ישראל במלחמה
למורים יכולה להיות השפעה עצומה על התלמידים שלהם. פעמים רבות, איננו מבינים עד כמה. כשניגש אלי בסוף השנה שעברה תלמיד כיתת החינוך שלי (יב'1), ירין עודי, וביקש להראות לי משהו באופן אישי, לא יכולתי לדמיין את אשר הוא מבקש להראות לי. ירין, תלמיד מוכשר ומקסים, בחר לקעקע על הגוף שלו אמרה שנחשף אליה באחד משיעורי החינוך שלי. כמובן, שבאותו הרגע, הרגשתי אי נוחות לנוכח השפעה זו, אך כשהבנתי שהקעקוע נעשה לאחר מחשבה רבה (לטענתו הוא חשב על כך במשך חצי שנה) ותוך התייעצות עם הוריו, הצלחתי לראות את הקסם הבלתי ייאמן שעבודת החינוך יכולה לעשות על ילדים.
שיעור החינוך הוא השיעור החשוב ביותר בבית הספר. תלמידים רבים לא יסכימו עם קביעה זו. לדעתי באפשרות המחנכים לשנות תפיסה זו של התלמידים ולגרום להם לרצות להגיע לשיעורי החינוך ואף לצפות להם.
בשיעורי החינוך אני שואף לטעת בתלמידים ערכים ולתרום להם מניסיוני במגוון היבטים שיעזרו להם, כך אני מקווה, לעצב את אישיותם. זאת גם הזדמנות עבורי להציג בפניהם את משנתי החינוכית. בעיני תלמיד צריך להכיר את עולם הערכים שהניעו ומניעים את המורה שלו לעסוק בחינוך ובהוראה.
השיח החינוכי הוא הרגע החשוב ביותר במפגש עם התלמידים. זהו הרגע שבשבילו בחרתי להיות מורה.
מורים רבים מקדישים את שיעורי החינוך שלהם לנושאים אקטואליים. כמורה שמלמד בתיכון, אני משאיר למורים לאזרחות לעסוק בנושא חשוב זה וכמעט שאינני מציג נושאים אקטואליים בשיעורי החינוך. כשאני בכל זאת עוסק בנושאים אילו, אני כל פעם מתאכזב מחדש, כאשר תמיד אותם התלמידים משתתפים בדיונים. בשיעורים אלו, אני משקיע את מרבית האנרגיות שלי בלדובב תלמידים בישנים, כדי להרחיב את מעגל הדיון לעוד דעות ועמדות.
לתחושתי, הנוער של היום צמא יותר לשיעורי חינוך העוסקים בהעצמה אישית מאשר בשיעורים שיזכירו להם את שיעורי האזרחות. מתוך כך, כמחנך, יותר חשוב לי להתרכז בתכנים הבאים: דימוי עצמי, אמפתיה, קבלת השונה, בריונות, לחץ חברתי, ערבות הדדית, מימוש עצמי ועוד.
יש גישות שונות כיצד נכון לנהל שיעור חינוך. דיון במליאה ועבודה בקבוצות הן מהנפוצות יותר. חשוב לשלב בשיעורי חינוך דיון קבוצתי וגם לעבודה בקבוצות יש ערך מוסף, אבל מניסיוני, בשתי גישות אילו תלמידים מועטים משתתפים ובמרבית המקרים מדובר באותם התלמידים בכל פעם.
מרבית שיעורי החינוך שלי מועברים במתכונת של הרצאה. אני משקיע מאמצים רבים שההרצאה תעסוק בנושא שרלוונטי עבור התלמידים, תעורר בהם עניין ואף תרגש אותם. אני מאמין שרגש הוא אלמנט חשוב בהוראה. פעמים רבות התלמידים ישכחו את מה שלימדתי אותם, אבל יזכרו את הרגע שריגשתי אותם ואת ההקשר החינוכי המתלווה לאותו רגע ואולי מזה ייקחו משהו לחיים שלהם.
אני רוצה לשתף אתכם בדוגמה אחת לאופן שבו אפשר ל"תבל" שיעור חינוך ואח"כ לתת דוגמה למבנה שיעור חינוך שלי.
אני מניח שמרבית המחנכים מעבירים מדי שנה שיעור חינוך העוסק ב"כוחן של מילים" - לטוב ולרע. תוכלו ל"תבל" את השיעור עם הסרטון הבא:
שיעור חינוך לדוגמה
אחת הבעיות המרכזיות של הנוער (ויש לומר בכנות - גם של מבוגרים) היא היכולת לעמוד במשימות הרבות המוטלות עליהם. תלמידים רבים נוטים לדחות משימות - בעיה זו מוכרת כ"דחיינות". אני מאמין שחשוב שמחנכים ידונו בנושא זה עם התלמידים שלהם ולכן גם בחרתי לעסוק בו באחד משיעורי החינוך שלי. אני רוצה להציג בפניכם את שיעור החינוך שלי העוסק בדחיינות, תוך שאני מלווה אותו בהסבר קצר על הרציונל במבנה השיעור.
