ישראל במלחמה
אתיקה היא מושג בפילוסופיה המתאר את תורת המוסר והמידות הטובות האידיליות לכלל בני האדם. כך שלמעשה האתיקה מעמידה סטנדרט גבוה אליו יש לשאוף באופן מתמיד, ותמיד ניתן וצריך להשתפר ביחס אליו.
אתיקה מקצועית, לעומת זאת, הוא מונח יישומי שמתייחס לאידיאל המעשי של איש המקצוע והוא משותף לכל העוסקים בתחום המקצועי הספציפי בו מוגדרת אותה אתיקה מקצועית. פרופ' אסא כשר הגדיר והצביע על איכות האתיקה המקצועית, לדידו אתיקה מקצועית היאתפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות במסגרת מקצועית שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת.
תפיסה סדורה של המקצוע היא הראיה הרחבה של הבעיות בתחום המקצועי, והדרך לפתור אותן על פי הכללים והנחיות המרכיבים ומגדירים את הקוד ההתנהגותי של בעלי המקצוע.
האתיקה המקצועית עוסקת באידאל, במצוינות המקצועית, כפי שבאה לידי ביטוי בהתנהגות, בעשיה ובעבודה המקצועית, וככזו היא מגדירה את זהותו של המקצוע ושל העוסקים בו.
אז איך נראית אתיקה המקצועית הלכה למעשה או במילים אחרות איך פועל מקצוען?
באופן מעשי אתיקה מקצועית היא תעודת הזיהוי המקצועית האידיאלית של גוף או קבוצת אנשים העוסקים במקצוע כלשהו, והיא מורכבת משלושה חלקים בסיסיים:
המרכיב הראשון של האידיאל המעשי של מקצוע כלשהו הוא ערך המקצועיות. על בעל המקצוע לשלוט ב"ארגז הכלים", ולבסס את ההחלטות המקצועיות שלו על גוף הידע. בנוסף בעל המקצוע חייב לשקוד על שכלול גוף הידע ו"ארגז הכלים", בהתאם להתפתחותו של גוף הידע המקצועי. למשל, על הרופא להיות מעודכן בגילויים ויישומים חדשים בתחומו, לפעול ולעדכן את הפרקטיות שלו בהתאם.
המרכיב השני של האידיאל המעשי הוא הייחוד המקצועי שלו. התשובה הנכונה לשאלה 'מהי ההתנהגות הראויה' לשוטר/גנן וכד'. ההתנהגות הראויה של בעל מקצוע תשקף לא רק את היותו עוסק באותו מקצוע, אלא גם את היותו בעל מחויבות עליונה ומתמדת לערכי המקצוע ולוקח חלק פעיל למאמץ לפתח ולשכלל אותו. למשל, שופט (כמו פרקליט, שוטר, חיל וכד) מחויב לערך הממלכתיות וערך זה, כמו ערכים אחרים, נמצא בבסיס פעילותו.
המרכיב השלישי של האידיאל המעשי של מקצוע הוא ערכי המעטפת החברתית. את המעטפת החברתית מרכיבים ערכי המשטר, כללים והתרבות המקומית. בעל המקצוע מכיר ופועל על פי הכללים החברתיים-ארגוניים המאפשרים למקצוע להתקיים ולהתפתח ומזדהה חברתית-ציבורית עם המקצוע. למשל, פעילותו של אח בבית חולים מושפעת גם מעקרונות המשטר הדמוקרטי הישראלי המכיר בצורך בפרטיות החולה.
אתיקה מקצועית של מורים בישראל 2017
מקצוע ההוראה עובר בעשורים האחרונים שינוי מהותי - ממקצוע שאינו דורש מיון קפדני, הכשרה איכותית ולווי תוך פעילות, ממקצוע ללא מטרות ויעדים מוסכמים למקצוע עם תפיסה פרופסיונאלית. כחלק מתהליכים אלו בעולם ובארץ ההוראה הופכת ונתפסת כמקצוע וככזו היא נדרשת לאתיקה מקצועית.
מורים מובילים, מורים שבנוסף על הוראה בכיתה גם פועלים לשיפור איכות ההוראה של מורים אחרים, חוקרים את ההוראה של עצמם, פותחים את דלת הכיתה במובן הרחב, ולוקחים חלק בהגדרת האתיקה המקצועית. בישראל של 2017 נעשות פעולות רבות על מנת לתמוך במקצוענות של המורים ולאפשר לכל אחד ממרכיבי האתיקה המקצועית לעבור תהליך של הגדרה וביסוס.
