לקדם מצוינות
בתחילת חודש מרץ 2019 יצאו מיליון וחצי תלמידים ברחבי העולם, כולל בישראל, להפגנות סוערות וקראו לממשלות להתחיל לפעול בדחיפות לעצירה של פליטות גזי חממה ולמעבר לאנרגיות מתחדשות. את ההשראה הם קיבלו מגרטה תונברג, נערה שבדית בת 16. גרטה שמעה על משבר האקלים, הרגישה כי אי אפשר להמשיך בחיים כרגיל ופתחה בשביתת יחיד מול בניין הפרלמנט בשטוקהולם. היא ישבה כך לבדה במשך שבועות, ולאט לאט הצטרפו אליה עוד ועוד תלמידים ומורים בשבדיה ובכל העולם. היום מדברים עליה כמועמדת לפרס נובל לשלום.
גרטה תונברג - השראה לנוער בכל העולםבמרץ השנה השתתפו כ-7,000 איש ב"מצעד האקלים" בתל-אביב. מעל אלפיים מתוכם היו קבוצות תלמידים, שהגיעו מבתי ספר בכל רחבי הארץ. זה היה מפגן של מחאה אזרחית, שמטרתו להעלות את הנושא של משבר האקלים לראש סדר העדיפויות של החברה ושל המדינה. סביר להניח שרובכם לא שמעתם על המצעד ועל ההפגנות האלה. במדינה שלנו, שבה אין רגע דל וכל יום מביא עמו פרשיות וידיעות חדשותיות למכביר, אפשר לומר שנושא משבר האקלים כמעט מושתק. ולא רק בתקשורת, גם במערכת החינוך הנושא לא זוכה לתשומת הלב הראויה. אולי יזכירו אותו במגמת גיאוגרפיה, ואולי מורה "משוגעת לדבר" תקדיש לו שיעור.
אבל למה זה כך? איך ייתכן שנושא כל כך קריטי לעתיד האנושות, אשר נמצא בקונצנזוס כמעט מוחלט בקרב הקהילה המדעית ומעורר סערה בארצות רבות, לא עולה לראש סדר היום? איך ייתכן שתלמיד יסיים תיכון בישראל ללא היכרות והבנה מעמיקה של משבר האקלים וסיבותיו, ובלי רצון להיות מעורב ולנקוט פעולות לשינוי המצב? במאמר זה אנסה לנתח את הסיבות לכך ולהציע דרכים שיעודדו את המורים ללמד את נושא משבר האקלים בכיתה.
תלמידים ותלמידות במצעד האקלים 2019משבר האקלים - כמה עובדות מלחיצות
לפני הכל, הנה קצת עובדות עדכניות על משבר האקלים (מתוך דו"חות ה-IPCC - הפאנל הבינלאומי של האו"ם לנושא משבר האקלים):
ב- 120 השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ עלתה ב-1.2 מעלות וטמפרטורת האוקיינוסים בקצת יותר מחצי מעלה. חודש יוני האחרון היה החם ביותר בהיסטוריה המתועדת.
לפי הערכות, אם נמשיך לפלוט לאטמוספירה גזי חממה בקצב הנוכחי עד לסוף המאה הטמפרטורות הממוצעות צפויות לעלות ב-4-6 מעלות. התוצאות: פגיעה קשה בחקלאות וביכולת ייצור המזון, מחסור קשה במי שתייה ומשבר רעב עולמי.
התחממות האטמוספירה ומי האוקיינוסים ממיסה את הקרחונים האדירים בקטבים, וזו גורמת בתורה לעליית מפלס פני הים. מדענים מעריכים כי בקצב הנוכחי יעלו פני הים ב-1-3 מטר עד סוף המאה. התוצאה: הצפה של ערים ותשתיות לאורך החופים.
השינויים האקלימיים כבר באים לידי ביטוי בעלייה בתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוניים: גלי חום ושריפות ענק, סופות בעוצמות אדירות, בצורות ממושכות, גשמים עזים והצפות.
ב-120 השנים האחרונות נכרתו כ-46% מנפח היערות של כדור הארץ.
עד 50% מכלל בעלי החיים המוכרים נעלמו בעשורים האחרונים. כמעט מחצית מהיונקים היבשתיים איבדו 80% מאזורי תפוצתם במאה הקודמת.
השינויים והפרת שיווי המשקל האקולוגי כבר גורמים להתפשטות של פתוגנים ושל מפיצי מחלות.
97% מהמדענים העוסקים בנושא האקלים ברחבי העולם מסכימים כי המקור לשינויי האקלים הללו הינו פעילות אנושית. הם סבורים כי יש לנו חלון זמן של כ-11 שנים בלבד כדי לפעול, לפני שהמצב יהיה כבר בלתי הפיך ויוביל לתגובות שרשרת שילכו ויקצינו מבלי שנוכל לשנות זאת. אם לא יינקטו צעדי מניעה דרסטיים כבר עכשיו, ההשלכות על החיים על פני כדור הארץ יהיו עצומות. לאור כל זה, ובהתחשב בעובדה כי אנו עומדים בצומת קריטי בהיסטוריה האנושית, מתחדדת שוב השאלה: למה לא מדברים על זה בבתי הספר?
איפה זה פוגש אותנו
ניסינו לחשוב מה יכולות להיות הסיבות לכך שמשבר האקלים לא הופך לנושא לימודי נרחב ודחוף בישראל:
אולי כי אין תכנית לימודים מסודרת? דווקא יש. לדוגמה, בספר הלימוד בגיאוגרפיה לכיתה ח' יש פרק מפורט על משבר האקלים ועל תפיסת הקיימות. כלומר, החומר ישנו ואפשר ללמד אותו.
