איך יכול עולם האקדמיה להגיע לכיתה?

הקדמה

מי מאתנו, המורים, לא מוצא את עצמו משתתף בכנסים, השתלמויות והרצאות כמה פעמים בשנה? אך מי מאתנו יכול להעיד שהחומר הנלמד במסגרות אלו מיושם הלכה למעשה במסגרת תכניות עבודה ומערכים?

בשנה האחרונה מצאתי עצמי תוהה כיצד יכול עולם האקדמיה למצוא את דרכו אל הכיתה? לתפיסתי, התפתחותו של המורה מבחינה מקצועית קשורה גם לדרכים יצירתיות וגמישות מחשבתית, המאפשרות הבנייה מחדש של ידע ומציאת החיבורים בין תכנית הלימודים ובין תכנים אליהם אנו נחשפים במסגרות שונות, מחוץ לכתלי בית הספר. מאמר זה, אם כן, מתמקד בתכנית עבודה באנגלית, אשר משלבת את עולם החקר וקהילת החשיבה בפרט, יחד עם סדרת הרצאות אקדמיות, בהן השתתפתי במסגרת קורס מנהלים מטעם מכון אבני ראשה.

במה דברים אמורים?

מאז פתיחתו לפני שנתיים, בית הספר 'מקיף ברנקו וייס איתן'  מקדם  את עקרונות קהילת החשיבה של הרפז כמסגרת לתכניות עבודה שנתיות במקצועות כספרות והסטוריה. קהילת החשיבה באה להחליף את הכיתה המסורתית. ההוראה והלמידה בה מבוססות על הצגת שאלה פורייה (קהילתית) במסגרת שלב החניכה, מחקר (צוותי) המבוסס על שאלת מחקר הנוגעת בהיבט מסוים של השאלה הפורייה וביצוע מסכם צוותי וקהילתי. חשיפתי לאורך זמן לקהילת החשיבה, עוררה בי רצון למצוא דרכים לשלבה גם בתחום הדעת אנגלית, אותו אני מלמדת. השילוב המתאים התגבש בקיץ האחרון, לאחר שנכחתי בסדרת מפגשים עם הפרופ' נמרוד אלוני, בנושא 'תרבות', במסגרת קורס מנהלים מטעם מכון אבני ראשה.

במשך מספר שבועות, ניסיתי למצוא דרכים לחבר את עקרונות קהילת החשיבה יחד עם המאמרים שנמצאו בידי והידע שרכשתי. שאלתי את עצמי, למשל, מה תהיה המסגרת המתאימה? מה עשויה להיות השאלה הפוריה? מתי וכיצד אציג את המאמרים בכיתה? כיצד אפשט את הדברים על-מנת להפכם לרלוונטים ולא מאיימים על התלמידים? מנגד, ניסיתי כל העת לכתוב תכנית הפועלת על פי העקרון שלמידה טובה מתרחשת כאשר נוצרים התנאים ליצירה ביקורתית של התלמידים, ללמידה מעורבת בונה הבנה, ולצמצום ההוראה הישירה. למידה טובה נתפסת כמהלך מורכב של בנייה. לכן יש לעבור להוראה היוצרת תנאים ללמידה עצמית פעילה כפי שהציע הרפז כאן. כך, בסופו של דבר, נכתבה תכנית עבודת החקר באנגלית עבור תלמידי כיתה יא' 4-5 יחידות לימוד.

מטרות עבודת החקר

עבודת החקר באנגלית עשויה לא פעם להתפס כהר גבוה עליו מטפסים בקושי רב. משיחות שקיימתי במסגרת עבודת הדוקטורט שלי ובמסגרות מקצועיות אחרות, חשתי שמורים נתקלים בקשיים הקשורים, למשל, לליווי התלמידים בתהליך, למציאת הנושא המתאים ואף לתכנון השלבים השונים של העבודה. לכן, כבר בשלבים הראשונים שאלתי את עצמי: מה אראה כשאגיע לפסגת ההר? מה אני רוצה שהתלמידים יידעו בסוף התהליך? מהם יהיו ביצועי ההבנה?

לאחר שבחרתי את השאלה הפוריה, הגדרתי שמטרות עבודת החקר הן לחשוף את התלמידים לחומרים תיאורטיים בנושא ולעורר שיח בכיתה סביב דילמות עכשוויות, העולות בהקשרים השונים. חשוב באותה מידה, להעשיר את עולמם התרבותי של התלמידים ואת האנגלית כשפה שניה, לאפשר להם להתנסות בלמידה עצמאית ובשיתוף פעולה עם אחרים, לתרגל את שלבי החקר השונים ולהציג את התוצרים בכיתה. כל זאת ועוד תוך הלימה עם יעדי משרד החינוך.

השאלה הפוריה: מהי תרבות?

