חמש הדקות שמשנות שנת לימודים שלמה

דמיינו שיעור שמתחיל בדיוק בזמן. המורה והתלמידים נכנסים לכיתה וכולם מתחילים לעבוד מיד, בלי עיכובים, בלי המתנה ובלי בזבוז זמן. מסתבר שזה אפשרי, וזה אפילו לא מורכב. הכתבה הזאת תלמד אתכם להפוך את מה שנשמע כדמיון - למציאות.

לפני כמה חודשים ביקרתי בבית ספר שכל השיעורים וכל המורים בו יישמו את המתודה "כרטיס כניסה" ("Entry Ticket"). הביקור היה מרשים. הופתעתי לראות כיצד השיעורים מתחילים באופן טבעי, בלי בעיות משמעת ואף היה לי נדמה שאחרי ההפסקה התלמידים ממהרים לכיתה באופן מיוחד.

כיצד נראית פתיחת השיעור עם "כרטיס כניסה"
בכל תחילת שיעור, חיכתה לתלמידים משימה קצרצרה מיד עם כניסתם לכיתה. במקום שכל הכיתה תחכה עד שיכנסו המאחרים, עד שהמורה ירשום נוכחות, יבקש מהתלמידים להרים נייר מהרצפה וכדומה, התלמידים, עם כניסתם לכיתה, התחילו ישר לעבוד על המשימה שחיכתה להם, מה שהשאיר למורה פנאי לעניינים האדמיניסטרטיביים, כמו גם דקה או שתיים לעבור בין התלמידים, להעיר בשקט למי שאין לו ציוד לימודי וגם להתרשם מי מצליח בכתיבת המשימה ומי מתקשה.

כל אחד מהמורים בבית הספר יישם את המתודה בדרך אחרת. חלק מהמורים חילקו דפים, אחרים כתבו משימה על הלוח או הקרינו את המשימה במצגת. נתקלתי גם בלא מעט מורים שבחרו לשלוח את המשימה בווטסאפ כיתתי, בדואר אלקטרוני ובכלים דיגיטאליים אחרים. יחד עם זאת, כל מורה הקפיד להשתמש במתודה אחת קבועה, כך שתוך שניים עד שלושה שיעורים התלמידים ידעו כבר היכן מחכה להם המשימה ומיד עם כניסתם לכיתה התחילו לבצע אותה מבלי לקבל אף הנחייה ישירות מהמורה.

"כרטיס כניסה" יכול לפתוח נושא חדש, להזכיר לתלמידים היכן הסתיימה הלמידה בשיעור קודם, לבדוק הבנה של שיעורי הבית או לחזור על חומר שנלמד. כאשר המשימה תרגלה את הנלמד בשיעור הקודם, התלמידים קיבלו משימת תרגול: לפתור תרגיל במתמטיקה, או לכתוב  משפטים באנגלית תוך שימוש במילים שנלמדו. כאשר המשימה שימשה כמעוררת סקרנות לנושא השיעור החדש – התלמידים קיבלו משימה עם שאלת רקע לפני קריאת סיפור, או הבעת דעה אישית בנושא שעומדים ללמוד עליו.

בשיחה לא רשמית עם תלמיד במסדרון, הוא סיפר: "במשך שנים התעכבתי בסוף ההפסקה במגרש ואיחרתי לשיעורים רבים. אבל מאז שבית הספר מפעיל את 'כרטיס כניסה', יש לי שתי בעיות – גם אין עם מי להמשיך ולשחק אחרי הצלצול, ומה שיותר גרוע זה שאם אני לא מספיק את המשימה בתחילת השיעור - אני צריך להכין אותה לשיעורי בית. אז זה ממש לא כדאי לי".

לא רק אותו תלמיד, גם מנהל בית הספר סיפר שמאז שהם משתמשים ב"כרטיס כניסה", בכל השיעורים יש ירידה משמעותית בבעיות משמעת ובבזבוז זמן על התארגנות בתחילת שיעור, לצד מידע רב ערך שמקבלים המורים לגבי הידע של תלמידים, כפי שהוא משתקף מהמשימות המוגשות למורים. מידע זה משמש להערכה מעצבת של תהליך הלמידה.

