פורצים דרך חדשה בחינוך, ביחד: כך מלמדים 50 תלמידים בכיתה

לפני שלוש שנים וחצי קיבלתי הזדמנות חד פעמית, ששינתה את חיי. הייתי אז מורה חדשה יחסית, לתלמידי 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה בבית הספר נופי גולן בקצרין, התיכון שלמדתי בו בעצמי לפני 20 שנה, מכיתה ט' עד יב'. אני זוכרת בבירור את שיחת הטלפון ההיא – בה קיבלתי הצעה ממנהלת בית הספר דאז, ד"ר עפרה שטיין, להצטרף ל"צוות היגוי גולני לחינוך", שקיבל מנדט מהמועצה האזורית גולן ומהמועצה המקומית קצרין לתכנן את מערכת החינוך החדשנית העתידה לקום ברמת הגולן. נפגשנו במשך שנה שלמה, מורים ואנשי חינוך נוספים מהגולן, חלמנו ותכננו את בית ספר החלומות שלנו. לאחר שנה של חלומות ותכנונים, יצאנו לדרך באחד לספטמבר 2014, תאריך היסטורי מבחינתי, בו כיתת "גוונים" אותה תכננו וחלמנו, קרמה עור וגידים ויצאה לדרך. צוות חלוץ של מורים וחמישים תלמידים, יצא לדרך חדשה ולא נודעת, במסע פתלתל לפיתוח פדגוגיה חדשנית, הלכה למעשה.

רקע תיאורטי – פדגוגיה חדשנית

בשביל לדבר על פדגוגיה חדשנית, צריך להזכיר לרגע מהי שיטת הלמידה המסורתית הנהוגה ברוב הכיתות בארץ. כיתת הלימוד המסורתית מתאפיינת לרוב בתקשורת מילולית בה המורה מערב/ת לומד/ת אחד/ת בכל יחידת זמן בדיאלוג פשוט יחסית. רוב התלמידים פסיביים רוב הזמן. התקשורת הכתובה העיקרית בסביבת למידה זו מתבססת על ספרי הלימוד. "הידע הבית ספרי" הוא רשימת מושגים שצריך לדעת בעיקר באמצעות שינון מידע. מערכת חינוך כזו התאימה לעיצוב בוגרים לקראת שילובם במקומות עבודה מסורתיים, אולם היא נעשית פחות ופחות רלוונטית לצרכי הבוגרים בעידן הנוכחי, ועולה הצורך להגדיר מחדש את פני מערכת החינוך החדשנית.

הלומד והמלמד, על פי תפיסות פדגוגיות חדשניות, משנים תפקידם. הלומד החדש מעורב באופן פעיל בתהליך הלמידה, מביא את עצמו, זהותו, התנסויותיו, קולו ועולמו אל תוך תהליך הלמידה, לוקח אחריות על תהליך הלמידה, מנהל ומבקר את הלמידה, יוצר ידע על בסיס מידע מגוון, עובד בשיתוף פעולה עם עמיתים, פועל בחופשיות ובנוחות בסביבות טכנולוגיות, עורך הערכה עצמית ורפלקציה, משתמש ונותן משוב עמיתים. המורה החדש לפי תפיסות אלו, הוא המעצב את סביבות הלמידה לקידום מטרות מגוונות בסטנדרטים גבוהים (בניגוד למיישם תכנית לימודים), משחרר ומאפשר ללומד לקחת אחריות ושליטה גדולה יותר על הלמידה, מרגיש נוח בהוראה ולמידה ממוחשבת ולמידה מרחוק, חוקר ומתעד פרקטיקות פדגוגיות אפקטיביות, מנהיג קהילת למידה דינאמית ויוצר ומיישם כלי הערכה מעצבים (רעיונות אלו מובאים מתוך ספרם של קלנציס וקוף - Ubiquitous learning‏).

כיתת גוונים

פרצנו בכיתת גוונים שלושה מרחבים עיקריים:

1. מרחב המקום – במקום מורה ומספר תלמידים בכיתה, עברנו ללמידה במרחב אחד, של כחמישים תלמידים, ביחד עם צוות של שלושה מורים.     
2. מרחב השותפים – יצרנו צוות מחנכים וצוותי מורים העובדים ביחד לפיתוח תכניות לימודים ומהווים עמיתים להוראה במרחב הלימודי.
3. מרחב הפדגוגיה – עברנו מהוראה של חומר, המדגישה שינון מידע, ללמידה משמעותית רב מימדית, הנותנת דגש חזק על מיומנויות למידה.

בנינו סביבת לימודים המתאפיינת בקשר אישי עם תלמידים, עבודת צוות של מורים ואפשרויות למידה מגוונות, מתוך דגש על מתן מענה לצרכים ונטיות אישיות של תלמידים, ועל תהליכי הבנה ולא רק הצלחה במבחן. אנחנו שמים דגש על פיתוח מיומנויות של יכולת למידה עצמאית, הצגת מידע, איתור מידע, עבודת צוות, ניהול זמן ויצירתיות.

