למה עבודות סיכום ההשתלמות חייבות להשתנות?

כמה עבודות סיכום השתלמות כתבת בשנים האחרונות?
עד כמה כתיבת העבודות הללו שיפרה את תהליך הלימוד של ההשתלמות?
האם כתיבת העבודה בסיום ההשתלמות תרמה למקצועיות שלך בשטח?

כאבן שאין לה הופכין, בסיומה של כל השתלמות, ניצבת לה 'עבודת הסיכום'. מסמך מעמיק שנדרש להיכתב, כדי להוכיח שהתכנים של ההשתלמות אכן נלמדו. נדמה כי המורים ומנחי ההשתלמויות מתחרים אלו באלו מי מתוסכל מעבודה זו יותר - המורים, אשר לאחר ההשתלמות נדרשים לשקוד ולכתוב מסמך שלעיתים מנותק הן מהעשייה בשטח uהן מההשתלמות עצמה, או מנחי ההשתלמויות, אשר מוצאים עצמם שבועות לאחר סיום ההשתלמות מעמיקים בקריאת עבודות, שבמידת מה מבוצעות רק בגלל הכרח מינהלתי, ומבלי שישרתו מטרה לימודית או מקצועית של ממש.

בתחום ההערכה, הזרקור של מה שנחשב כיעיל ומקדם למידה, הוסט כבר מזמן מההערכה מסכמת, המתמקדת בבחינת התוצר המתקבל בסיום תהליך הלמידה, להערכה מעצבת, המהווה חלק אינטגרלי בתהליך הלמידה עצמו. זאת ועוד, כיום הגישה בהנחיית עבודה הינה לפרקה למספר מטלות, ולבצע הערכה בזמן אמת, לכל חלק וחלק בנפרד, כדי להביא לשיפור מידי של אותו החלק, למנוע 'גרירת' טעויות ולהוביל תהליך לימוד יישומי, אשר יבוא לידי ביטוי בתוצר הסופי – העבודה המלאה, המהווה מקבץ של המטלות השונות, אשר נעשו לאורך התקופה.

אחד מהיעדים החשובים של ההשתלמויות הוא להוות מודל לביצוע תהליכי הוראה, הערכה ולמידה באופן מיטבי, חדשני ומעודכן. נראה כי בעוד במגוון תחומים ההשתלמויות מצליחות להדגים עשייה איכותית באופן ראוי, עבודת סיכום ההשתלמות נותרה מאחור.

עם זאת, בשנים האחרונות החלו להתפתח חלופות לעבודת סיכום ההשתלמות. החלופות מפותחות במטרה להפוך את העבודה להזדמנות ללמידה ועשייה משמעותית, אשר נותנת מענה לצרכים השונים ומקדמת את השגת המטרות והיעדים השונים, בהם:

• שימת דגש על הפן היישומי של התכנים התיאורטיים והמקצועיים.
• קיום הערכה מעצבת (ולא מסכמת).
• מיקוד ההערכה בתהליך (ולא בתוצר).
• קידום למידת עמיתים איכותית.
• ביצוע הערכה עצמית ורפלקציה על ידי כל משתלם.
• התאמה להשתלמויות המתקיימות בגמישות פדגוגית.
• קיום מהלך למידה משמעותית עבור המשתלמים.
• הפקת עבודה אישית, אשר תוערך ויינתן בגינה ציון.

עבודה מלווה להשתלמות
עבודה מלווה להשתלמות, כשמה כן היא – מלווה את ההשתלמות כולה. העבודה מוצגת כבר בראשית ההשתלמות ובנויה באופן מקביל לתהליך הלמידה המתבצע במהלך ההשתלמות. העבודה עצמה מורכבת ממספר מטלות, כאשר כל מטלה מתאימה לאחד מהנושאים בהם עוסקת ההשתלמות. במסגרת המטלות השונות נדרשים המשתלמים לבצע עיבוד ללמידתם. לדוגמה: בחינה מעמיקה של פן מהנושא שנלמד במליאה, לתכנן את אופן היישום בשטח או להתנסות בשימוש בשיטת עבודה שנלמדה. כמו כן, המשתלמים יתבקשו לבצע הערכה עצמית לאיכות עשייתם ורפלקציה לאופן העשייה ותחושותיהם האישיות. כדי לחזק את למידת העמיתים, המטלה כוללת חלק קבוצתי, אשר מבוצע על ידי מספר מורים יחד (לרוב על ידי צוות שכבה או תחום דעת), וחלק אישי, אשר נעשה על ידי כל מורה באופן אישי. בעוד החלק הקבוצתי מוקדש לתהליכי עיבוד, תכנון ויישום בשטח, החלק האישי מוקדש בדרך כלל למהלך רפלקטיבי של המורה, כדי לשפר את מידת ההטמעה האישית של הנלמד בהשתלמות בשגרת עבודתו של המורה.

