לצפות אחת בשני בעת מעשה ההוראה, להתייעץ ולהעניק משוב. המורים התארגנו כקהילות מקצועיות לומדות, ברמה הבית ספרית וברמה האזורית, כדי לבנות יחדיו ידע מעשי. בתוך כך, החלה לצמוח בבתי הספר שכבת ביניים מקצועית של מורים מובילים.

מורים מובילים הם מורים שלוקחים אחריות גם על הלמידה של תלמידיהם וגם על ההתפתחות המקצועית של מורים אחרים. הם שמים את הלמידה של כל תלמיד במרכז עשייתם, רואים ערך רב בחיזוק הקשר בין הוראה ללמידה וחוקרים עם עמיתיהם את המתרחש בכיתה על מנת לשפר את המענה הניתן לכל תלמיד.

אז איך נראית הפעילות של מורות ומורים מובילים במדינות המצליחות בחינוך? בגדול, כולן מסכימות שלהשקיע במורים מובילים זה מאוד חשוב, אבל מסתבר שבכל מדינה הסיפור הוא אחר, כל אחת והתרבות שלה, כל אחת והדרך בה בחרה. שפטו בעצמכם:

באסטוניה, נותנים אוטונומיה

דו"ח OECD על המשאבים הבית ספריים באסטוניה  (2016)חושף כי הממשלה האסטונית מכירה בחשיבות של מנהיגות המורים בבית הספר. המורים נתפסים כנכס יקר ערך. בהתאם לכך, מנהלי בתי הספר משתפים את המורים בקבלת ההחלטות. תפקידם של המורים המובילים הוא להנהיג את ההוראה בבית הספר. מדובר בתהליך לאומי של ביזור ומתן אוטונומיה שהחל עוד בשנות ה-90, כאשר הונהגה במערכת רפורמה שאפשרה למורים לערוך שינויים בתכנית הלימודים ובאופן הערכת התלמידים. החל מ-2015, מוצעים למורים באסטוניה שלושה מסלולים מקצועיים המכינים אותם לנשיאה בתפקידי המורה המוביל בשלבים שונים בקריירה, כאשר בכל שלב האחריות והעצמאות של המורה המוביל הולכות וגוברות.

ביפן, אוהבים סדר

ביפן פועלת מערכת שיטתית שמאפשרת למורה להתפתח באופן סדור ומובנה לאורך הקריירה שלו. על פי סקירת המרכז הבינלאומי להשוואת מדדים חינוכיים ודו"חOECD  'חינוך במבט חטוף 2016' על משכורות מורים, מרבית המורים ביפן עוסקים לאורך כל הקריירה שלהם אך ורק בהוראת תחום הדעת בכיתותיהם. רק בתוך הכיתה מסלול ההתקדמות המקצועית מונה 36 שלבים במהלכם דרגתם מתקדמת ומשכורתם גדלה. משכורתו ההתחלתית של מורה ביפן עומדת על כ-2,250 דולרים לחודש  וככל שהוא מתקדם בסדרת השלבים, שכרו עולה בלמעלה מ-250 אחוזים כאשר המשכורת המקסימלית של מורה עומדת על 5,800 דולרים. המעבר בין השלבים מותנה בהערכה מקצועית ובעמידה בסטנדרטים קבועים מראש. לאחר שמורה מגיע לשלב ה-36, הוא יכול לבחור האם להמשיך ולהתקדם בסולם ההיררכיה לתפקיד של מורה מוביל. מורה מוביל צריך לעבור 20 שלבים נוספים המלווים גם הם בתגמול כספי נוסף. אגב, מי שרוצה להתמנות למנהל בית ספר חייב להיות מורה מוביל, ומעבר לכך לעבור 15 שלבים נושאי תגמול נוספים עד לרמות הניסיון והמיומנויות המקסימליות של מנהל.

בסינגפור, מומחיות זה כל הסיפור

על פי ספרה של לוסי קרהן ארצות חכמות שמתאר מערכות חינוך מצליחות, לאחר שלוש השנים הראשונות בהוראה, בהן משכורת המורה גדלה משנה לשנה, המורה הסינגפורי לא יכול לזכות בהעלאה נוספת מבלי לבחור באחד ממסלולי ההתמחות הבאים – מומחיות בתכניות לימודים ומחקר בתחום הדעת, מורה מוביל ומנהיגות בית ספרית. לכל מסלול התמחות יש תכניות לימודים ייחודיות משל עצמו. סקירה שנערכה על ידי המרכז לחינוך בינלאומי מראה שבחירה זו לא מתבצעת על ידי המורה בלבד, אלא נקבעת גם על פי הערכה שנתית של פוטנציאל המורה בתחומים אלו. מורים המתאימים למסלול המנהיגות הבית ספרית מצוותים ומקבלים הכשרה ניהולית. במהלך תקופת ההכשרה, ביצועיהם מוערכים על מנת להעריך את יכולתם לכהן כמסייעי הנהלה ולאחר מכן, כמנהלים. שיטה זו מפחיתה באופן משמעותי את שחיקת המורים בסינגפור ומונעת מן המורים לתפקד לאורך זמן באופן בלתי אפקטיבי. יש לקחת בחשבון שסינגפור היא מדינה קטנה וכי מערכת החינוך בה הינה ריכוזית. תנאים אלו מהווים קרקע נוחה להטמעת מדיניות וליצירת תמימות דעים בין מוסדות החינוך הלאומיים, הרשויות המקומיות ובתי הספר.

ומהם מורים מובילים בשבילי? לפני חצי שנה הצטרפתי לצוות של קרן טראמפ שניסה ללמוד לעומק למה זקוקים מורים מובילים בישראל. פגשנו מורים מובילים מדהימים, אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, מוכשרים, יצירתיים, המונעים מאמונה כנה ביכולת של כל תלמיד ומתשוקה מקצועית עמוקה. בדרך למדתי שהבחירה של מערכות חינוך מצליחות להשקיע במורים מובילים היא בחירה מוצלחת. אני השתכנעתי שהיא יכולה להיות מפתח לשיפור בהישגי התלמידים גם בישראל, כמובן בדרך שתתאים לתרבות שלנו. אז מה דעתכם, האם ישראל צריכה להשקיע במורים מובילים, ואם כן, כיצד?