הדרך להצלחה בבגרויות מבוססת על תקשורת אישית

הרבה תלמידים פגשתי לאורך שנותיי כמורה, כל אחד עם סגנון הלמידה שלו לבגרויות. ישנם תלמידים בעלי מוטיבציה, שקדניים ובעלי שאיפות להצטיינות. אחרים מתקשים, מתלוננים על כל קושי, מניפים אצבע מאשימה לכל עבר וישנם גם התלמידים שלא יעשו כל מאמץ, יגיעו לכיתה, ישבו, יעשו את המינימום, לא ישאלו שאלות, ללא כל ציפייה להצלחה. בכל שנה מחדש, עולה השאלה, איך אוכל לקדם את כולם לעבר הצלחה בבגרויות ומקסום היכולות שלהם?

פגשתי תלמידים רבים גם במסגרת הבלתי פורמלית, כאלו שבאו להשלים בגרויות ורצו למצוא את מקומם באקדמיה לאחר מכן. הרצון להוביל את כולם להצלחה היה עצום. כל קושי הפכתי לאתגר. לעתים היה זה אתגר זמני וחולף ולעתים מצאתי את עצמי מחפשת תשובות, מחשבת מסלול מחדש, יוצרת שיחות אישיות, מגשרת ומנסה להבין כיצד לפרום את ה"קשר", תרתי משמע, מתוך אמונה שכל אחד ראוי ויכול להצליח. הרי נאמר כבר משפט נכון, "המורים הם ההון האנושי והנכס המקצועי שבית הספר נשען עליו". כל מורה המגיע מתוך שליחות יראה גם את אחרון התלמידים בכיתתו. פגשתי מורים נהדרים שהשקעתם ניכרת בכל.

במשך השנים יצרתי שיטות לימוד ודרכים שונות כמעט לכל נושא בדיסציפלינה שלי, קראתי מאמרים, השתלמתי בהשתלמויות שונות, שאלתי עמיתים לעבודה שאלות, הקשבתי קשב רב לתלמידים ומכל מלמדיי השכלתי, גם מהתלמידים. החלטתי לכתוב לכם כאן את התובנות שלי, שעלו במשך השנים ודורשות התייחסות של מורים מקצועיים (מעולם לא חינכתי כיתה). תקשורת אישית וראיית התלמיד הן הבסיס להצלחה.

לומדים ומתכוננים לבחינות, עם מסיכות או בלי - הקשר האישי הכי חשוב 

1. תיאום ציפיות הדדי

בכל מקצוע ראוי לתאם ציפיות במפגשים בתחילת הדרך ולהבהיר לתלמידים מה נדרש מהם במקצוע, אילו חלקים כוללת בחינת הבגרות, חלוקת הניקוד ביחס לפרקי הבחינה, מהו משך הזמן הנדרש, מה כוללת תכנית הלימוד שהתלמידים יילמדו? חשוב להקשיב לציפיות התלמידים וליצור שיתוף ושיח.

כאן המקום לחדד את העובדה שכל אחד יכול להצליח, להעצים את תחושת המסוגלות של כל תלמיד, לספר סיפור הצלחה מניסיון אישי, לפנות להיגיון שיש בכל תלמיד ולכוון את החשיבה לכך שכל אחד שנוכח בכיתה, יש לו את אותה מטרה להצליח למען עתידו ולכן, הזמן ללמידה הוא זמן ללמידה בלבד.

2. מבחן הצלחה וקבלת מידע בסיסי

ממליצה ליצור מבחן הצלחה, בדיקת ידע ונקודת פתיחה של כל כיתה. המבחן צריך להיות ברמה בסיסית, כיוון שמדובר בהתחלה ונקודת הפתיחה היא עקרונית ומשרישה את האמונה של התלמידים, הן כלפי עצמם והן כלפי המורה.

3. דף סיכום לכל תלמיד

לכל פרק בבחינה ישנו דף סיכום, הכולל כללים והסברים (ללא חריגות). הרעיון הטמון בדף סיכום הוא פשוט. מצד אחד, הוא נמצא מול העיניים בכל שיעור, לאט לאט הזיכרון מתהדק והכללים נלמדים בע"פ ואין צורך לדפדף במחברת לאחור ולחפש נושא מסוים ומה נלמד אודותיו. מצד שני, סדר וארגון מסוג זה מלמדים על הבנה. הרי אם התלמיד מצליח לבצע משימה במלואה בעזרת דף הסיכום, זוהי אינדיקציה למורה שלימד באופן ראוי והצליח במשימה, ומכאן לקראת הבחינה נותר ללמוד את הכללים (בבחינה אין חומר עזר).