במסגרת המפגשים עם פרופ' נמרוד אלוני, שהתרחשו בקורס מנהלים מטעם מכון אבני ראשה, נחשפתי, בין היתר, להגדרת המושג 'תרבות' ולסימני תרבות או איכויות תרבותיות העשויים להוות גם קריטריונים להערכה או לקביעה האם, למשל, היצירה המונחת לפנינו עשויה ליפול תחת ההגדרה הרחבה של תרבות. לטענת אלוני (2011, 2015) תרבות נתפסת כסך או כמכלול ההישגים בהתפתחותו הרוחנית של האדם בתחומי הדעת, המוסר, האמנות, הספורט וכדומה. תרבות בהקשר זה מוגדרת גם כמכלול דפוסי החשיבה, ההתנהגות, הביטוי והיצירה המאפיין חברה או קהילה כלשהי. התרבות, אם כן, נוכחת כתוספת וכחותם של המין האנושי בעולם הטבעי ושואפת לאוניברסליות ולהתפתחות מיטבית של האדם. מובנים נוספים של המונח תרבות עשויים להיות מורשות הרוח ודרכי החיים הייחודיות והמובהקות של קהילות ועמים או מגוון העיסוקים בתחומי הפנאי, היצירה, המשחק, הבידור והעשייה שבאמצעותם בני אדם מנכיחים את עולמם הפנימי, נותנים ביטוי למחשבה, לרגש ולדמיון שלהם ומעניקים תוכן ומשמעות לחייהם.

בעקבות החשיפה שלי לנושא התרבות, שאלתי את עצמי: כיצד יהיה זה רלוונטי לתלמידים? מהם החיבורים הנדרשים על-מנת לשלב את התכנים בעבודת החקר באנגלית? כיצד עשויים תכנים אלו להשתלב עם חזון בית הספר ויעדיו, אהבת האדם, אהבת למידה?

מאוחר יותר קראתי את המאמר 'על טיבה וחשיבותה של התרבות הגבוהה' (אלוני, 2011), בו מוצגים קריטריונים אפשריים להערכה של תרבות. למשל, במישור המוטיבציה, הצפייה היא ליצירה של משהו חדש ומשמעותי המונע מדחף או מוטיבציה פנימית. במישור התוכן והמסר הצפייה היא לעושר מרובה רבדים ומשמעותיות. במישור הביצוע, הצפייה היא לווירטואוזיות או חוויה כובשת. לכן, יצירות אמנות גדולות, למשל, עשויות להכיל רבים ממאפיינים אלו.

ראיתי בחשיפה הזדמנות לאפשר לתלמידים לדון ולנסות לקבוע קריטריונים משל עצמם בטרם  נדון בתכני המאמר.

לכן, במסגרת שלב החניכה בתוכנית שבניתי, נחשפים התלמידים למאמרים, אשר מציגים פרשנויות ותפיסות בנוגע למושג 'תרבות' ועשויים לסייע להבין עד כמה רחבה ומקיפה ההגדרה. בשלב זה יש עיסוק גם בשאלות כגון: האם כל יצירה ראויה להקרא 'תרבותית' או שמא יש להבדיל בין תרבות ובידור? ממה נובעים הבדלים תרבותיים? וגם האם קיימים קריטריונים להערכה? עוד במהלך שלב החניכה, מתקיים שיח בנוגע לשאלות חקר אפשרויות ולניסוחן הנכון והמדוייק.

את שלב החקר מתחילים התלמידים כשהם מתחלקים לזוגות על פי בחירתם. כל הזוגות בוחרים שאלת חקר הקשורה לשאלה הפוריה ומתבקשים לאתר ולקרוא שניים עד שלושה מאמרים ולצפות בסרטונים רלוונטים העשויים להוות רקע תיאורטי לעבודה. בשלב זה, תפקיד המורה הנו לסייע באיתור מקורות ולהנחות את התלמידים כיצד לברור, למשל, את המאמרים המתאימים ומה עשויה להיות שיטת המחקר העדיפה. עם סיום שלב המחקר, התלמידים אוספים נתונים, מנתחים ומציגים את הממצאים בכתב ובעל פה. שלב הפומביות, החותם את עבודת החקר במסגרת קהילת החשיבה, מהווה חגיגת תוצרים ובמת שיתוף, בה ניתנת לתלמידים הזדמנות נוספת לבצע הבנה.

לסיכום

אני מאמינה שהשתתפות בכנסים ובהשתלמויות, קריאה וחשיפה לתיאוריות, חשובים מאוד, אך אין בהם די כדי לסייע ולתרום להתפתחות מקצועית. לכן, עלינו המורים, לעסוק כל העת במציאת הקשרים והחיבורים בין הידע התיאורטי הנחשף בפנינו לבין מציאות בית הספר והתלמידים בפרט. יש להרבות, למשל, בשאלת שאלות ובחיפוש אחר מקורות נוספים העשויים לחשוף דרכים לשלב את הידע התיאורטי יחד עם פרקטיקות ההוראה ותכנים המהווים חלק מתכנית הלימודים.

היה בי רצון ליצור קהילת חשיבה ולקדם חקר ולמידה עצמאית במסגרת שיעורי אנגלית, מתוך אמונה בחשיבות הנושא. לכן, בכל עת שנחשפתי למשהו חדש, חישפתי את הקשרים ובחנתי את האפשרויות לשלב את הידע החדש בתכנית הלימודים. כתוצאה מכך, עבודת החקר על שלביה השונים נכתבה תוך התייחסות לעקרונות קהילת החשיבה, שלבי החקר, תכני המפגשים בנושא 'תרבות' ודרישות משרד החינוך.