העיקרון הפדגוגי אותו אנו מיישמים בגוונים הוא העברת מרכז הכובד מההוראה ללמידה, שהיא פעולה מרכזית בחייו של אדם. הלמידה בגוונים מורכבת מ-30% הנחייה של מורה, ו-70% למידה פעילה של התלמידים. בכך אנו מפתחים סביבת למידה הנותנת ביטוי לנטיות האישיות של כל לומד תוך פיתוח סקרנות, התנסות, למידה עצמאית וחשיבה ביקורתית. שינינו גם את אופן ההערכה של התלמידים, והיא מתבצעת באופן רצוף לאורך השנה ומתייחסת לקריטריונים כמו כישורי למידה, דרך ארץ, יצירתיות, צמיחה אישית, עבודת צוות ועוד.

כיתת גוונים: פורצת מרחבים ויוצרת פדגוגיה חדשנית

איך זה מתבצע?

לקחנו שלוש כיתות צמודות בתוך בית הספר, ושברנו את הקירות ביניהן. בנינו מחיצות הנפתחות ונסגרות במקום הקירות, וריהטנו את המרחב בפינות למידה שונות, המתאימות לסגנונות שונים של למידה. הכנסנו פינות ישיבה נמוכות, פינות עבודה גבוהות, שולחנות שניתן לחברם כך שיתאימו לקבוצה גדולה או להפרידם כך שיתאימו לקבוצות קטנות. חילקנו את המרחב לאזורים של למידה שקטה, אזורים של למידה משותפת ולאזור מליאה – שם מתכנסים כל חמישים התלמידים ביחד.

אנחנו מתחילים את יום הלמידה בגוונים בקבוצות קטנות ואינטימיות של כ-17 תלמידים עם מחנכ/ת. המחיצות סגורות, וכל קבוצה משוחחת במרחב שלה במעגל על ענייני היום. לחלק זה של היום בחרנו לקרוא "שחרית", ובכך לציין מעבר נעים והדרגתי לתוך הלמידה. לאחר מכן, אנו פותחים את המחיצות, כך שנוצר מרחב אחד גדול של כל שלוש הכיתות, ועוברים ללימוד הטרוגני בקבוצה גדולה (כחמישים תלמידים), ביחידות זמן ארוכות יחסית לכל תחום דעת (שעתיים עד ארבע שעות). יחידות הוראה כאלו מזמנות העמקה ורצף למידה, בניגוד למעבר תכוף משיעור לשיעור.

ריהוט המתאים לסוגים שונים של לומדים - בתמונה: פינות עבודה גבוהות

הצוות החינוכי עבר גם הוא שינוי מהותי בגוונים – במקום להיכנס לכיתה ולסגור את הדלת מאחורינו כפי שהיינו רגילים עד כה - להיות במרכז העניינים בשיעור כשעיניי כל התלמידים נשואות אלינו, אנחנו עובדים בצוות בתכנון השיעורים ובכיתה עצמה, כאשר לכל אחד מומחיות וחוזקות שונות, המשלימות האחד את השני. אנחנו מצפים מהתלמידים ללמוד בצוותים, ומאמינים שדוגמה אישית היא הדרך הטובה ביותר ללמד. זמן רב מוקדש בצוות ללמידת עמיתים ולהתייעצות לגבי בניית תכנית הלמידה האופטימלית ואופן יישומה. אנחנו עובדים בצוות גם מול התלמידים, והם חווים כל אחד מאיתנו פעם כמוביל ופעם כעוזר. אנחנו מדגימים בדרך עבודתנו לתלמידים כיצד פותרים בעיות בצוות וכיצד משתמשים בחוזקות של כל שותף בצוות. אנחנו מראים שלא כל אחד מאיתנו יודע את הכל, ואנחנו לומדים זה מזה, וגם מהתלמידים, כחלק מחוויית הלמידה המשותפת שלנו. אנחנו מלווים לכל אורך היום את תלמידי כיתת גוונים, ורואים אותם בין עשר לחמש עשרה שעות בשבוע (בשעות השחרית ובתחומי הדעת השונים), והופכים עבורם לדמויות משמעותיות, אותן הם פוגשים יום יום.

נשאלת השאלה כיצד צוות מורים מלמד חמישים תלמידים בכיתה אחת? ובמיוחד איך הדבר נעשה במקצועות הדורשים תרגול רב ומעקב צמוד של המורה אחרי מצבם של התלמידים, לדוגמה במתמטיקה. בכתבה הבאה אספר על הדרך הייחודית שפיתחנו להוראת מתמטיקה בגוונים, שבעטיה אני מועמדת לזכייה בפרס טראמפ להוראה איכותית.