נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
לפני ארבעים שנה צעדתי לתוך כיתה א'. את פני קיבלה המורה יוכי שהוכשרה להוראה בשנות ה-70 של המאה הקודמת. את תעודת ההוראה שלי הוצאתי בשנת 2016, בתודעה ברורה כי אתגר החינוך כיום שונה מהותית משהיה כשנכנסתי לראשונה לבית הספר. בניסיוני להבין מהי הדרך להוראה ומהם התכנים הנדרשים להכשרת מורים כיום עלו בפני כמה תהיות: האם הכשרת המורים השתנתה לאורך השנים? מי היו התלמידים לפני ארבעים שנה? כיצד נראה העולם מחוץ לכותלי בית ספר באותם ימים? ועד כמה נוצלו ארבעים השנה האחרונות על מנת להקנות למורים את הכישורים והיכולות הנדרשים על מנת להצליח במאה ה-21?.
מורים אשר נכנסו לכיתה לפני ארבעים שנה פגשו תלמידים אשר אולי נראו דומים חיצונית לתלמידי ההווה, אך למעשה שונים במספר רב של היבטים. השינוי בתלמידים ובסביבתם משליך מהותית על תפקידו של המורה ועל הדרך שבה עליו לבצע אותו. על מנת להבין כיצד להתאים את הכשרת המורים יש לבחון ראשית מה השתנה אצל התלמידים ובסביבתם.
13 שינויים שחלו בקרב התלמידים והתלמידות
1. שעות הפנאי הוקדשו לפעילות פיזית ואינטראקציה בינאישית – השעות לאחר בית הספר יוחדו לשלוש פעילויות עיקריות: צפייה בטלוויזיה, מפגש עם חברים ומפגשי קבוצות בחוגים, תנועות נוער או ספורט. במקביל, הפסקות ושיעורים פנויים בזמן בית הספר יוחדו בעיקר ליציאה מחלל הכיתה לשם משחקי חברה וספורט, ואף לניהול שיחות חולין.
2. חשיפה מוגבלת למידע – מורים ותלמידים נחשפו למידע באמצעות מספר מקורות מוגבל: מכרים, ספרי לימוד ועיון, ספריות, ערוצי רדיו וטלוויזיה בעלת ערוץ בודד.
3. חשיפה לוקאלית לעולם – יכולת התקשורת והכרת העולם הייתה מוגבלת לאור מגבלות הטכנולוגיה באותה עת, לצד יוקר השימוש באמצעי תקשורת ותחבורה בין מדינתיים.
4. מעורבות הורית נמוכה – ההורים נתנו אמון רב במערכת החינוך ונמנעו מלבקר אותה באופן פומבי. מעורבותם בתכני הלימוד ובמתרחש בין כתלי בית הספר הייתה נמוכה עד בלתי מורגשת, לטוב ולרע. זאת ועוד היעדר אמצעי תקשורת חברתיים הגבילו את יכולתם של ההורים להתעדכן ולעדכן על המתרחש בבית הספר.
5. חשיפה נמוכה לטכנולוגיה וחדשנות – שיא הטכנולוגיה אליה נחשפו התלמידים בבית הייתה הטלוויזיה בצבעים. בבית הספר שיא הטכנולוגיה היה מכונת סטנסיל (מכשיר ידני לשכפול דפי עבודה) ואילו הכיתה הייתה מתחם סטרילי מטכנולוגיה.
6. מעמד המורה – החינוך בבית היה לכיבוד המורה שנחשב בעל הדעה ובעל הידע.כיום בעולם בו המורה אינו בעל הידע היחידי ובתרבות הקיימת יש פעמים רבות ערעור על מעמדו של המורה.
7. מיעוט משרות טכנולוגיות בשוק העבודה – תלמידים אשר סיימו את בית הספר הלכו ברובם לשירות צבאי שכלל מיומנויות פיסיות בעיקרן, ולאחר מכן יועדו למקצועות בשוק המקומי אשר ברובם לא כללו שימוש נרחב בטכנולוגיה.
8. סטטיות באג'נדות לימודיות – בית הספר והכיתה עסקו באותם מקצועות ונושאים בהם עסקו במשך שנים ללא שינוי או אתגר שהוצב בפניהם על ידי משרד החינוך, החברה, ההורים או התלמידים.
9. היעדר רצף תקשורתי – התקשורת בין תלמיד לתלמיד, בין בית הספר לתלמיד ובין ההורים לתלמיד התבססה על שיחות פנים מול פנים או מכתבים. על אף קיומו של מכשיר טלפון הקווי, הימצאותו הייתה נדירה יחסית ובבית הספר היה בדרך כלל טלפון קווי בודד.
