ישראל במלחמה
אני מניח שגם אתם, בדיוק כמוני, מידי פעם חולמים לצאת מבית הספר, ללכת לים וליהנות מהשמש, מהחול ומהמרחבים. את החלום הזה ורד חנגלי-משיח, מנהלת בית ספר יסודי "חופית" בראשון לציון, הפכה למציאות, אך במקום להעביר את בית הספר לחוף הים, היא הכניסה את הים לתוך בית הספר. מסדרונות בית הספר נצבעו בצבעי ים, סירת עץ ישנה, חסקה ואפילו סוכת מציל הוצבו בחצר לטובת הילדים, ציורי ילדים בנושאי ים נתלו על הקירות. בית הספר כולו, הכיתות המסדרונות והחצר הפכו לסביבת למידה. באופן טבעי הילדים והמורים החלו להרגיש משוחררים יותר ובמקביל גם מחויבים יותר. בשנה אחת, הישגי התלמידים עלו בכ-15% במתמטיקה ובכישורי שפה, מספר ההיעדרויות של המורות ירד בכ-35% ושל הילדים ירד בכ-25%.
איך אפשר ליצור סביבה לימודית שנותנת תחושה כל כך משחררת מצד אחד, ומחויבות ואחריות מצד שני? מה ניתן ללמוד מבית ספר חופית, והאם ניתן ליישם זאת גם בבתי הספר העל יסודיים?
אני חושב שהסוד הוא בראייה של התמונה הכוללת; בית הספר פעל בשלושה מישורים: עיצוב חצר שתוכל לשמש מטרות חינוכיות, הכשרת מורים שידעו לנצל את החצר, ולבסוף, הקצאת זמן מיוחד להוראה בחצר.
עיצוב החצר לצורכי הוראה
אמנם הרעיון של חציבת תעלה שתחבר בין הים לבית הספר ותאפשר יצירת ים מלאכותי קוסם מאוד, אך הוא לא מאוד מעשי. לכן, כתחליף, הקצו בבית הספר שטח מן החצר לטובת הקמת "חוף בית-ספרי" וקראו לו "חוף חופית". חלקו של השטח, המדמה את הים, נצבע בכחול ים, ובמקום הציבו חסקה וסירת עץ ישנה. בחלקו האחר, המדמה את החוף, פיזרו חול ים, הציבו סוכת מציל וכדי להשלים את התמונה, הביאו גם שמשיות וכיסאות-ים שמאפשרים, בנוסף ליצירת אווירה משחררת, גם להעביר שיעורים מחוץ לכיתה.
הכשרת מורים
העיצוב הנפלא הזה היה הבסיס לשינוי פדגוגי בית ספרי. תכנית הכשרת הסגל בבית הספר להוראה ב"חוף הים" החלה כבר בתחילת השנה, וכללה העמקת ידע מקצועי בנושאי ים, בהדרכת אקו-אושן ונושאי קיימות, בהדרכתה של הילי אגין - מהרשת הירוקה; וכן, העמקת הידע בנושאי פדגוגיה מעודדת יצירתיות בהובלתי (אלעד שגב).
שעתיים בשבוע שהוקצו לנושא
מערכת השעות הבית ספרית נבנתה כך שמלבד מקצועות הליבה, שבהם לא נדרש מהמורות לשנות דבר בדרכי ההוראה שלהם, הוקצו שעתיים בשבוע, בימי רביעי, לכלל תלמידי בית הספר, לטובת לימודי הים והסביבה בהנחיית הצוות החינוכי. בתחילת השנה, השיעורים התקיימו בכיתות, ובמחצית השנייה, לאחר שהוקם ה"חוף הבית ספרי", התקיימו השיעורים בחצר בית הספר.
מה אפשר ללמוד בחוף ים בית ספרי?
כעת, אחרי שנבנו מרחבי למידה חדשים בחצר, ולאחר שהמורות עברו הכשרה בנושא והוקצו להן שעתיים במערכת כדי לעסוק בתחום, אפשר היה לקפוץ למים. כל מורה בדרכה, בחרה נושא שמעניין אותה וקרוב ללבה. המורה בנתה יחידת הוראה המותאמת ללמידה בחצר ומטרתה עידוד הילדים ליצירתיות. הדגש בשיעורים אלו היה כי זמן ההכנה של המורות לא ידרוש מהן הכנה מוגזמת, אך השיעור עצמו כן ידרוש מאמץ אמתי ויעודד יצירתיות אצל הילדים.
הדוגמאות לשיעורים היו רבות ומגוונות:
מאיה עמוס, מורה לשפה עם חיבה גדולה לשירה ומוזיקה, לימדה את ילדי כיתה ב' שירים בנושאי ים, ולאחר שלימדה אותם את השיר "לי ולך" של אריק איינשטיין, ביקשה מהם להשתמש במשפט הפתיחה של השיר ולהמשיכו לכתיבת שיר פרי יצירתם, בעל מנגינה זהה. כל ילד שכתב שיר, ניגש לבחירתו למיקרופון ושר בליווי המורה שניגנה בגיטרה. בשירים אלו הם הביעו רגשות, כתבו על בעלי החיים בסביבה הימית ותיארו את הים. כך ילדי כיתה ב', הנמצאים עדיין בשלב יסודות הכתיבה שלהם, הגיעו לרמת הבעה בכתב שהיא הרבה מעבר לרמה המתקבלת בשיעורים הכיתתיים הרגילים.
