ישראל במלחמה
אני מודה כי בראשית דרכי, לא ידעתי מה מצופה ממני במסגרת השעות הפרטניות. בתחילה השתמשתי בשעות האלו כדי להתנסות בלימוד בשיטות שונות של הוראת שפה: בעוד ספר הלימוד באנגלית מבוסס על למידה פרונטלית, בחרתי ללמד אנגלית בשיטה מבוססת תוכן וזאת בהתבסס על מחקר שערכתי במסגרת התואר השני. בהמשך השתמשתי בשעות הפרטניות כדי לנסות שיטות הוראה שונות ומתוך רצון לחזק את הישגי התלמידים בכיתה. בשנה שאחריה, הייתי כבר ממש מבולבלת - דפי עבודה? עוד תרגול? הטרמה של הידע הנלמד? שיחה? לא ידעתי כיצד לנהל את הזמן הזה. ואז החלטתי לחקור את הנושא לעומק.
אז מה בעצם רוצים מאיתנו?
על פי חוזר מנכ"ל בנושא רפורמת "אופק חדש" אחת המטרות של השעות הפרטניות היא קידום חינוך והוראה - למידה הממוקדים בפרט. עוד מצוין כי כאשר הלמידה תהיה ממוקדת בפרט יהיה ניתן להגיע להישגים. הנחות היסוד העומדות בבסיס קיום השעות הפרטניות הן כי "כל תלמיד הוא אחד, יחיד ומיוחד" ומתוקף כך "הלמידה היא תהליך אישי, מודע ומושכל המתרחש בהקשר חברתי בתוך יחסי גומלין עם מבוגרים משמעותיים ועם בני קבוצת השווים". מעניין לראות שחוזר המנכ"ל מדגיש כי במסגרת השעות הפרטניות מצופה מהמורה להנהיג הוראה שונה בתכלית מההוראה הנהוגה בכיתה: "הוראה פרטנית (...) שונה במהותה מהוראה במסגרת כיתה" עד כי היא "מחייבת למידה והכשרה ייחודית של המורה". כבר מקריאה כזו צפות ועולות הקושיות - האם ניתן להגיע להישגים כשראיית הפרט היא האמצעי ולא המטרה? ומה עם ההכשרה המדוברת בנושא?
נתחיל מההתחלה, קודם יש לשאול מהו תפקידה החדש של מערכת החינוך ומה יכולתה? קארל רוגר'ס מבחין בין הוראה, שהיא מתן הוראות, לבין חינוך. הוראה מעלה שאלה לא אמפתית: מה נלמד? מה צריך הזולת לדעת? ואילו במציאות בה חי האדם המודרני, שהיא מציאות משתנה בלי הרף, מטרת החינוך היא סיוע לשינוי וללמידה. בעולם כזה תכלית הלמידה צריכה להיות יצירה של ציבור לומדים הדוהרים לכיוונים חדשים והמכירים בכך שהכל נתון בתהליך של השתנות. למידה כזו תלויה בזיקה האישית שבין המסייע (המחנך) ללומד. רק מתוך קשר שכזה צומחים תלמידים אמתיים, לומדים של ממש. אבל האם ניתן ליצור קשר אמיתי בין כותלי הכיתה כאשר למחנך יש אג'נדה משלו? חן למפרט טוען כי משבר החינוך האמיתי הוא שחיקת האפשרות לכונן יחסים בעלי משמעות וערך בין מבוגרים וילדים בהקשר הבית ספרי. אם כך, האם אכן מסגרת השעות הפרטניות יכולה לאפשר למידה משמעותית? כיצד?
יש עוד שאלות שעולות בהקשר של כתיבת תוכנית לימוד ממוקדת בפרט לשעות הפרטניות. קיים אתגר מובנה בכתיבת תוכנית לימוד ממוקדת בפרט, עבור קבוצה של חמישה תלמידים למשל. יש לעבוד עם מספר ילדים תוך כדי ההבנה שכל תלמיד הוא ייחודי. איך ניתן לעשות זאת? כמו כן, בעת כתיבת יחידת הלימוד אינני יודעת עבור מי אני כותבת - מי יהיו תלמידיי? וגם כאשר אני יודעת מי הם, עלי לקחת בחשבון כי אין באפשרותי להכיר אותם דיו.
