איך תראה ישראל ב-2048? זה תלוי בנו המורים!

שנת הלימודים הקודמת הייתה השנה ששינתה את החשיבה שלי על הוראה. בשנה זאת, חלמתי והגשמתי חלומות, עשיתי הרבה מעבר למה שחשבתי שאני כמורה יכולה לעשות. התהליך שעברתי במהלך השנה הוביל אותי להכרה בכך שבכוחי ובכוחם של הילדים לשנות מציאות. בכתבה זאת אני רוצה לשתף אתכם בתהליך שעברתי בשנה שעברה, כמורה בבית הספר קריית חינוך אמירים חט"ב בראשון לציון – תהליך מופלא של חוויות מעצימות.

בספטמבר 2015 הצטרפנו - קבוצת תלמידים מתנדבים ואנוכי, לתנועת "אחריות לישראל 2048" כמייצגי בית הספר. תנועת ישראל 2048 הנה תנועה שמאמינה כי החברה הישראלית מצויה בתהליך שחיקה ערכית וחברתית. תהליך זה קשור בדילול המורשת הלאומית ומשמעותה בעיני רבים מבני הדור הצעיר – אזרחי המחר. דור זה מגלה בורות ואדישות. הוא מאבד קשר למקומו ומתנתק מזהותו הלאומית וממקורותיו ההיסטוריים והתרבותיים.

תנועת "אחריות לישראל 2048" הוקמה על ידי ירון יעקובס, במטרה לשנות את המצב ולמנוע את השחיקה הערכית והחברתית.

התנועה הציבה לעצמה את המטרות הבאות:

1. הנחלת חשיבות המעורבות של הפרט בחיי החברה והמדינה, מתוך תפיסת אחריות ציבורית, שייכות וממלכתיות.
2. טיפוח בוגר שהוא אדם מעורב, פעיל, ביקורתי ותורם לסביבתו, לחברה ולמדינה בה הוא חי.
3. הצבת השירות הציבורי כאפיק התפתחות רצוי ומוערך והכשרת בוגרים איכותיים לשירות הציבורי.

 לאחר שהצטרפנו לתוכנית, עברתי אני, יחד עם מורים רבים אחרים, תוכנית ללימוד מודל ה-PBL ויישומו בכיתה כמודל משולב עם רעיון התנועה לישראל 2048. ההכשרה למורים מונהגת על ידי מר תמיר גבאי מהמכון לדמוקרטיה, והיא הייתה הכשרה משמעותית ומרגשת, במהלכה למדתי כלים ודרכים חדשות להוראה, ששיפרו את יכולות ההוראה שלי גם בתחומים אחרים;

בהכשרה למדנו מהו מודל ה-PBL והועלו רעיונות מגוונים ליישום המודל בתוכנית. בנוסף, הוסברה מהי שאלה פורייה ואנו נתנו דוגמאות מהעבודה שלנו עם התלמידים לשאלות פוריות ובמקביל הענקנו וקיבלנו משוב מחברינו לגבי העבודה בכיתה עם שאלות פוריות.

למדנו מהי שאלה פורייה, נתנו דוגמאות לעבודה בכיתה עם שאלות פוריות ואף נתנו משוב זה לזה לגבי עבודה בכיתה עם שאלות פוריות

בתחילת המהלך, על מנת להניע את התלמידים לפעולה, ירון יעקובס, מקים תנועת "אחריות לישראל – 2048", הגיע ונפגש עם התלמידים, הניע אותם לפעול והחדיר בהם המון מוטיבציה.

במהלך השנה קיימנו בכל שבוע בכיתה פגישה שבועית, בה התלמידים עסקו בסוגיות שונות בחברה הישראלית, ניסו לחשוב מה הן הבעיות הקיימות בחברה הישראלית ומה הוא ה"טוב המשותף" בה. לאחר מכן, התלמידים בחרו בעיה אותה הם חקרו, התעמקו בה וניסו לפתור אותה. את כל זאת התלמידים עשו במידה רבה באופן עצמאי. אני כמובן, כמורה האחראית על הפרויקט בבית הספר, הייתי שם ללוות, לתמוך ולכוון, אך באופן מדהים, ברגע שהתלמידים בחרו נושא שמעניין אותם – הם חקרו אותו בהתלהבות והנאה, ועבדו על פיתוח הפתרונות באופן מעורר השראה.

התלמידים דנו והגיעו להחלטות על פעילותם ועל הפתרון הרצוי לבעיות שבחרו בדרכים מגוונות: הם העבירו סקרים בקרב קהילת בית הספר, באמצעות ה"סמארט סקול", הפיצו את הרעיונות שלהם בעיתונות המקומית, נפגשו עם אנשי מקצוע בתחום ב"גובה העיניים" וחקרו את הדברים ברשת.