מקצועיות
גוף הידע המקצועי בהוראה משלב בין תחום הדעת (למשל, מתמטיקה), מחקר על הוראה ולמידה (למשל, תאוריות למידה( ו'ארגז כלים' מקצועי הנבנה ומתפתח הודות לקשר בין הידע האקדמי וההתנסות הפרקטית. דוגמא להתפתחות המקצועיות בהוראה ולבניית ארגז הכלים:
תלמידים שונים עושים טעיות שונות אבל באופן כללי יש מספר טעויות אופייניות לכל נושא ותחום דעת וטעויות אלו נשענות על תפיסות קודמות ומבוססות של התלמידים, הן עקביות וקשה לשרש אותן. תפיסות שגויות שכיחות מזוהות הודות לשיתוף שנעשה בין מורים המזהים את התפיסות השגויות, המחקר הבוחן בכליו את השורשים האפשריים בנמצאים בבסיס התפיסה השגויה. נבנים כלים טכנולוגיים ואחרים המאפשרים לכל מורה, לפני ובמהלך ההוראה של נושא מסוים לאבחן ולזהות תפיסות שגויות ולתת לתלמיד את ההתנסות ו/או הסבר שיאפשר לו לשרש את התפיסה השגויה ולבנות הבנה מעמיקה של התוכן. שיתוף פעולה שכזה המביא להרחבת ארגז הכלים המקצועי ניתן לראות בתכנית המרא"ה, ובמשימטיקה.
הקשר בין מקצוענות ובין 'ארגז כלים' המכיל פרקטיקות מוכחות לשימוש אנשי המקצוע אינו פשוט וטבעי בהקשר התרבותי הישראלי בכלל ובהוראה בפרט. אנחנו מתקשים להאמין ולאמץ כלים ושיטות בעיקר כשהם מגיעים בעלמא מבלי שאנו רואים ומכירים את מי שעומד מאחורי 'ההמלצה', ומבלי שהוצג לנו המרחב והקונטקסט בו 'נבנה' ו'נוסה' הכלי הפדגוגי. בכלל, על פי רוב, אנשי מקצוע אינם 'מאמצים' פרקטיקות מארגז כלים אחר as is, אלא מתאימים ומטמיעים את המוצע, על ידי ניסוי ותהייה, לתוך ארגז הכלים הפרטי שלהם. בהקשר הזה, קהילות מורים לומדות יש תפקיד חשוב בהטמעה של ארגז כלים המבוסס על ניסיון ומגובה בידע תיאורטי, מחקרי ומעשי. הקהילות המקצועיות והעבודה המשותפת של מורים על סוגיות אוטנטיות מתוך הכיתות מביאה אותם לבנות ביחד את המקצועיות בהוראה.
ייחוד מקצועי
'מהי ההתנהגות הראויה למורה בכלל? ואיך היא משתנה/מותאמת לכל אחד מתחומי הדעת?'. באופן מערכתי ובהובלת משרד החינוך מתקיימים בשנים האחרות תהליכים של ברור הייחוד המקצועי של מורים ואנשי חינוך בישראל, ומוגדרים הערכים המשותפים עליהם מחנכת ואליהם שואפת מערכת החינוך.
במקביל, מקצוע ההוראה עובר, בשנים האחרונות, תהליך של בניה עצמית מתוך הפרקטיקה: המקצוע (ואיתו האתיקה שלו) מתפתחת על ידי המורים עצמם. מורים פותחים את דלת הכיתה, מתעדים את עבודתם ובוחנים אותה ביחד עם עמיתיהם על מנת לאתר פרקטיות מיטביות ולשפר את ההוראה שלהם ולאפיין את הערכים המרכזיים והמשותפים שלהם. פרויקט עדש"ה - עמיתים דנים בשיעורי מתמטיקה הוא דוגמא לאופן בו תיעוד של שיעורים מספק העשרה והעמקה של ידע מתמטי להוראה, מזמנים כר נרחב לרפלקציה על דרכים שונות להוראת המתמטיקה ומספקים כלים מונחים לברור הערכים העומדים בבסיס עבודת המורה למתמטיקה. דוגמא נוספת לפעילות בה מורים בונים ביחד את הייחוד המקצועי ניתן למצוא במרכזי הסימולציה בהם, בהשתתפות שחקנים מקצועיים, מורים מתנסים בתרחישים שונים ובתהליך מונחה מבררים ומגדירים את מרחב האפשריות הראוי לפעולה ואת הערכים, הידע וההנחות העומדות בבסיסו.
מעטפה חברתית
מורים פועלים בתוך מרחב ציבורי, ועל מנת לבסס את הפרופסיה עליהם לקבל הכרה מקצועית ציבורית כבעלי מקצוע וכמקצוענים. תהליך זה מתרחש במדינות שונות ומצליחות בעולם וגם בישראל, בשנים האחרונות יותר ויותר מורים מבקשים ולוקחים חלק פעיל בתהליכים בהם מתקבלות החלטות לגבי העשייה שלהם (למשל, השתתפות מורים בדיונים של ועדת החינוך בכנסת) ועושים פעולות אקטיביות למען הנכחה של עשיתם בזירה הציבורים (למשל, השתתפות בכנסי חינוך וכתיבת מאמרי דעה). בהקשר הזה ל'הגיע זמן חינוך', מגזין שבועי עם למעלה מ- 180,000 קוראים בחודש, תפקיד מהותי באופן בו הוא נותן במה למורים להציג את העשייה שלהם באופן שמפתח את הידע, משקף ומציב רף להתנהגות ראויה של מורה.
אתיקה מקצועית הוא מושג ישומי אידיאלי שבשנים האחרונות מתקרב לידי מימוש בקרב המורים בישראל וזאת הודות לעשיה משותפת של מדיניות המשרד ושל מורים מובילים מהשדה שבונים את התחום במשותף ובאחריות מקצועית הדדית.
