מהתעשייה לכיתה: כך תהפכו את כיתתכם למעבדת חדשנות

ארגונים וחברות רבות בתעשייה כבר הבינו מזמן שחדשנות צריכה להיות המטרה המרכזית שלהם, משום שהיא מהווה את הדרך היעילה ביותר ליצור לעצמם יתרונות וייחודיות ובמקביל לשמר את הישגיהם ואת בידולם לעומת ארגונים אחרים. לכן הם מקדישים להם משאבים רבים בתוך הארגון ומחוצה לו, אשר ממוקדים בהובלה וקידום של תהליכים חדשניים.

לחנך ולחדש

בתחום הפדגוגיה, המונח "פדגוגיה חדשנית" עוסק בדרכי הוראה, למידה והערכה איכותיות יותר, לעומת אלו המבוססות על הוראה פרונטאלית, למידה המתמקדת
בשינון והערכה, שבוחנת חשיבה מסדר נמוך.                                                              

עקרונות הפדגוגיה החדשנית כוללים בין היתר:

• יצירת מעורבות פעילה של כלל הלומדים והלומדות לאורך כל התהליך הפדגוגי.
• מתן ביטוי למגוון חוזקות ויכולות של הלומדים.
• תפקיד המורה הוא הנחיית הלמידה, יצירת גירויים ורלוונטיות ללומדים, הנחייה להערכה עצמית ולתהליכים רפלקטיביים על תהליך הלמידה ועוד.
• כל זאת, במהלך פדגוגי אשר שוזר את תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה זה בזה, במקום לקיימם בנפרד האחד מהשני.

בדומה למצב בארגונים מסוגים אחרים, גם בארגונים החינוכיים פיתוח החדשנות מציב את בתי הספר בפני מגוון אתגרים, אשר נעוצים במאפייני החדשנות. החדשנות מבקשת ללכת בדרך לא ידועה שהתהליכים בה נחשפים תוך כדי תנועה, מה שמקשה על תכנון מדויק, הקצאת משאבים, הגדרת יעדים והיכולת להעריך את השגת המטרות. לכן, ארגון המבקש לפתח חדשנות נעזר פעמים רבות במסגרות תמיכה ייחודיות כמו: חממת חדשנות, מאיץ חדשנות ועוד.

הכירו את מעבדת החדשנות

במסגרת תהליך פיתוח מקצועי, העלו הגב' עליזה מורן, מנהלת בית הספר בגין בנתניה והצוות שלה, רצון לפתח פדגוגיה חדשנית, בהתאמה לאופי בית הספר, החזקות והייחודיות שלו. המטרה המרכזית שהציבו לעצמם הייתה פיתוח גישה פדגוגית שתתאים ללימוד תכנים מליבת תכנית הלימודים ולא רק בנושאי העשרה. בנוסף, הדגיש צוות בית הספר כי הפדגוגיה החדשנית חייבת להיות פשוטה ליישום, כדי שניתן יהיה לעשות בה שימוש רציף ותכוף, להבדיל מתהליכים פדגוגיים אשר דורשים הכנה רבה ובכך הופכים עצמם ללא נגישים ופחות מעשיים ליישום יומיומי.

כדי לפתח פדגוגיה חדשנית, נעשה שימוש במסגרת תמיכה ייחודית מסוג "מעבדת חדשנות", אשר פותחה בתעשייה ככלי לקידום החדשנות בארגון. מעבדת החדשנות מציעה מודל לפיתוח חדשנות פנים ארגונית, על ידי רתימת וגיוס היכולות, המשאבים והידע שנצברו בכל רובדי הארגון, תוך ניסיון לספק מענה לצורך מוגדר, במסגרת תהליך קצר, אשר נועד ליישום מיידי.

במהלך פיתוח הפדגוגיה בדרך זו ותוך קבלת השראה ממגוון גישות פדגוגיות אחרות, פיתח צוות בית הספר מודל פדגוגי חדש, אשר מביא לידי ביטוי לצד יישום מלא של עקרונות הפדגוגיה החדשנית, גם חלק מהעקרונות של מעבדת החדשנות, אשר רלוונטיים ומותאמים לתהליך הלימודי. כך נוצר מודל פדגוגי חדשני, אשר זכה לכינוי פדגוגית מעבדת חדשנות.

בלבו, מודל פדגוגית מעבדת החדשנות מבקש מהלומדים והלומדות לזהות אתגר ולקדם רעיון שיסייע בהתמודדות עמו. תוך כדי התהליך אנחנו מגדירים את האתגר, מעלים רעיונות תוך שאלת שאלות ובוחרים את הרעיון הכי נכון וכל זאת תוך הסתמכות על החומר הלימודי ומידע נוסף שנאסף ממקורות שונים. בנוסף, נעשים תהליכי שיח משמעותי ולמידת עמיתים וכן מהלכים רציפים של חשיבה ביקורתית, תוך שימת הלומדים והלומדות במרכז תהליך הלמידה.

