הבעיות השכיחות שגורמות למורים לפרוש ושבע דרכים לפתור אותן

היא הגיעה אלי למשרד על סף דמעות.

בת 31, זו שנתה הראשונה כמורה בבית הספר אותו אני מנהל. בחורה אינטילגנטית, חריפה, כריזמטית, משקיענית, ראש גדול, עובדת קשה והיא על סף דמעות. ״אני לא יכולה יותר, אין לי אויר, אני לא ישנה. אני פשוט לא מצליחה, הכול נופל לי מהידיים. אני מרגישה שאף אחד לא עוזר לי. אני קצרה, אני עצבנית, אני מרגישה שאני לא מצליחה לעזור לכל הילדים בכיתה כפי שהייתי רוצה. אני לא יודעת איך להתקדם, פשוט לא יודעת מה לעשות. אני מתכננת דברים ואז מגיעה לכיתה והכל מתהפך לי.״
עמדתי מולה וידעתי שאני חייב לעזור לה. אני צריך להיות שם בעבורה. אבל לא הייתי בטוח איך. אז ישבתי, קראתי, התייעצתי והגעתי לכמה מסקנות אותן התחלתי ליישם.

ראשית חשוב להבין כי מצבה של אותה המורה הינו מצב שכיח ביותר. במחקר שנעשה על ידי ׳מכון מופת׳ הנתונים מראים כי 26% מהמורים החדשים נושרים לאחר השנה הראשונה של עבודה בהוראה. 38% נושרים אחרי שלוש שנים ו-45% עוזבים אחרי 5 שנים. הנתונים הללו מראים עד כמה אתגר הההוראה הינו אתגר מורכב, שוחק ומביא אנשים למצבי קיצון. הדוח של מכון מופת מספר כי ישנם גורמים רבים לנשירת המורים: דרישות התפקיד, תגמולי השכר, הלחצים הרגשיים, חוסר תמיכה של הסביבה, תמיכה מוגבלת של הקולגות, תמיכה מסויגת של  המנהל, הערכה נמוכה של החברה לתפקיד ועוד.

מחקרים שנעשו בארה״ב מספרים לנו כי ניתן לחלק את הקשיים מולם עומדים מורים צעירים לשלושה נושאים עיקריים:

 1) מה עושים עם התלמיד שמשגע לי את הכיתה?
 במחקר על מורים צעירים, 85% מהנשאלים מספרים כי ההכשרה שעברו לא הכינה אותם לטיפול בבעיות משמעת ולניהול כיתה בצורה איכותית. המורים הצעירים מספרים שהם בהצפה רגשית מתלמידים שמתאפיינים בקושי התנהגותי חריג. הקושי הזה דורש מהם משאבים אדירים, עד כי לעיתים הם נוטשים שיטות הוראה מתקדמות כמו הוראה באמצעות פרויקטים ולמידת עמיתים, ומתמקדים במקום זאת ב"דיאטה" של הוראה פרונטאלית ולמידה באמצעות חוברות.

 
2) איך אני בונה את השיעור למחר?
אני לא יודע איך לבנות את השיעור, ומעבר לזה - איך אני בונה יחידה של הוראה?

בסקר שערך ארגון 'Teach for America' אשר כלל 8,000 מורים בארה״ב, 41% מהמורים דיווחו כי אין להם עזרה מספקת מבית הספר בתכנון חומרים ושיעורים. רק 15% טענו שהחומרים שקיבלו התאימו לצרכים שלהם. חופש פדגוגי המאפיין את בית הספר, משרת נאמנה מורים ותיקים וחשוב שיתקיים. לעומת זאת למורים החדשים ה״חופש״ הזה וחוסר של תמיכה ברורה בתכנון שיעורים וחומרים מתאימים, הוא נטל כבד. הם אינם מחזיקים רפרטואר עשיר ואת הניסיון לצפות בבהירות מה יעבוד ומה לא מול הכיתה. מחקרים מראים כי מורים חדשים יכולים ״לטבוע״ בג׳ינגול של תכנון שיעורים, בדיקה של עבודות, שיחות עם הורים וכו' במשך כמעט 10 שעות ביום לאחר סיום שעות העבודה.

3) טובעים בסביבה לא תומכת
מורים חדשים מדווחים לעיתים קרובות על יחסים מורכבים עם עמיתיהם. הדיווחים נעים על הטווח שבין 'לא מתייחסים אלינו', 'אנחנו בודדים ומוזנחים', 'אין שיתוף פעולה ותמיכה' ועד אמירות קשות של תחושת עוינות ממורים ותיקים, חוסר נכונות לשתף בחומרים ואפילו תחרות משתקת ופוגעת. המורים הצעירים מדווחים על צרכים יום יומיים שאינם מקבלים מענה: קבלת פידבק משמעותי מאנשי צוות מנוסים, תמיכה בהכנת חומרים, שיתוף בשיטות משמעת והחזקת כיתה ועוד.