כל מורה יכול
ישנם יתרונות רבים ליישום השיטה על ידי כל המורים בבית הספר. יחד עם זאת, מורים רבים מצליחים ליישם את השיטה בהצלחה גדולה, גם אם איננה חלק ממדיניות רשמית של בית הספר. על מנת להתחיל את השיעור ברגל ימין עם "כרטיס כניסה", אין צורך במהפכה או רפורמה בבית הספר, בציוד מיוחד או בהיערכות כוללת. גם מורה יחיד יכול להתחיל ליישם את המתודה, באופן מידי, אם כי סביר שמורים אחרים יחקו אותו מאוד מהר...

ניצול מיטבי של זמן השיעור
אלכס מאסלק (Alex Maslak), בערוץ היוטיוב "כך מלמדים" (Teach Like This), מסביר ש"כרטיס כניסה" (כאן מוזכר תחת השם "bell work") מוצלח, מהווה ניצול מיטבי של זמן השיעור, מכיוון שהוא מאפשר למורה לבצע את העבודה האדמיניסטרטיבית של פתיחת השיעור במקביל לכך שהתלמידים עושים את המעבר מההפסקה או מהשיעור הקודם לשיעור הנוכחי. חמש הדקות בפתיחתו של כל שיעור, המוקדשות בדרך כלל לרישום נוכחות כמו גם לאיחורים ולהתארגנות התלמידים, מהוות משאב זמן אדיר (יותר מ10% מזמן השיעור!) – הרי אם נחבר את כל הדקות הללו מכל השיעורים במהלך יום לימודים – לעיתים קרובות הן יתווספו לשיעור שלם.

אלכס מציע להתחיל בשיטה מיד בשיעור הראשון בתחילת שנת הלימודים ולהסביר לתלמידים שכך יהיה בכל שיעור מעתה.

אלכס מאסלק על "כרטיס כניסה" 

עקביות ושיטתיות
דאג למוב, בספרו "ללמד כמו אלופים" (Teach Like A Champion), מדגיש שהמשימה צריכה לחכות לתלמידים תמיד באותו המקום ובאותה השיטה. אם בחרנו כלי אלקטרוני – תמיד להשתמש באותו הכלי. אם בחרנו לכתוב את המשימה על הלוח – לא לשנות למשימה שמודפסת על דף. ה"כללים" צריכים להיות ברורים ועקביים על מנת שהתלמידים לא יזדקקו להוראות, ויוכלו להתחיל במשימה מיד בכניסה לשיעור, לפני שאנחנו מתחילים בהוראה. אם המורה מתחיל להסביר את המשימה לתלמידים, ולשם כך צריך לרכז את תשומת ליבם, הרי שכל הרעיון הוחמץ.

תוצר כתוב
למשימת "כרטיס כניסה" צריך להיות תוצר שמגיע אל המורה בסוף הפעילות, בדף או במדיה אלקטרונית. משימות חשיבה, דיון וכתיבה במחברת, לא משיגות את האפקט הרצוי, זאת מכיוון שרק כאשר המורה מקבל את המשימות מכל התלמידים, יש לו מידע נוסף על היכולות שלהם, לצורך הערכה מעצבת לצד מעקב אחר ה"תלמידאות" שלהם. 

להשגיח על השעון
שימוש ב"כרטיס כניסה" יכול להיות בעייתי אם לא מקפידים על הזמן המוקדש למשימה. אם לתלמידים לוקח יותר מ-5 דקות לבצע את המשימה, הרי שכבר לא מדובר ב"כרטיס כניסה" אלא בחלק מרכזי של השיעור, ולא לכך הכוונה. לכן, על המורה לבנות משימות קצרות וכדאי גם להשתמש בשעון עצר שמנכיח את הזמן לתלמידים ולמורה כדי לסמן לכולם כמה זמן עוד נשאר לביצוע המשימה (כך למשל ניתן להשתמש בweb countdown או באפליקציות של שעון עצר). כמו כן, יש להקפיד לא להשתהות זמן ארוך בניתוח המשימה ובדיון בה, אלא לעבור כמה שיותר מהר לתוכנית השיעור. 

אם אתם רוצים להפוך את 10 הדקות הראשונות של כל שיעור לזמן למידה,

אם אתם רוצים שהתלמידים יתחילו ללמוד לפני שאתם מתחילים ללמד,

אם אתם רוצים לחסוך את הזמן שאתם מקדישים בכל תחילת שיעור להתארגנות,

כדאי שתשקלו להשתמש באופן קבוע במתודה "כרטיס כניסה".