ישראל במלחמה
"עם מר ברנאר היו הלימודים מעניינים תמיד מן הסיבה הפשוטה שאהב את מקצועו בכל מאודו". כך מתאר אלבר קאמי את המורה המשמעותי שלו וממשיך, "גם אם בחוץ צווחה השמש על הקירות הצהבהבים ובכיתה עצמה פיעפע החוֹם… וגם אם ירד גשם במבול לא פוסק… דעת התלמידים כמעט לא הוסחה. הוא טיפח בתלמידיו אותו רעב החיוני לילד יותר מלמבוגר: הרעב לגילוי… בשיעורים של מר ברנאר הם הרגישו לראשונה שהם קיימים ושמתייחסים אליהם במלוא הכבוד: הם נמצאו ראויים לגלות את העולם".
כל אחד ואחת מאתנו, כך אני מקווה, נפגש במהלך חייו במורה משמעותי. אך מה הופך מורה, ל"מורה משמעותי"?
כמחנך, כמורה וכמנהל, השאלה הזאת לא פסקה מלדפוק על דלתי וחיכתה שאפתח לה בתשובה. חיפשתי את העקרונות שהופכים את המורה, למנהיג פדגוגי, לאושיה מקצועית ולמתווה דרך. בכדי לגלות זאת, יצאתי מהמרחבים המוכרים של שדה החינוך, ממסדרונות ביה"ס, מחדר המורים, מהכיתה ומחדר המנהל, וצללתי לעולמות חדשים ומרתקים. במהלך המסע הזה התחלתי לקרוא ספרים רבים, הקשבתי להרצאות, שוחחתי עם מורים, מנהלים ותלמידים רבים ולמדתי. למדתי כי "מורה משמעותי" אינו ה"מורה המושלם", שכן, אין מורה שהוא בעל כל החוזקות והכישרונות כולם, אולם יש מורים המשתמשים בצורה מושלמת בחוזקות שלהם עצמם. הם מבריקים ומצחצחים צדדים חזקים באישיותם ובדרכי הוראתם באמצעות תרגול, אימון ומשוב תמידי. מורים אלו, לדעתי הם המורים המשמעותיים.
כמנהל, פוקדים את משרדך מידי יום מורים רבים המבקשים את עזרתך בניהול סיטואציות מאתגרות הלקוחות מחיי היום יום המקצועיים שלהם כגון:
מרבית המורים חושבים כי למנהל ישנו מעין "שרביט קסמים" לפתרון הסוגיות הללו. כמובן שאין כזה שרביט, אבל ישנם דרך, כיוון ושיטה. אני טוען כי כל מורה המאמץ עקרונות אפקטיביים של ניהול כיתה, יכול להגיע לפתרון ראוי של בעיות מסוג זה שמנינו, גם בכוחות עצמו, תוך שימוש בהגיון, בעקביות ובניסיון מצטבר שלו ושל חבריו לצוות.
בכל פעם שהמציאות הבית ספרית הציפה קושי מסוים בתפקוד מיטבי שלי או של מורה מבית הספר, רשמתי את זה ביומני ובסוף היום עברתי על הקשיים והבעיות שצפו, מיפיתי אותם וניסיתי למצוא להם פתרונות יעילים וקלים ליישום. לשם כך התייעצתי רבות עם קולגות, מנהלים, מורים, מפקחים והכי חשוב עם התלמידים עצמם. מתהליך רפלקטיבי זה נולד הספר: להיות מורה – פרקים בחינוך מעורר השראה (הוצאת כנרת זמורה-ביתן) - שביקורת אודותיו תוכלו לקרוא בקישור זה.
את הספר כתבתי, אם כן, מתוך הנחת היסוד כי המורה הוא גם מנהל כיתה וכי על מנת לשלוט במרחב הכיתתי, תוך הוראה משמעותית ולמידה אפקטיבית, יש לאמץ עקרונות ניהוליים, הלקוחים מתחום ניהול החינוך, אך גם מתחומים מקבלים ומרתקים כגון: ממשל, רפואה, עסקים, מוסיקה, ועוד. שיפור היכולות הניהוליות של המורה הוא אינטרס מובהק של המורה ושיפור זה יסייע לו לעמוד ביעדים שהציב, לחלק עומסי עבודה בצורה נכונה וחכמה, להתמקד במה שחשוב וליהנות הרבה יותר מיום העבודה כמורה בפרט ומעולם החינוך בכלל.
