להקשיב לשטח
תחושת העומס היא אחד הקשיים הגדולים של מורים בעבודתם. בסקר שעשינו לאחרונה בקרב קהילת המורים שלנו, קיבלנו תוצאות כואבות: 83% מהמורים דיווחו שהם חווים עומס לעיתים קרובות או באופן תמידי!
לתחושת העומס יש מחירים כבדים, כפי שחלק מהמורים הסכימו לשתף אותנו:
עבודה לאורך זמן תחת עומס יוצרת שחיקה, שעלולה לגרום לעזיבת המקצוע, או גרוע מכך - המשך עבודה מכוח האינרציה בלבד. מלבד ההשפעה המקצועית, העומס גורם למורים לשלם מחירים כבדים בחייהם האישיים - פלישה של זמני העבודה לכל משבצת פנויה בלו"ז, חוסר פניות לעיסוק בדברים אישיים, והגעה הביתה בסוף יום עבודה ללא אנרגיות עבור המשפחה.
ואולי המחיר הכבד ביותר הוא מבחינה חינוכית - כשתלמידים רואים את עולם המבוגרים כעולם של אנשים עסוקים ועמוסים, זה גורם להם להירתע ולאחל לעצמם להישאר ילדים לנצח.
האם יש מה לעשות עם זה?
הבנת הבעיה היא השלב הראשון בדרך להתמודדות איתה, ולצורך העניין נבצע תרגיל מחשבתי קצר: מתוך כלל הפעולות שאתם מבצעים כמורים ביומיום, תחשבו על פעולה או שתיים שבדרך כלל יש לכם חשק לעשות אותה.
עכשיו דמיינו שאתם פותחים את היומן שלכם, ויש לכם יום עבודה מלא, אבל הוא משובץ בעיקר בפעולות מתוך הרשימה שיצרתם. נכון שתחושת העומס שלכם השתנתה?
הפעולות שחשבתם עליהן אינן דווקא כאלו שההשקעה בהן הינה נמוכה, אלא פעולות שההשפעה שלהן משמעותית. ביצוע הפעולות הללו נותן לכם תמורה גבוהה בעד המאמץ שלכם - הן ממלאות אתכם בהרבה אנרגיה, ולכן "משתלם" לכם לעשות אותן.
לעומת זאת, יש פעולות שהן מאד פשוטות לביצוע, ועדיין התחושה היא שהן "שואבות" מאיתנו אנרגיה. למלא טופס יכול לקחת בדיוק 5 דקות, אבל אנחנו נדחה זאת שוב ושוב, כי התוצאה של מילוי הטופס היא אולי חסרת משמעות בעינינו. לפעולה הזו יש מדד אנרגטי שלילי, ולכן אין לנו חשק לעשות אותה.
כלומר, וזו הנקודה החשובה, תחושת העומס לא נובעת מכמות המטלות שיש לנו לעשות, אלא מהאיכות שלהן, שאותה אנחנו מגדירים לעצמנו לפי התוצאות המצופות של הפעולות הללו.
כאשר יש הצטברות של משימות עם "מדד אנרגטי" שלילי, נוצרת אצלנו תחושת מחנק, שאותה אנחנו מכנים "עומס". זוהי ההרגשה שחלק משמעותי מהזמן שלנו מסונדל לפעולות שהתוצאות שלהן חסרות משמעות בעינינו, וזו הרגשה קשה מאד, שמביאה בעקבותיה את השחיקה והעייפות.
לעומת זאת, כאשר אנחנו מרגישים שהזמן שלנו מוקדש לטובת קידום תוצאות בעלות ערך עבורנו - אזי אנו עושים זאת בשמחה, ומרגישים תחושת סיפוק ומילוי אנרגטי, גם אם הפעולה דורשת השקעה רבה.
התובנה הזו מדגישה את העובדה שיש באפשרותנו להשפיע על תחושת העומס שלנו, והיא לא תוצאה אוטומטית של כמות המשימות המוטלת עלינו.
אם ננהל בצורה מודעת את המשימות שלנו, נדאג לאזן בין פעולות "שליליות" ו"חיוביות", וניתן יותר תשומת לב לפעולות שממלאות אותנו באנרגיה - נחוש פחות עומס.
כאשר התחושה האישית שלנו משתפרת, גם הפעולות והתוצאות שלנו משתפרות, מה שמשפר את התחושה האישית, וכך אנו מטעינים את עצמנו באנרגיה מתחדשת.
לעומת זאת, כאשר אנחנו פועלים מתוך עומס ועייפות, הפעולות שלנו משיגות תוצאות פחות טובות עבורנו, מה שמגביר את תחושת העומס, וחוזר חלילה.
אז אם תחושת העומס מטרידה גם אותך, וכיווני המחשבה שהצגנו כאן נראים לך מעניינים, אנחנו מזמינים אותך לצפות בסדרת הסרטונים המיוחדת שלנו - "למוסס את העומס" (ההרשמה חינם כאן).
הסדרה כוללת סרטונים קצרים וטיפים אפקטיביים למורים, שיסייעו לך לצמצם את תחושת העומס, לפנות זמן לדברים שחשובים לך ולחזור הביתה בסוף יום עבודה עם יותר אנרגיה מאשר נכנסת לבית הספר.
