ישראל במלחמה
מורים, מנהלים והורים הם ללא ספק בעלי המקצועות המורכבים בעולם.
בכל שנה ובכל יום הם נדרשים לענות על צרכים חדשים, השונים מכיתה לכיתה ומתלמיד לתלמיד. בכל שיעור ובכל מפגש, אנשי חינוך רוצים להשיג מטרות רבות שהם מסמנים כחשובות. מהו העיקרון שלפיו יכולים אנו לתכנן את צעדינו, מהו הכלי שיכול להדריך אותנו כך שנשיג את אותן מטרות?
בכתבה זו ניזכר בחלק מהשאלות שאנשי חינוך שואלים, נכיר את פונקציית החינוך שיכולה לתת מענה לשאלות אלו, ולבסוף נדמיין איך יפעלו אנשי חינוך נועזים שיאמצו את העיקרון שמציעה פונקציית החינוך.
שאלותיו של איש החינוך
אם ארצה לראות בתלמידיי ידע מעמיק, חשיבה וראיה של הקשר, הבנה ויכולת פרשנית, כיצד אעשה זאת?
ואם ארצה לראות מעורבות, יזמות ואחריות, עזרה הדדית, תעוזה ואומץ, והתמדה לנוכח קשיים, כיצד עלי לפעול אז?
ומה אם ארצה שתלמידיי ידעו הכרה עצמית, שמירה על ניקיון הדרך, איזון פנימי, ראיה של חסד וגמישות במחשבה ובמעשה?
ואם ארצה שיהיה להם חיבור רגשי, יכולות של שיתוף פעולה ואמפתיה?
ואם אבקש שיהיו ילד חולם, ילדה חולמת?
ואם ארצה שיהיו פורצי דרך ויצאו למסע מחובקים עם הלא נודע?
ומה אם ארצה שתהיה בהם האהבה?
מענה אפשרי בקליפת אגוז – הפונקציה של החינוך
בלימודי המתמטיקה מתוודעים אל הפונקציה. הפונקציה היא מכשיר מתמטי שאם נכניס לתוכו דבר, לכל היותר הוא יחזיר לנו תוצאה אחת. כלומר בהכנסת דבר מה לפונקציה, קיימות שתי אפשרויות: יש והיא תחזיר לנו דבר מה ויש ולא תחזיר דבר כלל. אפשר לחשוב על מכשירים רבים בחיינו שמתפקדים כמו פונקציה. לדוגמה, תנור שכאשר נכניס לתוכו עוגה, יש ויחזיר לנו אותה אפויה, או פסנתר שאם נלחץ על קלידיו, יש ויחזיר לנו בתמורה צליל, וגם החתול שלי, שאם אמשוך קלות בזנבו, יש ויחזיר לי יללה מאיימת. למה שמוחזר אנו קוראים ערך. ערך הפונקציה.
והנה כאשר אנו עוסקים בחינוך, מה אנו מכניסים פנימה ומה נקבל? מהי הפונקציה של החינוך ומהם הערכים שהיא מסוגלת להחזיר לנו? מה מיוחד בה בפונקציית החינוך? מה יש בה שאין באף פונקציה אחרת?
אם נכניס לתוכה חריצות
יש ותחזיר לנו בתמורה חריצות,
ואם סקרנות נכניס
יש ותחזיר לנו סקרנות,
ואם נכניס לתוכה אימון
יש ותחזיר לנו מיומנות,
ואם נכניס לתוכה שותפות
יש ותחזיר לנו שיתוף,
אם נכניס אמון
תחזיר לנו התפתחות,
אם נכניס לתוכה מחשבה
תחזיר רעיונות,
ואם נכניס לתוכה אהבה
תחזיר לנו אהבה.
שהיא מיוחדת ויחידה ואין כמותה.
ואם נכניס לתוכה שיפוט
יש ותחזיר לנו שיתוק,
ואם נכניס לתוכה תחרות
יש ותחזיר היא לנו הפסד,
ואם נכניס לתוכה דוגמה
יש ותחזיר לנו קבעון,
ואם נכניס לתוכה כפייה
תחזיר לנו ציות,
ואם נכניס לתוכה מתכון
תחזיר לנו אחידות,
ואם נכניס לתוכה אמת אחת
יש ותחזיר לנו דלות.
שהיא מיוחדת ויחידה ואין כמותה.
ואם נכניס לתוכה אהבה תחזיר לנו אהבה.
תעוזתו של איש החינוך
וכך, אולי יאמרו לעצמם אנשי ונשות החינוך, נדע מה להכניס אל תוך פעולותינו, אם רוצים אנו לקיים את הערכים שלנו.
תאמר מנהלת בית ספר: מכיוון שרוצה אני שיתוף פעולה בקרב תלמידיי, אאפשר עבודה בצוותא של אנשי החינוך אצלי, וכך כולם יראו אותם בחברותא ובחבורות. ומכיוון שרוצה אני לחנך להתנסות אמיצה, אייצר מרחב בטוח ואי שיפוטי שמאפשר כישלון ללא חשש.
תאמר מנהלת המחוז: מכיוון שרוצה אני שיהיו המורים בעלי אחריות וסמכות, אתן אני סמכות ואחריות למנהלים ואשאיר לשיקול דעתם את ניהול בתי הספר, ללא פיקוח או בקרה. אתן בהם אמון בלתי מסויג ואקבל תלמידים ומורים שנותנים אמון.
יאמר מנהל משרד החינוך: מכיוון שרוצה אני שיהיו מנהלי המחוזות ומנהלי מחלקות החינוך לעזר לאנשי החינוך במדינה, אהיה אני לעזר להם. אשאל אותם מידי יום כיצד יכול אני לעזור לכם, ואעסיק את עצמי בתוכניות שמסייעות להם לשיטתם. אין בי תועלת גדולה מזו.
תאמר המורה: מכיוון שרוצה אני שיהיו מחוברים התלמידים לעצמם, אדאג לכך שאהיה מי שאני כאשר אני נכנסת בשער בית הספר. אלמד כפי שאני מרגישה שנכון ללמד ואשמור על עצמי.
ואז תעטוף את התלמידה השראה והעזה, ותנסה ותיכשל, ותיעזר בחבריה ותצליח דרכה, ותצמח ותהיה בה האהבה עצמה.
