ישראל במלחמה
לפני כמה ימים, ישבתי מרוכזת בספרייה, מוזיקה באזניות ונוף ירושלמי מולי, עובדת במרץ על כתיבת מערכי שיעור. בדיוק סיימתי מערך שהיה נראה לי מצוין, הרמתי את עייני וסקרתי בפיזור דעת את האולם הגדול. ערימת התלתלים מאחורי הלפטופ המשוכלל בסוף האולם נראתה לי מוכרת, והתגלתה מהר מאוד כאיתי, החבר הכי טוב שלי מהתואר הראשון. נדלג על תיאורי השמחה, ההתרגשות וחילופי העדכונים, ונקפוץ ישר לסיבה שבגללה אני מספרת לכם את כל זה. "איפה אתה עובד?" שאלתי את איתי. "בגוגל", הייתה התשובה המאוד לא צפויה שלו.
גוגל?? הבחור הכי לא פרקטי בעולם, שהלך ללמוד פילוסופיה יהודית והיסטוריה כללית?! בזמן התואר אני תמיד דחפתי אותו שינהג כמוני, יחשוב מעשי, ויוסיף תעודת הוראה או מקצוע אחר להשכלה שלו. בלי לפגוע בפילוסופיה יהודית והיסטוריה כללית כמובן, אך לא היה נראה לי שהשוק מוצף בביקוש לפילו-היסטוריונים כלליים.
משהו בתלתלים המוכרים גרם לי לחוש בנוח, אז שאלתי - איך זה קרה? למדת בטכניון אחרי שנפרדו דרכנו? התחתנת עם הבת של לארי פייג'? למה בגוגל רוצים בוגר, מבריק ככל שיהיה, של מדעי הרוח?
התשובה של איתי הפתיעה אותי לא פחות, וגרמה לי לחשוב רבות על מקומי מול התלמידים שלי, ועל המערכים שסיימתי לכתוב בריכוז כה רב רק כמה דקות קודם.
מתברר שבחודשים לאחר סיום התואר, איתי, שהוא בחור מבריק כאמור, בדק באופן עקבי במודעות דרושים, מהו תחום הכישורים הנדרש ביותר בעולם ההייטק. החקר הוביל אותו להבין שעליו לדעת שפת תכנות מסוימת. הוא לקח קורסים באופן עצמאי דרך אפליקציה חינמית, ולמד לתכנת. כאשר ניגש לראיונות בגוגל, הם לא ערכו לו מבחן ידע קלאסי. למעשה, הוא סיפר לי, יותר מאשר ידע, המראיינים שלו חיפשו כישורים - יכולות חקר ולמידה עצמאית, חדשנות, אומץ ויצירתיות. כאשר הבינו שהוא למד לתכנת לבד והכירו את הרקע המגוון שלו, הם שכרו אותו לעבודה.
כמו עולם העבודה, גם עולם החינוך משתנה במהירות. שינויים טכנולוגיים תכופים משנים את מערך הכוחות והתפקידים בין המורה לתלמיד. המורה כבר אינו בר סמכא שתפקידו להעביר ידע, אלא מנחה בדרך לגילוי עצמי של ידע ופיתוח כישורי התלמיד. רק כישורי למידה רבים ומגוונים מבטיחים לתלמידינו השתלבות מוצלחת בעתיד רב התהפוכות הצפוי להם. בדברים אלו כמובן אין כוונה לזלזל במאמץ לימודי. על התלמידים להיות בעלי ידע רב, להיות רחבי אופקים, בקיאים ומעמיקים. כמובן גם שאין הכוונה בדברי שעלינו לעבור ללמידה המתרכזת רק בשיפור תכונות התלמיד, על חשבון השכלה רחבה, אלא דווקא להדגיש את חשיבות מתודות הלמידה האיכותית, העצמאית, החקרנית והיצירתית.
כל זה הופך את תפקיד המורה בכלל ותפקיד המורה למדעי הרוח בפרט לקשה ומאתגר שבעתיים. הרבה יותר קל ללמד ארבעה גורמים שהביאו לתהליך כזה או אחר, או שלושה מופעים של מספרים טיפולוגיים בסיפור המקראי. מורכב הרבה יותר לגרום לתלמידה לחקור ולהבין את התהליכים בעצמה או להסיק את משמעות המספרים בסיפור על ידי השוואה לסיפורים אחרים. אך גם הרווח גדול יותר - תחושת ההישג של התלמידה, ההפנמה העמוקה של הידע, המוטיבציה ללמידה, פיתוח האמונה ביכולתה ללמוד ולחקור – כל אלו משמעותיים הרבה יותר ומהווים תוצרים נלווים חשובים אפילו יותר מהתוכן הנלמד.
