האם נמצאה הדרך להגיע לשוויון מגדרי בלימודי מדעי המחשב?

רק 31% אחוזים מהתלמידים הניגשים לבגרות במדעי המחשב ברמת 5 יחידות לימוד בשנת 2001 היו תלמידות. בבחינת הנתונים, עולה כי 85% מהתלמידות שניגשו לבחינה מצטיינות, כך שאין קורלציה בין אחוז התלמידות הניגשות לבחינה ואחוז התלמידות המצטיינות.

13 שנים לאחר מכן, בשנת 2014, עלה מספר התלמידות הניגשות לבגרות במדעי המחשב ברמת 5 יחידות באחוז אחד בלבד, כלומר ל-32 אחוזים. אם נמשיך לעודד תלמידות ללמוד מדעי המחשב ב"דרך" הקיימת (אם בכלל קיימת "דרך" כזו), כדי להגיע לשיווין –  אנו זקוקים למעלה מ-100 שנים, ואין לנו את הזמן או הזכות לחכות כל כך הרבה.

שמי דורון, מורה מזה 23 שנים במערכת החינוך. לפני כשנתיים, במסגרת סמינר מורים בחו"ל, בו הוקדשו מספר הרצאות למספרם הדל של תלמידות הבוחרות ללמוד מדעי המחשב בארצות הברית, הבנתי שיש לעשות משהו לשינוי המצב, שכן המצב בישראל אינו שונה. אך לא רק אני יודע זאת, מספיק לשאול כל מורה למדעי המחשב במגזר היהודי על מספר התלמידות הלומדות בכיתתו לאורך השנים. ברוב מכריע של המקרים, התשובה תהיה כי מספר תלמידות קטן והן מהוות בין 10% ל-30% מכלל התלמידים בכיתה.

למה בעצם לעודד תלמידות ללמוד מדעי המחשב?
ההחלטה ללמוד מדעי המחשב כבר בתיכון עשויה להשפיע על עתידה האישי, האקדמאי והמקצועי של כל תלמידה. בנוסף, בחירת יותר תלמידות ללמוד מדעי המחשב, הנה חשובה והכרחית ברמה ובצורך הלאומי והצבאי של מדינת ישראל – שכן גם בתחום זה חסר כוח אדם איכותי בישראל.

בנוסף יש קורלציה בין בחירת לימודי מדעי המחשב בתיכון לבין המשך הלימודים באקדמיה. כלומר, אם תלמידה בחרה ללמוד מדעי המחשב בתיכון, יש סיכוי גבוה כי תבחר ללמוד באקדמיה תחום מדעי-טכנולוגי ומכאן ישנה השפעה על תחום עיסוקה ורמת ההכנסה העתידית של אותה תלמידה.

אז מה עושים?
כבר בעת הסמינר, החלטתי לפתוח כיתת תלמידות למדעי המחשב, כיתה בה התלמידות ילמדו רוב הזמן בכיתה מעורבת, אך את שיעורי מדעי המחשב ילמדו ויבלו יחד, רק התלמידות.

ליישום הרעיון פניתי לגברת איריס צור ולגברת דנה קליס-רגב. איריס קולגה ומדריכה במנהל מדע וטכנולוגיה ודנה קולגה שעשתה הסבת אקדמאיים להוראת מדעי המחשב, חקרה את הנושא והוא יקר ללבה. מרגע זה, התחלנו בשותפות ליזמות חינוכית, במטרה לעודד יותר תלמידות לבחור ולהתמיד בלימודי מדעי המחשב. 

ביישום היוזמה פעלנו בשני מישורים עיקריים:

1. עידוד יותר תלמידות בשכבת ט' לבחור ללמוד מדעי המחשב כמקצוע בחירה בכיתה י'.

2. פתיחת כיתה ייחודיות למדעי המחשב בשכבת י' – לימים קראנו לכיתה, כיתת נבחרת התלמידות של תיכון אהל שם.  

בנות כיתת הנבחרת

עידוד תלמידות בכיתה ט' לבחור ללמוד מדעי המחשב כמקצוע בחירה בכיתה י' 
במסגרת שנת הלימודים, הפעלנו כל תכנית או פעילות שעשויה לתרום לעידוד התלמידות לבחירה במדעי המחשב, ללא שיקול האם התלמידות יבחרו ללמוד בכיתת נבחרת התלמידות או לא. התלמידות נשלחו להרצאות וימי עיון בחברות הייטק במסגרת תכניות שונות המאורגנות על ידי משרד החינוך, צה"ל וחברות עסקיות.

לקראת סוף שנת הלימודים, בערב בחירת מגמות טכנולוגיות, הצגנו דנה, איריס ואני, במסגרת מגמת מדעי המחשב, את כיתת נבחרת התלמידות. לערב זה הוזמנו כל תלמידי ותלמידות השכבה והוריהם. אנו הצגנו קליפ ובו תלמידות עבר שלי מספרות על חווית לימוד מדעי המחשב, הקשיים ובעיקר על החשיבות בבחירת לימודי מדעי המחשב בתיכון, ואם אפשר בכיתת נבחרת תלמידות, אז למה לא? 