היה מדהים לראות את דרך הלמידה של התלמידים, הסקרנות, ההקשבה והעצמאות שלהם ב"עניינים של גדולים". התלמידים למדו לחקור, להתעניין, למצוא מקורות מהימנים ולסנן את המקורות הטובים פחות. למידתם הייתה דוגמא לאמירתו של הרבי מקוצק - "שלא יגיד 'יגעתי ולא מצאתי'. עצם היגיעה היא המציאה". התלמידים יגעו ומצאו בעיות, חקרו והגיעו לפתרונות, אך לא פחות מכך – למדו את עצם החקירה עצמה.

התלמידים יגעו ומצאו בעיות, חקרו והגיעו לפתרונות, אך לא פחות מכך – למדו את עצם החקירה עצמה.

לקראת סוף השנה הגיעו התלמידים לשני פרויקטים שונים, שבנו שתי קבוצות העבודה. בשני הפרויקטים ישולבו התלמידים שהובילו את יישום הפרויקט בהדרכה, שיווק, הרחבת היוזמה וכל תחום בו ימצאו עניין. שני הפרויקטים יצאו לפועל בשנה הקרובה:

1.לימוד התנהלות פיננסית לתלמידי כיתות ושילוב הוריהם בתהליך

מטרת הפרויקט היא הנחלת אוריינות פיננסית לבני נוער ולמשפחותיהם, על מנת להביא לשיפור של מצבן הכלכלי של משפחות, כמו גם הקניית השכלה בנושא זה לילדים מגיל צעיר. הפרויקט ינוהל ויועבר על ידי סטודנטים למימון ולחשבונאות, שאותם ילוו אנשי הסגל האקדמי של המחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים מהמכללה למנהל, בליווי ד"ר איל להב וזיו סגל, שעושים זאת בהתנדבות, בתיאום וקשר ישיר איתי כנציגת ביה"ס.

2. הקניית הרגלי תזונה בריאה לתלמידים והדרכתם כ"שגרירי בריאות" לתלמידים צעירים מהם, תוך כדי שילוב הוריהם בתהליך

מטרת הפרויקט היא הנחלת הרגלי אכילה בריאים לבני הנוער ולמשפחתם, על מנת להוביל לשיפור מצבם הבריאותי, ריכוז בלימודים והישגים. במסגרת הפרויקט המחנכים יקבלו הדרכה בריאותית, התלמידים יהפכו ל"שגרירי בריאות", ויחד, השגרירים והמורים יעבירו מערכי שיעור חווייתיים לתלמידים הצעירים בבית הספר. גיבוש הרעיון נעשה בעזרת ליאת יהושע, מאמנת תזונה מומחית לילדים ובני נוער. במקביל, בית הספר יהפוך ל"בית ספר בריא" של משרד החינוך.

השילוב בין ה"אני מאמין" של תנועת אחריות לישראל 2048 ומודל ה-PBL בעבודתי עם הילדים השנה, יצר אצלי תחושת הצלחה אדירה ופריצת דרך - בעידוד חשיבה מקורית, תוך הדרכת הילדים ולמידה מהם. לאורך השנה חשתי שמחת ניצחון של בניית תוצר חדש, גאוות יחידה ו"התמוגגות מנחת" מהתלמידים. גיליתי שהכל אפשרי והשנה התחלתי את השנה בתחושה של אדם המוביל שינוי משמעותי.

זהו אחד מהתהליכים המשמעותיים ביותר שעברתי כאדם וכמורה ואני ממליצה לכל מורה ומחנך לחוות חוויה מעצימה זו ולשלבה בעתיד בדרך ההוראה שלו או שלה, כצעד ענקי לקראת החינוך העתידי המכין את ילדינו לחיים. מי ייתן ויוזמות אלו יובילו לדרך חדשה במדינה.

אני מבקשת להודות למנהלת בית הספר שלי, מיכל זינגבוים, על האמונה והאמון שלה ביכולות ההובלה שלי לאורך כל הדרך, שהעניקו לי רוח גבית, תמיכה ללא סייג בכל תחום והרגשה ש"השמים הם הגבול" - מרגע ההצעה לקבל עלי את המשימה ועד הצגת הפרויקטים בפני ראש העיר, עם כל המעורבים בדבר.

זאת ועוד, תודה נוספת נתונה לירון יעקובס, שבכל התהליך הגיע שוב ושוב לבית הספר, נפגש עם הילדים ונתן משוב והערות לשיפור ומיקוד. ירון היה נקודת עוגן וביטחון לילדים, שראו בו דמות חשובה וקרובה אליהם. ירון גם היה לעזר רב ולעוגן עבורי – בתהליך המרתק והמרגש.