נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
מ ת מ ט י ק ה ...
עם יד על הלב - מה זה עושה לכם? סביר שאתם, כמו רוב האנשים, משתייכים לאחת משתי הקבוצות הבאות: קבוצת ה-"נרתעים/פוחדים/מבועתים" ממתמטיקה, או קבוצת ה-"נמשכים/מוקסמים/מאוהבים" במקצוע הזה. ידוע שהקבוצה השנייה קטנה משמעותית מהראשונה. נדמה שאין קבוצת "אדישים".
אני עוסקת בהוראת מתמטיקה קרוב ל-20 שנה, מגישה תלמידים לבחינת הבגרות, במיוחד ברמת 5 יחידות לימוד, ועל כן מודעת היטב לעובדה, שעל מנת להוביל כמה שיותר תלמידים להצלחה במתמטיקה ברמות הגבוהות ואפילו לאהבת המקצוע, חייבים להגדיל את מספר המורים המוכנים ללמד מתמטיקה ברמות אלו, ומסוגלים לעשות זאת בצורה טובה. זה לא יומרני לומר, שהמורים הם למעשה הגורם המרכזי במערכת החינוך המוביל להצלחת התלמידים.
בנימה אישית
אני גאה להציג את עצמי כמורה, אבל גם בכובע של חונכת ומשתלמת בפרויקט הנקרא: "רמזור לצפון". זהו פרויקט חונכות, ששם לו למטרה להגדיל את מספר המורים המסוגלים והמוכנים ללמד מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד ולהשביח את הוראת המתמטיקה בחטיבה העליונה ברמה זו, תוך כדי כך שהוא מטמיע תוכנה אינטרנטית ייחודית, המשמשת עמוד תווך לשיתופיות בין המורים למתמטיקה והעצמתם כקהילייה מקצועית אוטונומית. תוכנה זו מאפשרת שיתוף במערכי שיעור, בתכניות הוראה תקופתיות או נושאיות ובפריטי הערכת הישגים או מבחנים.
הפרויקט נשען על מודל חונכות, בו מורים בעלי ניסיון מוכח בהוראת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, חונכים מורים מבית ספרם המעוניינים להתחיל ללמד ברמה זאת. רכיביו המרכזיים של הפרויקט הינם מפגשי השתלמות ומפגשי הנחייה בית ספריים, והמשתתפים בו אמורים לעמוד בדרישות, הנובעות מעצם הגדרתו כ"השתלמות למורים".
מתוקף תפקידי כחונכת וכחלק מדרישות ההשתלמות, נפגשתי רבות הן עם החונכים האחרים והן עם המתמחים שלי ושל אחרים, משתלמי הפרויקט. פגישות אלה, שהתקיימו הן כפגישות מקוונות והן כפגישות פנים-אל-פנים, העצימו את סקרנותי לבדוק ולחקור את מודל החונכות, והתחלתי לגלות עניין רב בחקר מודל החונכות כתורם להכשרת מורים למתמטיקה להוראת רמת 5 יחידות לימוד. על כן החלטתי לבצע מחקר בנושא.
להיות חונכת
כעת, לאחר שסיימתי את המחקר ואת כתיבת העבודה, אני יכולה להעיד כי הזדהיתי עם רבים מהתיאורים והתחושות של החונכים כפי שהועלו בראיונות שקיימתי עימם במסגרת המחקר, ואני מעוניינת לשתף אתכם בתמצית חוויותיי האישיות מתפקידי כחונכת:
הכל התחיל ביום בו הציעו לי לקחת על עצמי את תפקיד החונכת במסגרת פרויקט החונכות האמור. בשחזור לאחור, אני יכולה היום לומר, שבצד הגאווה והכבוד שחשתי ברגע שהציעו לי את התפקיד, טבעי שמיד עלו בראשי לבטים, והעיקרי שבהם היה, האם אצליח לעמוד בכך בהצלחה תוך כדי עבודת ההוראה העמוסה. בסופו של יום, מניעים מסוימים גרמו לי להיענות בחיוב. היום אני יכולה לסווג אותם לשני סוגים עיקריים, אקרא להם "מניעים ממוקדי-זולת" ו"מניעים ממוקדי-עצמי". המניעים ממוקדי-זולת כללו את תחושת המחויבות שלי כלפי התלמידים, המורים ובית הספר, את האחריות המקצועית בה חשתי להכשרת "דור המשך" איכותי וראוי של מורים למתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד, את הצורך שקינן בי לחלוק את הידע המקצועי והדידקטי שצברתי במשך שנות הוראתי הרבות וכן את רצוני להגיש עזרה לחברות הצוות שתהיינה המתמחות שלי. אבל המניע "המנצח" מבחינתי, הוא ההתנסות האישית שלי בכניסה לתפקיד הוראת המתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד, בהיעדר תמיכת חונך. על כך אכתוב בשתי מילים: הצלחתי לשרוד. הצלחתי לשרוד בזכות כוח רצון אדיר שלי ועבודה קשה מאד, מעבר לכל פרופורציה סבירה. ידוע כי מורים חדשים רבים וטובים פורשים מהמערכת, במיוחד בשנים הראשונות לעבודתם. לא כולם מסוגלים להתמודד. היום אני יודעת להגיד, שליווי מקצועי ונכון של חונך בכניסת מורה לתפקיד, יכול להוות גורם מכריע להתמדתו. בעקבות ניסיון העבר שלי, עשיתי כל שביכולתי על מנת לספק תמיכת חונכת למתמחות שלי ולחסוך מהן, ככל שניתן, תסכולים או ייאוש העלולים להתפתח כאמור, ובכך לתרום להתמדתן בעבודתן.