הספר נכתב סביב שלושה מעגלים מרכזיים:
המעגל הראשון - המורה - העוסק בהיבטים של פיתוח האישיות המקצועית המיטבית של המורה, והוא נוגע בנושאים הקשורים ישירות למורה עצמו כגון: יעוד מקצועי, בניית חזון, דרכים לקניית מומחיות ומיומנות מקצועית, חיזוק הביטחון ופיתוח אסרטיביות, בניית מוניטין מקצועי ואישי, החשיבות שביכולת מיקוד וקבלת החלטות ועוד.
המעגל השני - המורה והתלמיד - מעגל זה עוסק בהיבטים של קשר מורה תלמיד. כיצד בונים אמון ומעודדים להצלחה, כיצד משוחחים שיחה אישית מיטבית, איך נדע שהתלמיד אכן "מבין" אותנו, כיצד נמנע מסטראוטיפים ומדעות קדומות, כיצד נטפח בתלמיד תחושת שייכות וגאווה וכיוצא בזה.
המעגל השלישי - המורה והכיתה - מעגל זה עוסק בסוגיות של המורה מול קבוצת הלומדים, והוא נוגע בשאלות כגון: מה הם התנאים של שיעור מיטבי, כיצד משנים דפוסי התנהגות כיתתיים לחיוב, כיצד שומרים על זרימה נכונה של שיעור, איך יוצרים אווירה של משמעת וגבולות אך גם של הקשבה והכלה, איך מעוררים השראה וכדומה.
כאמור, כתבתי את הספר על מנת לסייע למורה בניהול מיטבי של המרחבים הפדגוגיים והחינוכיים בהם הוא עמל ויוצר. רציתי שהתוצאה תעמיד את המורה במקומו הראוי והמכובד כמחנך, כמנהל שיעור וכיתה. לפיכך, הספר בנוי כשיעורים למורה שכל שיעור נותן את הדעת לאספקט אחר בעבודתו. ההתייחסות אל כל שיעור כיחידת ארגון שהמורה עומד בראשה ומוביל אותה להצלחה, היא-היא לדעתי ההתייחסות הראויה וההולמת ביותר. התוצאה שהתקבלה בספר, נובעת מהשאיפה שלי להחזיר למורה את המעמד המכובד ואף הנערץ שזוהרו הועם עם השנים, מעמד של מנהל ואומן לכל דבר, שכן הצלחת המורה תלויה בראש ובראשונה במורה עצמו כאומן וכיוצר.
לא מזמן יצא לי לדבר עם שמוליק בודגוב (להקת ברוש, הצ'רצ'ילים), נגן גיטרה מחונן ובונה גיטרות מקצועי. "הגורם המשמעותי ביותר בהפקת הסאונד", הוא אמר לי, "הוא הנגן עצמו, הרבה לפני סוג הגיטרה או ההגברה. קח לדוגמא את ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, ג'ון לנון, ועוד רבים וטובים אחרים – כולם ניגנו או מנגנים על גיטרה מאותו הסוג (Fender Stratocaster), אבל כל אחד מהם מפיק ממנה את הצליל הייחודי שלו". כמו נגן מעולה, גם המורה מביא עמו לכיתה את סגנונו וצלילו הייחודיים, את האישיות הערכית והפדגוגית השמורה רק לו. מורה המתייחס אל השיעור כמתווה של מעשה אומנות הנוצר במכחולו שלו, מפיק את צלילו המיטבי ונגינתו הופכת להיות משמעותית ומהנה יותר.
בימים אלו הוצאת הספרים כנרת זמורה-ביתן מחלקת עשרה עותקים של הספר לקוראי הגיע זמן חינוך. אני מזמין אתכם להצטרף להגרלה ואולי לזכות בספר:
ליאור הלוי- איש חינוך, בעל ותק של מעל ל-15 שנה בשדה זה כמורה, מחנך ומנהל חטיבת ביניים. בעל תואר ראשון במזרחנות, ותואר שני בהיסטוריה שניהם מאוניברסיטת בר אילן. בוגר הקורס להכשרת מנהלים של "אבני ראשה", וכיום עמית בבית הספר "מנדל למנהיגות חינוכית. בין השנים 2006-2010 שימש כשליח המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית, בדיטרויט ארה"ב. בעל הכשרה כמאמן אישי וקבוצתי. מחבר הספר : "להיות מורה- פרקים בחינוך מעורר השראה", נשוי לשלומית, ואב לנויה, מור ושירלי.
