השראה להוראת פיזיקה חוויתית

בס"ד

חז"ל מלמדים אותנו כלל חשוב במלאכת ההוראה והוא "אין אדם למד, אלא ממקום שליבו חפץ" (בבלי, עבודה זרה יט, ע"א). אמרה זו מעמידה אתגר פדגוגי רב מעלה בפני המורה, שהרי לא יעלה על הדעת שלבם של כל התלמידים נוטים לאותו המקום.

אם כך הדבר, ניתן להבין שהאתגר של המורה הוא הפעלת תהליך הוראה דיפרנציאלי, המבחין בין נטיות התלמידים ומתאים את ההוראה ללב התלמידים. יחד עם זאת, ניתן ל"רכך" אתגר פדגוגי זה ע"י מציאת מכנה משותף בין תלמידי הכיתה.

זיהוי מכנה משותף בין התלמידים דורש מהמורה "להיכנס לנעלי התלמיד" ולחשוב כמו תלמיד - כמו ילד, או כמו מתבגר. משמעות הדבר היא יצירת זיקה חווייתית לנושא הנלמד היוצרת קשר בין ההוראה לבין עולמו של הילד. בהלימה לגישה הקונסטרוקטיביסטית.

כידוע, מצרך יקר ערך בעולמו של הילד הוא השימוש במשחק. משחק לא במונח התיאטרלי של העניין, אלא פעילות המנותקת מצרכי הקיום המידיים וגורמת להנאה. במקרים רבים, פעילות זו דורשת הבנה מופשטת או הפעלה של דמיון.

לבד מן ההנאה שיוצר המשחק - לא פחות חשובה הלמידה שנוצרת כתוצאה מהמשחק;

בין לימוד פיסיקה למשחקים
בבואנו לשלב בין לימודי הפיזיקה והמשחקים, אנו מוצאים דמיון רב במספר מאפיינים: המאפיין המרכזי המשותף הוא הפעלת חשיבה מופשטת. מקצוע הפיזיקה נחשב למקצוע ריאלי קשה מאד, המהווה אתגר ללמידה ולהוראה. ברוב המקרים, נדרשת הבנה מופשטת, על מנת להבין את "התנהגות עולם החומר" באופן רעיוני. המשחק אף הוא דורש הפעלה של דמיון וחשיבה מופשטת ומכאן הדמיון בין השניים.

מאחר והמשחק מפעיל ערוצי הנאה רבים, הרי ששילוב המשחק בהוראת הפיזיקה מתפרש ע"י הלומד כגורם היוצר חווית למידה, חוויה והנאה. כמו כן, המשחק מאפשר לכל תלמיד באשר הוא להיות מדען באופן טבעי: במהלך הפעלת המשחק התלמיד צופה, חושב ומעלה השערות כיצד המשחק פועל. החיבור החזק למשחק אף עשוי לאפשר לתלמיד לענות על השאלות שאותן התלמיד העלה.

ברגע שהתלמידים מתנסים בחוויה החושית והחוויתי, ניתן ללמוד דרך הפעלת המשחקים את יישום חוקי הפיזיקה.

לדוגמא, המורה מפעיל  את הסביבון המגנטי המרחף באוויר , ראה סרטון

התלמיד מוקסם מעצם ריחוף הסביבון ומכאן ניתנת לו הזדמנות להתלהב, לצפות ולחשוב תוך כדי מה גורם למעשה לסביבון זה לרחף? המורה נותן לתלמיד להתנסות, התלמיד מרגיש את כוחות הדחייה בין הסביבון למשטח, ומכאן מבין על קיומם של שני כוחות שווים ומנוגדים, היוצרים אפקט מלהיב ומעורר השראה. התלמיד מזהה בנקל את סוגי הכוחות: כח הכובד וכח הדחיה המגנטי, שגם זה פלא בעיניו, שכן שלרוב מדברים על משיכה מגנטית ולא על דחיה מגנטית.

הרי לנו דוגמא נפלאה כיצד במשחק נפלא, נוצרת השראה בלתי רגילה החודרת ללבו של התלמיד ומאפשרת לו להפעיל מגוון רב של ערוצי חשיבה, כדי להבין את המורכבות העומדת מאחורי סביבון זה. ראוי לציין כי העיסוק הפעיל במשחק איננו מוריד מערכו הסגולי הפדגוגי של המשחק בהבניית ידע ומיומנויות מדעיות.

השאלה היא כמובן, מהו המינון הנדרש בשילוב תהליכי למידה חווייתיים בהוראה. על מנת לנסות לענות על שאלה זו, כדאי להיזכר במסורת יהודית עתיקת יומין, שבה מתחיל הילד בין השלוש את לימוד התורה בטקס ראשוני חוויתי והוא טקס "ליקוק אותיות" -  כל ילד רך בן 3, הנכנס ללמוד תורה בחדר, מקבל לוח של כל אותיות א-ב מדבש.

כבר ממנהג זה ניתן ללמוד שהפעלה חווייתית של החושים הינה כלי חשוב לקידום הלמידה.

קיימים מס' מודלים אפשריים לשילוב המשחק בתהליך ההוראה. השילוב הוא תלוי נושא, שכבת גיל, הרכב הכיתה והמטרות הפדגוגיות-דידקטיות של השיעור.

לדוגמא באוכלוסיות לומדים צעירים, השילוב הוא לרוב הוא בתחילת השיעור, לשם יצירת מעורבות רבה לנושא הנלמד. בקבוצת לומדים יותר מנוסים ומתקדמים, שילוב המשחק יתפרס על יותר משיעור אחד, ובו הלומדים יצטרכו לפתח משחק.

כמובן שאין מודל אחד ויחיד לכל קבוצת לומדים כזו או אחרת, וניתן לשלב את מודל הקבוצה הצעירה לקבוצה המנוסה במידה וישנה רלבנטיות לנושא הנלמד.

ראוי לציין, כי בעשור האחרון טופחו גישות הוראה ייחודיות בהוראת המדעים בכלל, ובהוראת הפיזיקה בפרט. שיעורי הפיזיקה, אשר נחשבו לשיעורים שמובלים על ידי שרטוטים ומשוואות סבוכות הרשומות על הלוח - השתנו. כיום נדרשת מהמורה מומחיות להנגיש את הידע הפיזיקלי בצורה רלבנטית, מעניינת, מסקרנת והכי חשוב חווייתית, שהרי הדרך לקוגניציה הפיזיקלית המורכבת היא דרך הלב. כפי שכתוב: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי כז', יט'). התלהבות המורה תשתקף בליבו של התלמיד וכך תעורר השראה משמעותית ללמידה, אשר תפלס דרך מוצלחת ללמידה ארוכת טווח.

מלבד מרכזיות אמצעי ההוראה החדשני - המשחק, המחליף מערכת ניסויית קלאסית, נזקפת חשיבות רבה לתפקידו החשוב של המורה ביצירת השראה חוויתית. המורה כשחקן, אשר נדרשת ממנו התלהבות רבה מהמשחק, כלומד צעיר, על מנת לתת משנה תוקף לצעצוע כאמצעי הוראה חזק בעל השפעה רבה ביותר.

עוד קצת הסברים ורעיונות לתפקיד המשחק בהוראה בסרטון של פרס טראמפ