1. פתיחה. שיעור טוב יפתח בציטוט/שיר/סרטון או פרובוקציה שיעוררו בתלמידים עניין וציפייה ויחברו אותם לנושא השיעור. להלן סרטון מצחיק ומשעשע שעוסק בדחיינות:
2. דיון קצר. כפי שכתבתי קודם, מניסיוני, דיונים ארוכים פחות מצליחים ולא משתפים את כלל התלמידים. לכן אני מצד אחד לא מוותר על שיח עם התלמידים, אבל גם לא מקדיש לכך זמן רב מהשיעור. בשיעור הנוכחי אני מציג את השאלות הבאות לתלמידים:
3. גוף השיעור. החלק המרכזי של השיעור. בחלק זה אני מציג מידע איכותי על הנושא המדובר, כדי לא להישאר רק ברמה של תחושות ורגשות. בשיעור זה אני קורא עם התלמידים את המאמר "עוד חמש דקות" שכתב איתי להט. לא חובה לקרוא את כל המאמר, אלא רק את אותם חלקים שהתלמידים יתחברו אליהם וישאבו מהם מידע רלוונטי.
במידה ואין מספיק זמן או שהקבוצה פחות סבלנית לקריאת מאמרים, ניתן להציג במקום או בנוסף את הסרטון הבא:
4. סיכום השיעור. לקראת תום השיעור, המחנך צריך לאפשר לתלמידים להביע את דעתם בנושא ולברר עמם האם השיעור תרם להם במשהו. במסגרת השיעור הנוכחי אני שואל את התלמידים האם לאחד מהם יש עצה לתת ליתר התלמידים כיצד הוא מצליח להתמודד עם המשימות הרבות שניתנות להם. חשוב שגם המורה יוסיף משהו מעולם התוכן הפנימי שלו לסיכום השיעור. את השיעור הזה, אני בדרך כלל מסכם בדברים הבאים: "תלמידים יקרים, בסופו של דבר עמידה במשימות, זה עניין של החלטה. אף אחד לא נהנה מהמשימות לאורך הדרך, אבל הם חשובות כדי להשיג את היעדים שלנו והמטרות שלנו. אתן לכם 'טיפ' קטן: רשמו את המשימות החשובות על פתק והדביקו את הפתק במקום מרכזי בחדר שלכם. באופן זה תנסו להפעיל את ה'מצפון' וה'מצפן' שלכם בכל פעם שתמצאו בחדר, בתקווה שאילו יעוררו אתכם לבצע את המשימה".
5. סוף השיעור. אני אוהב לסיים את שיעורי החינוך שלי בקטע מרגש. כפי שכתבתי קודם, אני מאמין שלרגש יש תפקיד חשוב בשיעורים. שיעור זה אני בוחר לסיים בקטע המצחיק הבא:
לסיום, נחזור לירין ולהשפעה של שיעורי החינוך עליו. ירין בחר לקעקע על גופו את הביטוי: Because I said I would. לביטוי זה הוא נחשף בשיעורי החינוך שלי - הביטוי הוא שמו של ארגון שיש לו השפעה על אנשים רבים מכל העולם. אני ממליץ לכם לעיין באתר הזה.
הרעיון העומד מאחורי פרויקט זה (בקצרה), הוא שאנשים מבטיחים משהו שאמור לגרום להם להיות אנשים טובים יותר עבורם ועבור זולתם, והם עומדים מאחורי ההבטחה שלהם. כמורים, אנו פעמים רבות נדרשים לכך שתלמידינו מבטיחים לעצמם ולאחרים הבטחות ואינם עומדים בכך. "כרטיס ההבטחה" יכול לעזור בכך, אם כמובן מעבירים את הנושא בצורה משמעותית לתלמידים.
אתם מוזמנים ללמוד עוד על ארגון Because I said I would דרך הסרטון הבא:
בסופה של השנה שעברה, ירין ניגש אלי והסביר לי את הנסיבות שהביאו אותו לקעקע את הקעקוע שלו. בקעקוע יש עוד מוטיבים משמעותיים מלבד הציטוט, אבל הציטוט שמתנוסס מבקש להזכיר לירין (ולכל מי שמתבונן בו), שהוא מבטיח להיות אדם טוב לעצמו ולזולתו, אדם ערכי, שאפתני ומצליח – ואכן ירין מקיים את הבטחתו. אני שמח שזכיתי לחנך וללמד בחור יקר כירין, ומרגיש במובנים רבים, שירין קעקע את הציטוט הזה (ומעבר לכך) גם בליבי.
שיעור החינוך הוא השיעור החשוב ביותר בבית הספר – ובכוחם של המחנכים לדאוג, שכך הוא אכן ייתפס בעיני התלמידים.
כיצד אתם הופכים את שיעורי החינוך למשמעותיים בעיני התלמידים שלכם? אילו דברים מופלאים קרו לכם ולתלמידיכם בעקבות שיעורי החינוך? ספרו בתגובות ותוכלו לעזור לאלפי מורים!
מחנך ומורה למתמטיקה בתיכון בליך רמת-גן. בעל תואר שני בהוראת המדעים המדויקים. מעביר הרצאות על מתמטיקה פופולרית, חינוך והעצמת בני נוער. בשנת 2011 זכה בתחרות "המורה של המדינה".