10. מרחב למידה שבלוני – למידה התבצעה אך ורק בכיתה הייעודית בתוך מתחם בית הספר, למידה מחוץ לכותלי הכיתה נחשבה לחדשנית.
11. חברה אידיאליסטית וצנועה – תלמידים ותלמידות חונכו לעצמאות, הסתפקות במועט ודחיית סיפוקים. במקביל, המודל המרכזי בחברה ובסביבה היה האידאליזם.
12. שימוש בשפה אחת – תלמידים ותלמידות דיברו עברית בלבד ונדרשו ללמוד שפה שניה רק בכיתות מתקדמות. לימודי שפה נחשבו להעשרה ולא נדרשו כחלק מהותי ומקצועי בשוק העבודה. אתגר השפה היה נמוך והתייחס רק לשפה המדוברת, בעוד כיום השתלבות בעולם מצריכה ידע בשפת תכנות וידע עשיר בשפה האנגלית.
13. התאמה אישית חלקית – אמנם מספר התלמידים בכיתה היה נמוך יחסית אך המודעות החברתית והפדגוגית לצרכים שונים של תלמידים ולחינוך מיוחד לא היה קיימת.
בהסתכלות לאחור ניתן לומר שני דברים עיקריים: הראשון, מערכת החינוך והעובדים בה ביצעו את עבודתם בצורה יעילה, ולראיה השגשוג העולמי ובתוכו במקום מכובד גם שגשוגו של המשק הישראלי. השני, ואולי המהותי יותר, התלמידים ברובם וסביבתם לא אתגרו את המורה, הן בהיבט הפדגוגי והן בהיבט המקצועי. מבט קצר על כל אחד מ-13 הסעיפים מבהיר לכל בר דעת כי מורה הנכנס לכיתה היום חווה מציאות שונה ומאתגרת. אין בכוונתי לבחון ולבקר את מערכת הכשרת המורים כיום בהתייחס לתכנים אותם לימדה לפני כארבעים שנה. עם זאת אל מול הסעיפים ובהתייחס למציאות הקיימת כיום נכון בראייתי לשלב תכנים, דרכים ושיטות שונות בהכשרת מורים עדכנית.
9 דברים שיהפכו את הכשרת המורים לאפקטיבית
1. מנטורינג – כיום הלומדים מוקפים באין ספור מקורות מידע משתנה. תפקידו של המורה הופך למלווה ומדריך אשר "צועד״ או ״רץ" לצדו של הלומד, ומדריך אותו תוך ניסיון למצוא את הדרך האישית המתאימה לכל לומד להגשמת ייעודו.
2. שיטות למידה – חשיפה למגוון רחב של שיטות הלמידה הקיימות והמפותחות כיום, בארץ ובעולם, והתאמתן לקבוצות תלמידים ולבודדים. בשלב מתקדם התמקדות והתמקצעות בשיטת לימוד ספציפית או לחילופין פיתוח שיטת לימוד חדשנית וייחודית.
3. תכנון, יישום ותחקור – תכנון למימוש מיטבי של שנת הלימודים לצד תכנון מסלולים אישיים עבור התלמידים. תחום נוסף הוא תכנון הזמן – תפקידו של המורה הוא עמוס ורב ממדים, יש להכשיר את המורים בשיטות לתכנון וייעול זמנם.
4. טכנולוגיה - פיתוח מומחיות אצל המורה בניווט ומציאת חומרים ומסייעים נוספים עבורו ועבור תלמידיו ברשת האינטרנט. במקביל, חשיפה לקיים ולצפוי תוך התנסות ביכולות, ביתרונות ובחסרונות בפיתוחים הקיימים כיום בתעשיית ה-EDTECH העולמית ואף בפיתוחים והשפעות עתידיות על עולם החינוך.
5. ניהול משאבים - אימוץ גישת למידה מניסיון האחר תוך שימוש בכלים חדשניים לרקימת קשרים מקצועיים ושיתופי פעולה. הבנה כי בעולם ההוראה נכון כי מורה "יעתיק" וישכפל רעיונות טובים אשר פועלים בבתי ספר. זאת ועוד, התמודדות עם קשיי היום יום לאור מחסור במשאבי זמן ותקציב מחייבים שיתוף פעולה וחשיבה מחוץ לקופסא בנוגע לדרכים יצירתיות, חדשות ומשתנות לגיוס משאבים.