בהשתלמויות המתקיימות במתכונת של גמישות פדגוגית, העבודה המלווה להשתלמות מכוונת את המורים בצורה בהירה לנדרש מהם בכל מקבץ שעות של עשייה עצמית (המתקיימות ללא נוכחות של מנחה ההשתלמות) ובכך תורמת לדיוק ההתנסות והיישום של נושאי ההשתלמות. זאת ועוד, החלוקה למטלות מאפשרת למנחה לוודא בזמן אמת, במהלך ההשתלמות, כי התכנים בהם עסקו מפגשי המליאה אכן הובנו באופן הנכון ולספק מענה לאתגרים העולים ממהלכי ההתנסות והיישום בשטח. מכיוון שכל מטלה בעבודה המלווה להשתלמות נדרשת לביצוע והגשה במועד הרלוונטי לה במהלך ההשתלמות, מיקוד ההשתלמות מושם על תהליך יישומי, והמשתלמים הופכים להיות פעילים ובמידה רבה מובילים של תהליך הלמידה והעשייה. זאת ועוד, מכיוון שתהליכי ההתנסות והיישום מתקיימים במהלך תקופת ההשתלמות, הרי שניתן להקדיש את סיומה של ההשתלמות לעיסוק בהטמעת הנושאים הללו בשגרת העבודה המערכתית והאישית, כך שגם האפקטיביות הכללית של ההשתלמות עולה.

השימוש שהוזכר בעבודה המלווה להשתלמות, טומן בחובו תועלת נוספת, הן מצד המשתלמים הן מצד המנחה. השימוש בעבודה זו מעלה את המוטיבציה ואת הנכונות להשקעת מאמץ בתהליכי ההתנסות והיישום מחד גיסא ובהכנת העבודה מאידך גיסא. משתתפי השתלמויות בהן נעשה שימוש בעבודה מלווה מביעים שביעות רצון רבה מכך ומספרים כי הדבר הופך את העבודה ליעילה יותר ולחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה של ההשתלמות.

משתתפי השתלמויות בהן נעשה שימוש בעבודה מלווה להשתלמות מספרים:

בנוסף, הקדשת שעות הגמישות הפדגוגית לעבודה על מטלות העבודה המלווה להשתלמות, הדגישו בפני המשתלמים את החשיבות של ביצועה ורתמו אותם להשקיע מאמצים מרובים יותר, כדי לבצעה באופן מיטבי. כמו כן, סיום עבודת ההשתלמות במועד מפגש המליאה האחרון, במקום הצורך להתחיל רק בשלב זה בכתיבת עבודת הסיכום, במנותק מההשתלמות עצמה, יצרה תחושה טובה יותר ביחס להשתלמות וגרמה לה להיתפס על ידי המשתלמים כמקצועית יותר ומכוונת יישום. יש לציין כי גם מבחינת המנחים, קבלת כלל העבודות במועד המפגש האחרון מקלה על תהליך איסוף ובדיקת העבודות.

איך עושים את זה?
כאמור, העבודה המלווה להשתלמות כוללת בתוכה מספר מטלות. כל מטלה מבוצעת במהלך ההשתלמות, במועד הרלוונטי לתוכן שלה, כך שתבוצע מיד אחרי למידת הנושא במליאה. המטלה תוגש במפגש המליאה הבא, לפני תחילת לימוד הנושא הבא, כדי לוודא שאכן הנושא הקודם הובן כהלכה. בעוד המטלות הראשונות מוקדשות להתנסות ויישום, לרוב המטלה האחרונה תוקדש לגיבוש תובנות בראייה עתידית, לשם הטמעה מיטבית של הנושאים בהם עסקה ההשתלמות.

במועד מפגש ההשתלמות האחרון, יגיש כל משתלם עבודה אישית, הכוללת את המטלות שבוצעו במהלך ההשתלמות. בעוד חלק מהעבודה יהיה זהה בעבור מספר משתלמים, שכן נעשו בעבודה קבוצתית, הרי שבכל עבודה יהיו חלקים אישיים, כך שכל משתלם יגיש בפועל עבודה אישית.

דוגמה לתקציר עבודה מלווה להשתלמות בנושא חלופות בהערכה

הפוטנציאל הגלום במעבר לעבודה מלווה להשתלמות הינו רב ביותר, וניתן להניח כי בדומה לתהליכי הערכה חלופית, גם כאן יתפתחו עם הזמן שיטות מגוונות, המתאימות לסוגים שונים של השתלמויות. שימוש בעבודה המלווה להשתלמות יסייע בהתקדמות לעבר הגשמת יעדן של ההשתלמויות כמודל מיטבי להוראה, הערכה ולמידה.

*המאמר נכתב לאור תהליך למידה שהתקיים עם צוות מרכז פסג"ה לוד