פעם היה קל יותר למורים. מורה הייתה עומדת מול הכיתה שלה ופשוט מדברת. זה היה קל, אבל לפעמים זה היה משעמם ולא זכרנו כמעט כלום. אבל זה היה פעם.
התלמידים של היום שונים והמציאות שונה, כך שהמורה של היום צריכה גם היא להיות אחרת. היא צריכה להתחרות בכל שיעור במרצי טד ה"מאגניבים", במשחקי מחשב, בפייסבוק וביוטיוברים. המורה צריך להיות מעניין, מרתק, מצחיק ובעל ערך מוסף. בכל יום, בכל שיעור.
האם באמת אפשר לממש את כל אלה, בכל יום ובכל שיעור? להיות מרתק, מצחיק ובעל ערך מוסף בכל מפגש עם התלמידים?
קודם כל, נבהיר... שכן.
איך מתאימים את ההוראה לעידן החדש?
הכלים והידע הקיימים היום לגבי הדרכה טובה ונכונה, מאפשרים לכל מורה להבין וליישם כיצד לארגן את חומר הלימוד ולהנגישו לתלמידים, להפוך אותו לזכיר ומעניין.
מהפכת המידע באינטרנט ביצעה מהפכה דו כיוונית. מצד אחד, התלמידים יכולים להגיע בקלות לכל המידע וכך הם יכולים ללמוד את חומר הלימוד בעצמם, מה ש"מאלץ" את המורה להביא ערך מוסף אחר מלבד ידיעת החומר. מאידך, גם למורה יש גישה למידע רחב הרבה יותר, מה שמאפשר לה להשתמש בכלים וטיפים, על מנת לשפר את יכולת הלימוד שלה. במקרה הזה מהפכת המידע מייצרת מצב win win. כולם מרוויחים.
הידע הקיים לגבי צורות הלימוד הרצויות והאפקטיביות מגיע מעולמות תוכן שונים, בין השאר מ-4 התחומים הבאים:
1. תחום המחקרים קליניים המתייחסים לניתוח פסיכולוגי בסיסי של בני אדם - אופן משיכת תשומת לב של אנשים, זמן הקשב השכיח, יכולות זיכרון ממוצעות וסבירות וכן הלאה.
2. ידע מצטבר לגבי עמידה מול קהל. אם בעבר יכולת עמידה מול קהל נחשבה כקשורה לכשרון ולכריזמה, הרי שהיום ברור שלכשרון יש תפקיד, אך כל אדם יכול לשפר את כישורי העמידה מול קהל שלו כאשר הוא פועל על פי נוסחאות המוכרות כיעילות ואטרקטיביות לקהל.
3. חוכמת ההמונים. זהו תחום שהופך נפוץ יותר ויותר וקשור קשר ישיר למהפכת המידע. היום, להבדיל מבעבר, קל לחפש ולקבל את כל ההערות, הביקורות והידע הקיים בנושא הוראה נכונה ויעילה, כשתופסים אותה אנשי המקצוע - המורים. מתוך כך, לעיתים קרובות, כל מה שצריך לעשות זה לחפש מידע שכתבו מורות ומורים, וללמוד ממי שהיו כאן לפניך וכתבו את המסקנות שלהם, המבוססות על ההתנסות האישית שלהם.
4. עולם הפרסום. יש לומר כי חלק גדול מהידע שנצבר, נובע מעיסוק בלתי פוסק של עולם הפרסום סביב מקסום העברת מסרים והשפעה על בני אדם. עולם הפרסום והשיווק מוביל במחקרים בתחום ההשפעה על ההמון. הם רוצים לגרום לנו לקנות. להשפיע על תשומת הלב שלנו. לגרום לחושים שלנו להימשך לרעיונות מסוימים באמצעות מגוון שיטות. משעשע לעיתים לגלות, שגם אם השיטות האלה נראות ברורות מאליהן ומאולצות, עדיין החלק המודגש יזכר כמסר המרכזי של הפסקה. כי ככה אנחנו. ויזואליים.
המידע מארבעת התחומים הנ"ל זמין למורה, ויכול לסייע מאוד בהתאמת ההוראה למציאות ולתלמידים של היום. עם זאת חשוב כמובן לזכור שאת/ה המורה נמצא/ת בכיתה ולכן שיקול הדעת וההיכרות שלך עם התלמידים בכיתה חשובים ביותר ביכולת שלך לנווט בין גוף הידע העצום שנוצר ולבחור את הדברים המתאימים לכיתה שלך, תוך מוכנות להתנסות וללמוד דברים חדשים על ההוראה שלך, על התלמידים שלך וגם על עצמך.