אז מה ניתן לעשות - כיצד ניתן לסייע למורים החדשים?
כידוע משרד החינוך, יחד עם המכללות, יצר פלטפורמה אשר בעזרתה לכל מורה קיים מנטור שאמור לתמוך במורה החדש. בפועל המציאות והמחקרים מראים כי הפתרון, גם כאשר מיושם, איננו מספק. תמיכת המנטור ללא גורמים נוספים, אשר אמורים לתמוך במורה הצעיר, אינה מייצרת אפקט משמעותי. על מנת לסייע למורים הצעירים בית הספר צריך לבנות מערך תומך המכיל את המבנים הבאים:

1) מנטור מנוסה ורלוונטי. אם מצמידים מנטור למורה חדש, חשוב שהוא יכיר היטב את החומר אשר המורה החדש צריך ללמד ובעיקר לדאוג שיתקיים זמן מוקצה וברור לזמן החניכה. מחקרים מראים שיש חשיבות מכרעת למנטור שלימד את אותם חומרים שהמורה הצעיר מלמד. הדבר יבטיח שהמורה הצעיר יקבל עזרה קונקרטית בשאלות מהשטח ולא עצות כלליות, להן, בשלב זה, הוא פחות נזקק.

2) קביעה של זמן ושעות ברורות לארגון חומרים עם מורים עמיתים. כיוון שבשלב זה המורה הצעיר אינו מסוגל לעשות את כל העבודה של ארגון החומר לבדו לאחר שעות העבודה, חשוב מאוד שבתוך מערכת השעות של המורה יינתן לו זמן עבודה להתארגנות, יחד עם מורה ותיק. 

3) קבלת פידבק תכוף ומקצועי על העברת השיעורים, תוך מתן עצות לשיפור, הן בהיבטים המקצועיים של מקצוע הלימוד והן בהיבט של ניהול כיתה. על מנת שיוכל להשתפר, צריך המורה הצעיר לקבל משוב תכוף: איפה הצליח, איפה פחות וכיצד הוא יכול לייצר תהליכים נכונים יותר בעבודתו.

4) הורדת עומס השעות אותן מוביל המורה החדש. צריך לקחת בחשבון, שכל שעה שהמורה הצעיר נדרש להעביר בכיתה, דורשת ממנו שעות רבות של הכנה בבית. יהיה נכון יותר בשנים הראשונות, לייצר פחות עומס, לוותר על חלק מהמקצועות שהוא נדרש ללמד, על מנת לאפשר לו להתפתח בצורה יסודית ומעמיקה.

5) תמיכה של גורמים מהנהלת בית ספר באופן ישיר במורה החדש. צריך לקחת בחשבון, שהמורה החדש נמצא פעמים רבות בחרדה יום יומית וצריך את התמיכה של מוביל בית הספר. עליו לקבל תחושה שרואים אותו, מקשיבים לו ויותר מהכול, מעריכים אותו.

6) רצוי לתת למורים חדשים כיתות ״נוחות״ ולא כיתות מאתגרות. באופן אירוני, מורים חדשים, לעיתים רבות ״נזרקים״ לכיתות מאתגרות, אשר גם ממורים ותיקים דורשות משאבים רבים. צעד כזה, מייצר באופן טבעי, שחיקה ועומס רגשי גבוה בקרב מורים צעירים.

7) השמת דגש על יצירת תנאים המאפשרים שיח פתוח על הקושי היום יומי ומתן תנאים ליצירת חברויות בצוות. פעמים רבות יש דרישה מצוות המורים לאפשר תנאים של אמפתיה, חברות והקשבה בקרב התלמידים. לצערנו, לא תמיד מתקיימים תהליכים מקבילים בחדרי המורים ובתוך צוותים מקצועיים. לא מתקיים שיח מכיל ומאפשר ומרבית הזמן משוקע במתן משימות. כך, למעשה, רק מעוצם העומס על המורה הצעיר. ישנה חשיבות מכרעת לתת במה לקושי ולאתגר ולייצר תנאים שמאפשרים הכלה וחברות. 

המורים הצעירים מביאים רוח נפלאה של חדשנות, מוטיבציה, יצירתיות, אמונה ותקווה למערכת. הם כוח דינאמי, יוזם, אוהב ואיכותי. ארגון שמבין את החשיבות בתמיכה נכונה באנשים הללו בטווח הקצר, יידרש אומנם להשקעת משאבים נדיבה, אך בטווח הארוך ייהנה מכוח אדם מיומן ואיכותי שמוקיר את המערכת בה גדל.