איך משנים את דרך הלמידה? הרעיון שלי
לאחר המפגש עם איתי התחלתי לחשוב כיצד אני יכולה ללמד את התלמידים שלי באופן שיעודד אותם לחקור וללמוד בעצמם. במהרה גיליתי שהדבר לא כל כך פשוט: הרשת מלאה במידע שאינו מדוייק תמיד, ספרי הלימוד מותאמים בדרך כלל ללמידה מסורתית, עומס המידע ברשת אודות כלים ללמידה הוא אינסופי, כך שיצא שהכנה של שיעור שאני לגמרי שלמה איתו - לוקחת נצח.
בסופו של דבר, אחרי כמה שבועות של ניסוי, טעייה ותהייה, מצאתי כמה דרכים יעילות להכין שיעורים שחשבתי שבאמת נותנים לתלמידים כלים מדהימים ללמידה וחקר. אחד מהמרכזיים בהם הוא אתר הספרייה הלאומית. מצאתי בה מקור מידע נפלא ומדויק שהתלמידים יכולים לחקור בעצמם, מבלי שהמידע יוגש להם בכפית, באופן מעניין ומרגש.
ללמוד באמצעות חקר פריטי מקור
פריטי מקור הם מקורות בני תקופתם, פיסות היסטוריה המעידות על הזמן והמרחב שבו נוצרו. פריטי מקור מגיעים במגוון צורות: מסמכים, תמונות, קטעי מוזיקה, סרטים, עדויות בעל-פה, מפות, עיתונים, יומנים, מכתבים – כל פריט מקורי שעדותו היא עדות מכלי ראשון.
במקום ללמוד על תהליכים, אירועים או עקרונות, התלמידים חוקרים בעצמם את פריטי המקור, מגלים את הסיפור שלהם, ויוצרים בעצמם את הידע. סוג זה של חקר מעודד יכולת למידה עצמאית, סקרנות, מוטיבציה ויצירתיות. כישורים שיש לתאר שמשמשים אתכם יום יום בעבודתכם כמורים, וכנראה שיוכלו לסייע רבות לתלמידיכם בהמשך דרכם.
למשל, בשיעורי אזרחות אנו מלמדים על התפתחות חוק השבות. מדוע שלא נקרא בכיתה את העיתונים ביום שבו פורסמה בקשתו של הכומר היהודי האח דניאל, את סיפורו המרגש של בנימין שליט וילדיו, מי זה 'פני תינוק' ואיך הוא קשור לנושא? סיפורים אלו הסעירו את הארץ באמצע המאה העשרים, והתלמיד שיעקוב בעצמו אחר הסיפור ויחכה במתח לסוף הסיפור ולפסיקת בג"צ, לא יצטרך לשנן בשעמום את שלבי השינוי בחוק.
באותו אופן נוכל להכיר עמדות ותגובות שונות בפרשת אלטלנה, להבין את ההבדל בין ימין לשמאל בישראל לאורך השנים דרך כרזות הבחירות המקוריות, נוכל לדעת כמה אכלו – או לא אכלו - בצנע דרך תלושי קיצוב ועוד. זה לא יהיה קל, התלמידה תצטרך לשם כך לחפש חומר, להפריד עיקר מטפל, להסיק מסקנות. נכון, היא תעבוד קשה, אך הרווח הוא גדול.
באתר החינוך בספרייה הלאומית קל למצוא פריטי מקור רבים ולצד כל פריט תוכלו לקבל רעיונות כיצד ניתן להשתמש בו בכיתה.
נכון, הוראה כזו דורשת גם מאיתנו יותר מאמץ מאשר לדקלם מידע שאנו כבר זוכרים מול הלוח. אבל בסופו של דבר, דוגמא אישית היא הכוח החזק ביותר שלנו כמורים, את זה שום תוכנה או רובוט לא יוכל לקחת מאיתנו. אם אנחנו דורשים זאת מתלמידינו, גם עלינו להיות מוכנים לקפוץ ראש אל תוך העולם של הלמידה המתקדמת, לשכלל את הכישורים האישיים שלנו, לצאת מאזור הנוחות ולרכוש באופן עצמאי דרכים חדשות ללמידה.
מאת: כנרת דהן גרנית
מורה וחברת צוות החינוך בספרייה הלאומית