6. שפת המחשב – בעולם גלובלי המחובר ברשת אינסופית ישנה חשיבות עליונה בהקניית השפות המחברות בינינו. לאור זאת יש מקום בהקניית ידע בסיסי בעקרונות מבנה המחשב ותפקודו, למידת שפת תכנות בסיסית. לצד זאת יש לעודד לימוד שפות דיבור אנושי נוספות, בדגש על הטמעת השפה הגלובלית הרלוונטית כיום – אנגלית. כדוגמה לכך ניתן ללמוד את כלל הנושאים הטכנולוגיים בשפה האנגלית.
7. מחקר והגברת מוטיבציה – בעולם בו עומדים גירויים רבים בפני הלומדים וקיים שוני בין לומד ללומד, יש מקום להקניית הבנה ויכולת הסתכלות מעמיקה למורה על תלמידיו, לשם הכרתם ופיתוחם לאור נטיותיהם והסקרנות הטבעית הטבועה בהם
8. ניהול ועבודת צוות – לצד החשיבות בראיית היחיד ופיתוחו קיימת חשיבות עליונה להכשרתם של הילדים לעבודה בצוות. עולם העבודה כיום רואה ביכולת להשתלבות ועבודה בצוות יתרון משמעותי. זאת ועוד צוותים רבים הנבנים כיום בשוק העבודה מאופיינים בריבוי יכולות, מקצועות ודעות על מנת לפתח חשיבה מחוץ לקופסא ויצירתיות. בעניין זה ראוי ונכון להבחין בין קבוצה - גוף שכולל כמה פרטים, לצוות - קבוצת אנשים שעובדים ביחד ומבצעים משימה משותפת. נכון יותר יהיה ללמד את המורים והן את התלמידים לדרכים להקמה ניהול ועבודה בצוות.
9. מדידה והערכה באמצעות כלים וטכנולוגיות תומכות - כלי מהותי בהכוונת הלמידה ובניהולה של כיתה בידי מורה הינו היכולת למדידה והערכה. תחום זה מהותי והכרחי אף לעולם העבודה כיום. אל מול הרתיעה הרבה של מורים מתחום זה יש למצוא דרכי למידה וטכנולוגיה תומכת אשר תאפשר ותקל את מימוש המדידה והערכה עבור המורה.
בראייתי, התכנים המוצעים כאן צריכים להיות מלווים ומוגשים למורים העתידיים במתכונת זהה למתכונת בה נרצה כי ישתמשו עם תלמידיהם העתידיים. מתוך כך בהכשרת המורה תתבצע למידה בשיטות למידה חדשניות ומגוונות, יעשה שימוש בטכנולוגיות תומכות למידה חדשניות ואף ניסיוניות, לימוד בשפה האנגלית ולימוד במגוון סביבות למידה בקבוצות וביחידים. מבחינת דוגמה אישית שישמשו המרצים עבור פרחי ההוראה.
לצד אילו יש לשלב סדנאות ייעודיות בהן נרצה להטמיע ולעודד בקרב המורים העתידיים ערכים, כישורים וגישות כגון: האומץ לטעות, לצמוח ולהתקדם מכך, יזמות, הקשבה, לימוד עצמי, יצירתיות, התחדשות, גמישות, הבנה כי אין תשובה אחת נכונה, עבודה בסביבה של אי ודאות וכן יצירת שיתופי פעולה. נקודה מהותית בעניין זה
מורה כיום צריך להיות מסוגל לפעול עם תלמידיו מחוץ לאזור הנוחות שלו. ההשתנות והתחדשות התמידית בכלל תחומי חיינו, המונעים מהמהפכה הטכנולוגית, מצריכים המשך קבלת תמיכה והדרכה פדגוגית בתוך בית הספר, וימשיך ללמוד ולהשתכלל בעיקר בשיטות לימוד ובטכנולוגיה תומכת אל מול אתגרי המציאות המשתנה. כמו כן בראייתי, יש מקום לבחון מעבר וקידום של מורים בין תפקידים ובין מוסדות חינוך, דבר שעשוי לעודד יוזמות וצמיחה ויסייע בנדידת מידע ויצירת שיתופי פעולה במערכת החינוך כולה. זאת ועוד אין ספק כי תכני וגישות למידה חדשניות יובילו לצורך בשינויים נוספים בהכשרת המורים כדוגמת: ביטול הלמידה במקצבי זמן קבועים, ביטול מבחנים מתן בחירה חופשית. לצד הטיפול בתכנים וגישות יש לראות כי למערכת החינוך מצטרפים המתאימים ולסייע בידם במהלך ההכשרה למצוא ולממש את הארוס האמיתי שלהם בתוך מגוון נושאי ותחומי החינוך.