4. חלוקת זמנים ולמידה

כאן אני מסבירה לתלמידים כיצד ללמוד כל חלק בנפרד; כיצד לחלק את זמנם, כיוון שעבודה קשה היא בעצם קובץ של מטלות קלות שלא עשינו בזמן. כאשר המשימה מורכבת מחלקים, ניתן לענות בכל פעם על חלק. בכל משימה, התלמידים זקוקים למשוב. זה מראה על עקביות מצד המורה ומאפשר מקום לתלמיד להביע את הקושי, שהרי טעויות הן מקור לצמיחה.

5. תלקיט אישי ותיעוד הלמידה

לכל תלמיד יש תלקיט אישי, בו יישמרו כל משימה או בחינה. אופן הלמידה פרונטלי לפי פרקי הבחינה. כל פרק נלמד במלואו, נבחנים בהתאם, בודקים ונבחנים שוב לאחר למידה מטעויות וממשיכים לפרק הבא, בדיוק באותו אופן.

כל הבחינות והעבודות נשמרות בתלקיט. בכל בדיקה של נושא ממרקרים את הטעויות ומגישים תיקון, כל אחד בהתאם לטעויות שלו. התיקון מלווה בהסבר או בכלל מתאים.

6. תלמידים מלמדים ביחד

בסיום נושא, אני מאפשרת לתלמידים להציג בקבוצות מצגת, דף עבודה, סרטון הסבר וכל דרך רלוונטית ללמידה. אני בודקת טרם ההצגה מול הכיתה ומאשרת והם מקבלים ציון קבוצתי ובמקביל "במה" מול הכיתה. האני מאמין שלי גורס כי דימוי עצמי חיובי ושייכות לחברה הם הבסיס לכל הצלחה. הערכה חלופית ואופי ההוראה הנגזר ממנה, באה כתוצאה מהצורך בשינוי.

אל תשכחו לשים לב גם לתלמידים השקופים: אלה שלא שואלים כלום 

7. מדידה והערכה

שני תהליכים המשלימים זה את זה. חשוב להתמקד בהערכה מעצבת ולקבל החלטות פדגוגיות מבוססות נתונים במטרה לצמצם פערים. אני רכזת מדידה והערכה, אך ללא קשר ישיר לכלים שרכשתי, כל מורה יכול וצריך לערוך מיפוי בכל פרק ולהבין כמה תלמידים שולטים בנושא שליטה מלאה, חלקית או אינם מבינים כלל.

אני אישית לא בעד קבוצות למידה ותיוג התלמידים, אלא מאמינה בשיח משותף. מול הנתונים שיש אצלי, אוכל בשלב ראשון לקשר בין תלמידים הזקוקים לסיוע. אשאל בשקיפות כל תלמיד ממי נוח לך לקבל סיוע ומכאן תתבצע עבודה בזוגות. אני עוקבת ומהר מאוד אוכל להבין האם בן הזוג הצליח במשימה או לא ולהחליף בהתאם. תלמידים בוגרים (תמיד יש יוצאים מן הכלל) אינם זקוקים לדיווח ישירות להורים. השיח הישיר עימם עשוי להועיל פי כמה וכמה מעבר לשיחה עם הורה. אני עוברת בין התלמידים, שואלת שאלות ומכוונת את הלמידה. לרוב תלמידים מצליחים יפה לסייע אחד לשני.

8. איתור התלמידים השקופים

אלה שלא שואלים שאלות, יושבים בשקט מופתי, הציון בינוני ומטה. אלה התלמידים עמם אצור שיחה נעימה, כדי  לברר מה קורה. אמוציות רבות באות לידי ביטוי בהוראה. לעיתים אני מגלה בשיחות בעיות ומפנה למחנכת וליועצת. יש חשיבות רבה לניסיון לסייע, כיוון שתלמיד הטרוד בבעיה אינו פנוי ללמידה.

באחד המקרים, הבחנתי בתלמיד מעתיק. המתנתי לסיום הבחינה, כיוון שלא רציתי להלבין פניו ברבים. שוחחנו והסברתי לו את הנזק הנובע מהערכה שקרית מול היתרונות הנובעים מהתמודדות מול הערכה ריאלית. הוא ממש התנצל וסיפר על בעיות בבית ועל הציפיות מההורים והמורים ממנו. סיכמנו שנשוחח כעבור יומיים, כדי שאוכל לקבל החלטה בעניין ההעתקה. בדקתי את הנאמר מול המחנכת, שאישרה את דבריו והצלחנו לסייע לתלמיד. הוא נבחן שנית וכתב פתק התנצלות ששמרתי אותו כדין חוזה אישי. התלמיד זוכר היטב את המקרה ומוקיר תודה גם שנים אחרי.

לסיכום, בעזרת סדר, ארגון ועקביות, בתוספת יחס אישי ושיתוף התלמיד בהחלטות מסוימות, נוצרת תקשורת המהווה בסיס איתן להצלחה, וההצלחה היא מעבר לכל ציפייה.