יחד עם זאת, אני חייבת להודות, שאין ספק כי לצד המניעים ממוקדי-הזולת, ניקרו במוחי גם מניעים הנמצאים מצידה השני של הסקלה. אלו הם המניעים ממוקדי-העצמי, "הרווח האישי", ביניהם רצוני ליצור קשרים חדשים עם חונכים אחרים וחברי קהילה ולקבל תמיכה ממסגרת פורמלית של פרויקט. המימד המקצועי-פורמלי הוא שנתן את הטון בעת קבלתי את התפקיד; דמיינתי בראשי את כניסתי לצפייה בשיעורי המתמחות, בהעברת המשוב, בעזרה מקצועית ודידקטית בהכנת מערכי שיעור, בבדיקת מבחנים ועוד. עם הזמן הפך מימד זה למימד רגשי והתפתחותי, שהוביל, בעיקר, ליצירת יחסים לא-פורמליים ביני לבין המתמחות שלי, יחסים שבאו לידי ביטוי בתחושת אחריות עמוקה והזדהות מקצועית. לצד זה, נתרמתי באופן אישי והפקתי הנאה רבה מתהליך החניכה.
תהליך חונכות מזמן קשיים ודילמות המהווים אתגר משמעותי: המחויבות למתמחות שלי עמדה לעיתים מול המחויבות להנהלה ולמערכת בכלל; תהיתי כיצד ניתן להיכנס לצפייה בשיעורים של המתמחות שלי מבלי להכביד או להלחיץ, כיצד להעביר משוב עליהן בלי לפגוע בהן - זהו מין מעשה לוליינות, שכן דרושה כאן רגישות רבה בנוגע לאמירות כנות ומקצועיות כביקורת בונה ולא פוגעת.
ברוב המקרים בחרתי להתמודד עם הקשיים באופן עצמאי: השקעתי מאמצים, זמן ואנרגיה רבים, בניסיון לסייע למתמחות שלי ולספק להן "רשת בטחון", ובכך לנסות ולהקל מראש על קשיים צפויים או אפילו למנעם כליל. במיוחד השתדלתי להיות פנויה וזמינה עבורן גם מעבר להגדרת שעות התפקיד הפורמליות. ליתר דיוק, הרבה מעבר. דאגתי לתאם ציפיות עם המתמחות הן בראשית עבודתנו והן בנקודות ביניים. לאורך כל הדרך היה הכרח לגלות רגישות כלפיהן, לעבוד בשיתוף פעולה עימן ולדאוג למעקב רציף ועקבי אחר עבודתן באופן בונה.
לעיתים בחרתי לפנות לצוות הפרויקט לשם קבלת סיוע, פניות שתמיד נענו במהירות, על הצד הטוב ביותר, הן מהבחינה המקצועית והן במישור האישי. בהקשר זה חשוב לציין, שכיוון שלרוב החונכים בתחומים השונים אין הכשרה ייעודית המתמקדת במעשה ההדרכה בדרך של הנחיה פרקטית, חשוב שהמערכת תציע מסגרות פורמליות מתאימות להכשרת חונכים. במסגרות אלה כדאי להשתמש בחומרים האותנטיים הנובעים מניסיונם של המורים החונכים, ובכך לסייע להתמודדותם של החונכים עם האתגרים, הלבטים, הדילמות, והקשיים המלווים תהליך של חונכות.
ולסיום, כאמור, במהלך פרויקט "רמזור לצפון" זכו החונכים לתמיכה נרחבת של חברי צוות הפרויקט, ואף קבלו שעות תקן בתמורה לעבודתם. כמשתתפת פעילה ומעורבת בפרויקט, ולאחר ביצוע המחקר, אני יכולה לומר כי לכל הדעות של הנוגעים בדבר, תהליך החונכות עד כה היה אפקטיבי ביותר וכל הצדדים מרוצים. ואני שואלת את עצמי לגבי המשך קיומו של מודל החונכות, החיוני כל כך למערכת, באופן עצמאי וללא ליווי פורמלי מעוגן, החל מתום שנות יישומו של הפרויקט.
פרויקט כזה, שהוכח כעשייה מבורכת, מהווה חלק מהדרך לדאוג שהתלמידים שלנו ילמדו עם מורים מעולים, יצליחו בתחום המתמטיקה ואף יאהבו אותה. עם זאת, חשוב לציין כי, לדעתי, דרך רבה לקידום הדבר תושג על-ידי הטבה משמעותית בשכר ובתנאי העבודה של מגזר המורים, דבר שיביא להצטרפותם של אנשים איכותיים נוספים למערכת, מורים שיכולים לתרום רבות להשבחת ההוראה, אך החליטו מראש לא לבחור במקצוע זה בשל תנאי העבודה והשכר הלא מעודדים.
תודתי נתונה לצוות פרויקט "רמזור לצפון" שהנגיש עבורי את החומרים ונתן את רשותו לעשות בהם שימוש.
לפרטים נוספים: ניתן לקרוא את המחקר שלי בנושא עבודתם של חונכים במהלך ההכשרה של מורים למתמטיקה והוראה ברמת 5 יחידות לימוד כאן וכן ניתן להיכנס לאתר של מוסד שמואל נאמן