אולי כי אין זמן ללמד את זה? משרד החינוך עדיין לא מקצה במערכת שעות לימוד ייעודיות למשבר האקלים ולקיימות. כמו כן ידוע, שהמורים בישראל נמצאים בסד לחוץ מאוד: הם חייבים להספיק ללמד חומר, חייבים להכין למבחנים. מנגד, כאשר עולה נושא חדשותי משמעותי (לדוגמה, טיסת החללית "בראשית" לירח) נמצאים הזמן והמשאבים לעסוק בו. משבר האקלים הוא נושא כל כך רלוונטי לחיי כל אדם, ובעיקר לדור הצעיר שיצטרך להתמודד עם ההשלכות שלו, שחשוב לשנות את סדרי העדיפויות הקיימים ולקדם אותו על פני חומר לימודי אחר.
אולי כי אין הכשרה מסודרת למורים? אם זו הבעיה, זה הזמן להפעיל לחץ "מלמטה" לספק למורים הרלוונטיים הכשרה, כדי שיוכלו להעביר את החומר בכיתות בביטחון ובמקצועיות.
אולי כי כמורים, אסור לנו לעודד מחאה? אל מול השאיפה ללמד את התלמידים להשמיע את קולם, להביע דעה, להטיל ספק ולחשוב בצורה ביקורתית ניצב החשש של מורים רבים להיכנס לקונפליקטים בנושאים הנראים להם שנויים במחלוקת. התשובה שלנו היא: משבר האקלים אינו שנוי במחלוקת, ומורה אחראי, מצפוני וערכי פשוט לא יכול להתעלם ממנו.
אולי כי הנושא מפחיד ומאיים מדי לתלמידים? הנושא בהחלט לא פשוט. חשוב לזכור, שאין דין תלמידי יסודי כתלמידי תיכון, שמסוגלים להתמודד רגשית עם העובדות הקשות ועם ההשלכות החמורות. יש להעביר החומר בצורה אחראית ומותאמת לגיל, ובאופן תהליכי ומכיל רגשית. הדרך להתמודד עם הפחד היא להדגיש מה כן אפשר לעשות, אילו פתרונות כבר קיימים, מה כבר נעשה ברחבי העולם. להסביר שאנחנו לא לבד, להציג את התנועות האזרחיות ואת בני נוער שמובילים מחאה. יש להסביר מהם הצעדים, קטנים כגדולים, שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי ליצור שינוי, למשל הפחתת צריכה של מזון מהחי, התייעלותאנרגטית, פנייה למנהיגים ועוד.
אולי כי לנו המורים קשה להתמודד עם הנושא? משבר האקלים הוא באמת נושא קשה ומורכב מאוד. ההתמודדות איתו תובעת מאיתנו מאמץ נפשי ואינטלקטואלי. אולם זו תהיה מציאות החיים שלנו ושל ילדינו. כמורים, המשימה שלנו היא לחנך, להנחיל ערכים ולהפוך את התלמידים שלנו לאנשים מודעים, אכפתיים, מעורבים וביקורתיים, שמכירים בעובדות ובמציאות שסביבם ואינם חוששים מלהתמודד עם אתגרים.
לכן חובתנו ללמד את תלמידינו על המשבר, ללמד אותם להבין את הקשר בין מעשיהם לבין הסביבה שמקיפה אותם ומהווה את בסיס הקיום שלהם, ללמד אותם שהם חלק מתנועה עולמית, שהם בעלי השפעה, שיש להם יכולת לשנות. מה זה אם לא חינוך משמעותי?
חינוך למודעות, לאכפתיות ולאקטיביזם אז מה עושים ואיך מתחילים – 3 טיפים ליישום בכיתה
הדבר החשוב ביותר שיש לעשות כאשר מלמדים על משבר האקלים בכיתה הוא להתאים את החומר לגיל וליכולת ההכלה של התלמידים והתלמידות ולהקפיד על שיתוף, על ביטוי רגשי ועל רפלקציות. לצד העובדות חשוב להציג את הפתרונות, את הפעילות של החברה האזרחית בכל העולם, להראות לתלמידים שהם לא לבד ולהעצים אותם ואת היכולות שלהם.
חשוב גם לעודד את הילדים לפעול, בהתאם ליכולות בכל גיל. החל מלהגיע לבית הספר ברגל או על אופניים כדי לצמצם נסיעות של כלי רכב וכלה בהצטרפות לארגונים אקטיביסטיים או בפנייה לחברי כנסת ולשרים.
1. לקראת מצעד האקלים האחרון בנתה הרשת הירוקה מערכי שיעור המותאמים לתלמידי יסודי וחטיבות, ולתלמידי תיכונים. המערכים פתוחים לשימוש ואנחנו מעודדים כל מורה להשתמש בהם.
2. כתב העת המדעי המקוון זווית הקים ערוץ מיוחד למורים בשם זווית בחינוך. תוכלו למצוא בו כתבות מעודכנות ומצגות בנושאים הקשורים למשבר האקלים.
3. דרך נוספת היא לצפות ביחד בסדרה Our Planet שזמינה בנטפליקס. הסדרה, מאת היוצר הדוקומנטרי הדגול דייוויד אטנבורו, מראה את יופיו המפעים של כדור הארץ ועוסקת גם בהשפעת האדם ובמשבר האקלים בצורה מרתקת ומושכת למחשבה ולדיון.
--
הרשת הירוקה עוסקת בבניית תכנית לימודים והכשרת מורים מסודרת בנושא משבר האקלים