הקליפ שהוצג לתלמידות 

בסיום השנה, הצלחנו לשלש את מספר התלמידות ולהכפיל את מספר תלמידי המגמה, כלומר ככל שיש יותר תלמידות יש יותר תלמידים (טבלה מס. 1*):

 *בשנת הלימודים תשע"ז הצלחנו להגדיל את מספר התלמידים ולהעלות את מספר התלמידות

כתוצאה מבחירת רבים את המגמה, הוחלט לפתוח 3 כיתות מדעי המחשב, כאשר אחת מהן הנה כיתת תלמידות בלבד. בבחירת הכיתה, ניתנה אפשרות הבחירה לכל תלמידה ללמוד בכיתת נבחרת התלמידות או בכיתה מעורבת. דנה ואני פנינו אישית לכל אחת מהתלמידות שבחרו ללמוד מדעי המחשב והצענו לה להצטרף לכיתה ייחודית זו. הפניה האישית והשכנוע לא היו קלים. רבות שאלו "למה אנחנו צריכות כיתה מיוחדת? אנחנו לא בית ספר דתי", "האם רמת הלימוד בכיתה תהיה נמוכה יותר מהכיתות המעורבות?", "האם נלמד במסגרת מגדרית בכל שעות המערכת?". בתשובות שלנו ניסנו להסביר את הסיבות השונות ואת החוויה הקצת שונה שאנו מציעים להן. בסיום כל שיחה הפנינו את התלמידות להתייעץ עם ההורים, בידיעה, שאם נצליח לגייס את תמיכתם, נצליח לאורך זמן.

אז מה שונה בכיתת נבחרת התלמידות שלנו?
רעיון הפרדת תלמידות קיים במגזר הדתי כך שבכך אין חידוש. הייחודיות שלנו הייתה הפרדה מגדרית למספר שעות בודדות, במסגרת מערכת השעות ומתוך בחירה של התלמידה שיתכן שכלל לא הייתה בוחרת ללמוד מדעי המחשב בכיתה מעורבת. בצורה זו, התלמידות, שברובן לומדות קצת אחרת מדעים וטכנולוגיה, יחוו מחד את הלמידה כקבוצה מגדרית ומאידך ימשיכו ללמוד בשאר המקצועות במערכת הלימודים בקבוצות מעורבות.

מה קרה בכיתת נבחרת הבנות לאורך השנה?
כמו בכיתות מעורבות, גם בנבחרת התלמידות קיים שוני בין התלמידות ברמת הידע המתמטי וברמת המוטיבציה ללמוד את הנושא. ההבדל בין כיתה מעורבת לכיתת הנבחרת היה באווירה בכיתה, בדרך הוראת המקצוע ובשפה המגדרית. דנה מתארת זאת כך: "כבר בתחילת השנה האווירה בכיתה הייתה רגועה ותומכת יותר, ללא בעיות משמעת או התפרצויות. התלמידות הרשו לעצמן לשאול שאלות ללא פחד, צורך לעשות רושם או החשש ממה יאמרו אחרים. כמורה, הובלתי את הכיתה להצלחה הן במתן תשומת הלב לכל אחת והן בכבוד הראוי".  

במהלך שנת הלימודים, שמנו לב כי בניגוד לכיתה בה יש מיעוט של תלמידות, שבה אם תלמידה אחת פורשת מהמקצוע, אט אט אחרות מצטרפות אליה ועוזבות, בנבחרת התלמידות, אם תלמידה עזבה את הכיתה היא לא "גררה" אחריה אחרות, גם אם הן היו חברות קרובות. גם מדד התחרותיות היה קצת אחר, התחרותיות הייתה סמויה יותר, כך שאם חברה בכיתה קיבלה ציון גבוה יותר, הדבר אתגר את שאר חברותיה לקבל ציון ברמה זו או גבוה יותר.  

בהשוואה לשתי הכיתות המקבילות המעורבות, ההישגים של נבחרת התלמידות התבהרו לקראת אמצע שנת הלימודים; כלומר, אם בתחילת השנה לתלמידות היה מעט קשה יותר, הן הצליחו להשוות הישגים לקראת אמצע השנה, ובסוף השנה, כשהחומר היה רב ומורכב יותר - אף להשיג יתרון קל בממוצע הכיתתי.

לסיכום
אנו מאמינים שכיתת נבחרת התלמידות היא עוד כלי לעידוד תלמידות ללמוד מדעי המחשב, בעיקר עבור תלמידות שלא בהכרח היו בוחרות ללמוד ולהתמחות במקצוע זה. כלי זה, בשילוב צוות הוראה תומך, יעודד יותר תלמידות לבחור ללמוד מדעי המחשב. 

ככל שנצליח לגייס יותר תלמידות, נסייע להן בסיכוי לעתיד מקצועי, אקדמאי, כלכלי טוב יותר ומאידך נסייע בגיוס משאב אנושי חושב ואיכותי לתעשיית ההייטק, המהווה מנוע צמיחה חשוב למשק הישראלי.  

מטרתנו היא להשתמש בידע שצברנו ולתמוך בכמה שיותר מורים, מורות ובתי ספר אשר מעוניינים לעשות תהליך דומה בבית ספרם, ולהעלות בצורה משמעותית את מספר התלמידות שבוחרות ללמוד מדעי המחשב.
לפרטים נוספים ושיתוף פעולה אתם מוזמנים לפנות אלינו. דנה- [email protected] , דורון- [email protected].