גליה מוסקוביץ, מורה לאמנות עם חיבה גדולה לבעלי חיים, הביאה חומרי למידה בנושא בעלי חיים ימיים ואפשרה לכל ילד בכיתה ד' לחקור ולהציג את בעל החיים שבחר לכלל הכיתה בדרכו. מלבד הידע שרוכז אודות בעלי החיים, ילדים אלו למדו לחקור, לעבוד בצוותים ולהציג תוצאות מול קהל. החצר אפשרה לכל אחד מהתלמידים ללמוד במקום ובאופן שנוח לו: היו כאלו שישבו על כיסאות ים ופעלו בעבודתם, והיו כאלו שעבדו במהלך הליכה בחול, כל אחד על פי בחירתו האישית.
מטי אהרון, מורה למתמטיקה וגיאוגרפיה, בחרה לאפשר לילדים מכיתה ה', לצייר ולמפות את החוף הבית ספרי, דבר שחייב אותם ללמוד למדוד מרחקים ולחשב יחסים, כדי לשרטט את המפה בקנה מידה אחיד. לאורך כל הפעילות הילדים התרוצצו, ספרו צעדים ופעלו בשיתוף פעולה, בלי לשים לב שהם עוסקים במתמטיקה וגיאוגרפיה.
אלו הן רק שלוש דוגמאות מתוך מכלול השיעורים היצירתיים שהפעיל הצוות הבית-ספרי, שהפנים את דרכי ההוראה היצירתיות.
שעתיים בשבוע בחצר, וכבר רואים את השינוי
מורות וילדים שהתנסו בהוראה חוץ כיתתית מעודדת יצירתיות, החלו להשתמש באותה חצר גם לשיעורי מתמטיקה, שפה, אמנות, מוסיקה, מולדת ותנ"ך. אט-אט, יותר ויותר מורות הבינו את השימושים והתועלת של החצר הזו.
מורות שלמדו לנצל את החצר לצורכי הוראה, מעידות כי שימוש נכון בחצר מאפשר לילדים שאינם מביאים עצמם לידי ביטוי, לפרוח. ילדים אחרים עם הישגים בינוניים בכיתה, הציגו פרויקטים מעבר לציפייה ולדרישות מילדים בגילם. במקביל, רמת האלימות והמתח בכיתה פחתו משמעותית.
בסוף השנה, לאחר שיחה עם המורות, הבנו כי משהו אכן השתנה בבית הספר. כלל המורות העידו על השינוי, אך סוקרנו לדעת אם היה שינוי גם במדדים כמותיים – כאלו שקיימים בבית הספר ולא דורשים שאלונים ומחקר.
מצאנו כי הישגי התלמידים עלו בכ-15% במבחני המנהלת: בכל שנה תלמידי בית הספר נבחנים פעמיים במבחני מנהלת בכישורי שפה, מתמטיקה ואנגלית. לאורך השנים לא היו הבדלים משמעותיים בין ההישגים בתחילת השנה לאלו בסוף השנה. השנה הישגי התלמידים במתמטיקה עלו בממוצע ב-17% ובכישורי שפה ב- 13% בממוצע. כיוון שלא היה שינוי בחומר הלימוד או ברמת הבחינות לאורך השנים, אנו מעריכים כי ההבדל בהישגים נוצר כתוצאה משינוי אווירה כלל בית ספרית, הן אצל המורות, הן אצל התלמידים.
מספר החיסורים ירד: השנה, ביחס לשנה שעברה, מספר חיסורי המורות ירד בכ-35% ביחס לשנה שעברה. ירידה זו משמעותית מאוד, ומשיחה עם המורות נראה כי הירידה בחיסוריהן היא תוצאה של העלאת רמת המחויבות שלהן לבית הספר ולילדים. מחויבות זו תורמת לאווירה הכללית ולהישגים של הילדים. להפתעתנו, אצל התלמידים מצאנו כי בשתי המחציות היה מספר דומה של חיסורים, אך התפלגות החיסורים השתנתה: בעוד בתחילת השנה, בימי רביעי, כאשר התקיימו שיעורים בנושאי הים בכיתות, חסרו בממוצע 9 ילדים ביום. בסמסטר השני, כאשר החלו השיעורים בנושאי ים להתקיים בחצר, חסרו בממוצע רק כ- 6 ילדים. בסמסטר זה ימי רביעי היו הימים שבהם מספר החיסורים היה הנמוך ביותר במהלך השבוע.
סיכום
כמו בכל סיפור טוב, גם בבית ספר "חופית" דאגו לבנות היטב את הזמן, את המקום ואת הדמויות: הזמן – בצורת הקצאת זמן שמיועד אך ורק ללימודי ים. המקום – בניית חוף בית ספרי, והדמויות – סגל בית הספר, שזכה להכשרה מקצועית בתחום. את העלילה כתבו המורים עם הילדים בעשייה, בשמחה, בהעמקה ובהישגים הלימודיים שלהם.
כמו בבית ספר חופית ובתעשיית ההיטק, כך גם בבתי הספר העל יסודיים: כדי ליצור שיפור ולהעלות את ההישגים, חובה עלינו לדאוג למקום, לזמן ולתמיכה מקצועית במורים, שהרי, הם אלו הכותבים, בסופו של דבר, את העלילה הבית ספרית.
על הכותב
ד"ר אלעד שגב – מומחה לפיתוח יצירתיות, מנהל תוכנית מצטיינים, חוקר ומרצה למתמטיקה שימושית, ואת זמני הפנוי מעדיף לבלות בים...