5 עקרונות קלים ופשוטים להעברת שיעור שהתלמידים יזכרו
1. התאימו את השיעור לזמן הריכוז
לא סתם אורך ההרצאות של טד הוא 18 דקות. זמן הריכוז הממוצע של אדם נע סביב ה-20 דקות, כאשר בין אדם לאדם יכולים להיות שינויים בטווח הזמן שהוא מסוגל להיות מרוכז וקשוב. נכון, אנחנו יודעים שכל שיעור בבית הספר אורך כ-45 דקות לפחות. זו המציאות. אך גם מול המציאות, ניתן להתארגן בצורה מקורית על מנת להתאים את התנאים לתלמידים שלנו. מצאנו עבורך פתרון פשוט ופרקטי לשם כך:
מחלקים את השיעור לשתי מחציות. 20 דקות, 5 דקות הפסקה פעילה, ועוד 20 דקות. מטרת ההפסקה היא לרענן את התלמידים. זה הזמן לסרטון, הפעלה או כל רעיון שיבצע עבורנו אתחול מחדש של שעון 20 הדקות.
2. היעזרו באמצעים חזותיים
הוספת תמונות וסרטונים לשיעור, תוביל לריכוז גבוה יותר של התלמידים שלכם, תגרום להם להתעניין יותר וכן לזכור את הידע טוב יותר. נכון, זה בגלל שהם מתים על מסכים. אבל, לתחושתנו מיותר להרחיב את ההתפלמסות לגבי התלות שמפתח המין האנושי במסכים השונים. גם אנחנו מקטרים על כך כמו כולם, אבל גם "מנצלים" את זה לטובתנו. וזכרו - אם תמונה אחת שווה אלף מילים, אז סרטון שווה פי כמה. בני דור ה-Z יעדיפו סרטונים על כל שיטת המחשה אחרת. השתמשו במצגת, תמונות או סרטונים. תנו להם את מה שהם אוהבים. זה יגרום להם להתרכז וללמוד.
3. ארזו את החומר באופן זכיר ובמונחים פשוטים
מהירות האור היא אחד המושגים השכיחים בעולם המדע. כולנו מכירים את המושג שנקרא מהירות האור, אבל מהי מהירות האור? מי זוכר אותה? רק מעטים. מהירות האור, כפי שהיא נלמדת בכל ספר פיזיקה בסיסי, היא 300,000 קילומטרים בשנייה. זה מספר שלא פשוט לזכור. כולנו רגילים לחשוב על מהירות כמשהו שנמדד בשעה (קילומטר לשעה) ולא בשנייה. אז, מה אם נגיד לכם שמהירות האור היא.... מיליארד קמ"ש (וקצת)? את זה אתם כבר כנראה שתזכרו לתמיד. את המספר מיליארד אתם מכירים. קמ"ש הוא מונח שברור לכם, וכך הנה – אתם זוכרים מהי מהירות האור. בדומה לדוגמה, חשוב שכולנו נלמד ונזכור לארוז את החומר במונחים שמתחברים עם החוויה של התלמידים ועם הידע שלהם, כך שיהיו זכירים וקלים.
4. הוסיפו לשיעור אנקדוטות
המוח האנושי טוב בזכירת אירועים בעלי משמעות רגשית. אנקדוטות מייצרות תגובה רגשית (חיובית או שלילית) אצל רוב בני האדם וכך מסייעת לשימור המידע וזכירתו.
והנה אנקדוטה שתגרום לכם לזכור למה זה חשוב: בשנת 1914 אירע אירוע "הפסקת האש של חג המולד": בחג המולד של אותה שנה, הפרו חיילים בריטים וגרמנים (ללא תיאום) את הוראות מפקדיהם והחליטו על הפסקת אש ספונטנית. בשיאו של אותו יום, באמצע המלחמה, יצאו כל החיילים מהשוחות ו... שיחקו כדורגל. התמונות מהאירוע מדהימות (חפשו על כך בגוגל).
אנקדוטה שכזו מעבירה מסרים היסטוריים מרתקים לגבי אופי המלחמה (מלחמת שוחות), על הפער בין הקצונה (המפקדים והקצינים שהגיעו בדרך כלל מהאצולה) והחיילים ואולי אפילו על הטבע האנושי. כשמספרים את האנקדוטה הזו, התלמידים יכולים להתחבר יותר למהי מלחמת העולם הראשונה, לדמיין איך היא נראתה, מי היו האנשים שנלחמו בה ומה היה מעמד הכוחות בה.
5. אל תהיו כאלה רציניים
הומור וקלילות גורמים לאנשים להגביר את הקשב, באופן טבעי. נעים לשמוע אנשים בעלי שמחת חיים, ואווירה חיובית מסייעת ליצירת אווירה לימודית ורצון של התלמידים לספוג מידע. אופציה נוספת היא שפשוט תענישו אותם בחומרה. סתם. זה מין הומור שכזה.
אז ארזנו לכם את עקרונות ההדרכה שלנו כדי שתוכלו לעשות בהם שימוש אמיתי בכיתה. לדעתנו, בעידן שבו כל הידע קיים ונגיש לכולם באינטרנט, תפקיד המורה הוא להעביר את התוכן באופן מתומצת וזכיר. כיצד הנך עושה זאת בכיתה שלך? נשמח ללמוד גם ממך! ספר/י לנו בתגובות את העקרונות שלך!
--
דרייב - העמותה לחיזוק החוסן האישי ולמימוש הפוטנציאל.