תפקיד המורה מרוכז בהנחיית התהליך והעצמת הלמידה. כדי להוביל שיעור שבסיסו בפדגוגית מעבדת חדשנות, ניצב בפני המורה האתגר לאתר נושא לימודי המתאים למודל פדגוגי זה ולהציגו ללומדים בראשית השיעור. בנוסף, על המורה לבצע כל העת התאמות באופן היישום של המודל ולדייק אותו, כדי לקדם את השגת המטרות הלימודיות, מבלי לאפשר לנושאים משניים ליצור הסחת דעת שתפגע בהשגת המטרה הלימודית (אך גם להבטיח שנושאים משניים אלו לא ייזנחו). פדגוגית מעבדת החדשנות נועדה לתהליכים קצרים של שיעור עד שלושה שיעורים, הכוללים מטרות לימודיות מוגדרות ומצומצמות.

מודל פדגוגית מעבדת החדשנות מבקש מהלומדים והלומדות לזהות אתגר ולקדם רעיון שיסייע בהתמודדות עמו 

איכות, חדשנות ומשמעות

לאחר פיתוח המודל, הוזמנו מורות ומורי בית הספר ליישמו בכיתות ולהוביל שיעורים העושים שימוש בפדגוגית מעבדת החדשנות. במשך התהליך, עלו אתגרים שונים, כמו הצורך של הצוות ושל הלומדים לצאת מאיזור הנוחות ולעשות משהו שונה, אך למרות האתגרים, הפרויקט הסתיים בתחושה כללית של הצלחה ושיפור של תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה.

תוך תקופה קצרה אימצו מורות ומורי בית הספר את פדגוגית מעבדת החדשנות והחלו לעשות בה שימוש באופן רציף ולהטמיע אותה בשגרת הלמידה. במקביל, פותחו בקרב הצוות מנגנונים מובנים של למידת עמיתים והורחבו מעגלי שיתוף הפעולה בצוות בשילוב הנחיה מקצועית, כדי להביא לפיתוח של עוד ועוד מערכי שיעור איכותיים המיישמים פדגוגיה זו לשכבות הגיל השונות ובתחומי הדעת השונים.

התאמת הגישה הפדגוגית לצרכים הייחודיים של בית הספר ולתרבות שלו, עידוד הצוות לפתח באופן עצמאי מערכי שיעור המותאמים לצורכי הלומדים ואופי בית הספר, זאת תוך קבלת הנחיה פדגוגית מקצועית ובתמיכה אקטיבית של הנהלת בית הספר, כל אלו הביאו להצלחה בפיתוח ויישום בשטח של פדגוגיה חדשנית, איכותית ומשמעותית.

המחקרים תומכים

מחקר המלווה את היישום בשטח של פדגוגית מעבדת החדשנות מצא עלייה באיכות הלמידה ובשיתוף הפעולה מצד הלומדים, לצד הפחתה משמעותית בכמות בעיות המשמעת במהלך השיעורים. בנוסף, ניכר כי היקף היישום של שיעורים מסוג זה מתרחב עם התנסות הצוות וצבירת הניסיון, מה שמוביל לקיומם של תהליכים מקבילים ומשיקים של הצוות והלומדים וכן שיפור באיכות ההוראה ושיתוף הפעולה מצד הצוות.

ניכר כי התועלות הצומחות מיישום מודל הוראה זה רבות, בעוד תכנונו והובלתו בכיתה דורשים מאמץ מועט יחסית. לצד זה חשוב להדגיש כי ממצאי המחקר המלווה מעידים על כך שפדגוגית מעבדת החדשנות אינה מתאימה כגישה פדגוגית בלבד, אלא כחלק ממהלכים לגיוון דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה. כמו כן, נמצא כי המודל מתאים בתחומי דעת שונים ובקרב שכבות גיל שונות, אך אינו מתאים לכל נושא לימודי.

כך תצרו בבית הספר שלכם מעבדת חדשנות:

1. בחרו נושא לימודי המזמן אתגרים.
2. הציגו את הנושא בכיתה.
3. בקשו מהתלמידים לזהות את האתגרים בנושא.
4. חלקו את התלמידים לקבוצות, כשכל קבוצה תתמקד באתגר אחד ותתחיל בתהליך למידה, בהנחיית המורה, לפיתוח רעיון להתמודדות עם האתגר.
5. תהליך הלמידה בקבוצות מבוסס על חשיבה ביקורתית הכוללת שיח עמיתים וניתוח מידע בשלושה חלקים: הגדרת האתגר, העלאת רעיונות להתמודדות איתו ובחירת הרעיון המרכזי.
6. עם סיום תהליך הלמידה, התלמידים יקדמו את הרעיון הנבחר.

מאמר זה נכתב בעקבות תהליך פיתוח מקצועי שהנחה ד"ר אורי שטרנברג מטעם פסג"ה נתניה והתקיים בבית הספר בגין בנתניה, בניהולה של הגב' עליזה מורן.