חוזר מנכ"ל מפרט מהם מאפייני הוראה הממוקדת בפרט. נתחיל בסביבת הלימוד: עליה להיות עשירה, מאתגרת ותומכת. הלמידה צריכה להיות "מותאמת לתלמידים בקבוצה ולכל תלמיד כפרט, באופן שיוכלו להתפתח בהיבטים השונים – השכלי, הרגשי, החברתי-ערכי, החושי-תנועתי והמרחבי – ולהגיע להישגים הנדרשים". במסגרת הלמידה כל תלמיד צריך לבוא לידי ביטוי ולחוש תחושות שייכות, הערכה וקבלה. בין התלמידים כדאי שתתפתח יחסי גומלין וקרבה וכך גם בין המורה לבין כל תלמיד. יש לקיים הערכה ומעקב אחר התקדמות התלמידים לצורך המשך קידומם.
בתכנון יחידת לימוד יש לקחת בחשבון במספר היבטים (משרד החינוך, 2015): הידע והתפקוד העכשווי של התלמיד. כדי להבטיח רלוונטיות של הרעיון הנלמד, על המידע החדש להיקשר אל ידע קודם של הלומד. למידה משמעותית, מורכבת, היא תהליך התפתחותי, ואופייה משתנה בתוך התהליך. וכמובן שיש לשים לב לסגנון הלמידה והעדפות הלמידה של התלמיד שהרי ערוצי הקליטה וערוצי הביטוי של תלמידים נבדלים זה מזה. 
הוראה הממוקדת בלמידת כל תלמיד
בכל האפשרויות הנ"ל העקרונות המנחים היו-
* תפקיד המורה כמנחה ולא כמעביר ידע
* הלומד יהיה בעל מוכוונות עצמית ללמידה וינהל את הלמידה בעצמו
* עקרון הבחירה כדרך לביטוי עצמי של הלומד
* הפקת תוצר ממפגשי הלימוד הפרטניים
* לבחון אפשרות של השפעה על קהילת הלומדים של בית הספר
ברצוני להציע 8 דרכים שאני מצאתי כיעילות לשימוש בזמן ההוראה הפרטנית:
1. לומדים מלמדים - במסגרת השעות הפרטניות עבדתי עם תלמידי כיתה ו' שיהפכו למדריכי אנגלית צעירים לתלמידי השכבות הצעירות יותר. בדרך זו כולם מרוויחים, הן התלמידים הבוגרים שמקבלים תפקיד וזוכים לאמון, והן התלמידים הצעירים שנהנים מתשומת ליבם וחברותם של הבוגרים. מעבר לכך, למידת עמיתים מחייבת ומפתחת תפקודים בין אישיים רבים, כגון: ניהול תקשורת בין אישית מכבדת לזולת, גילויי רגישות, סובלנות והתחשבות כלפיו, עבודה בצוות תוך שיתוף פעולה, ויתור, בניית הסכמות וביצוע תפקידים ועוד. האינטראקציה חברתית שנוצרת בזמן למידת עמיתים מזמנת עבודת צוות ושיתוף העמיתים בכיתה בפתרונות, ברעיונות ובמשוב, ומטה קוגניציה על תהליך החשיבה והאסטרטגיות שהתלמידים השתמשו בהן.
2. YouTube Remake - במסגרת השעות הפרטניות עבדתי עם קבוצת תלמידים אחת על הפקת סרטונים. דרך הפעולה הייתה לבחור יחד נושא, לצפות יחד במספר גרסאות של סרטון, ואז התלמידים היו צריכים לתכנן ולהוציא לפועל גרסה שלהם לסרטון הזה. במהלך הפרטני הפקנו מספר סרטונים והקרנו אותם יחד בכיתה ובכך הייתה העצמה נוספת של התלמידים בהפיכתם ללומדים מלמדים.
3. My Book - כתיבת גרסה לסיפור. זוהי פעילות שעובדת נפלא גם בקרב תלמידים צעירים ביותר. אני מסבירה לתלמידים על עיבוד ספרותי ועל גרסאות שונות לסיפור ומסבירה להם שזוהי מטרת המפגשים. במפגש הבא אני עורכת "שוק ספרים" ומביאה מגוון ספרים לבחירתם. התלמידים יכולים לעבוד ביחיד או בזוגות, ועליהם לכתוב גרסה לסיפור ולאיירו. ההזדמנויות השונות לבחירה במקרה הזה מאפשרות לתלמידים להתחבר ללמידה ולכוון את הלמידה בעצמם (מכוונות עצמית ללמידה). כמורה לשפה זרה, זוהי דרך נפלאה ללמידת שפה.
4. Energy - לימוד אנגלית דרך תנועה. מפגש למידה זה התקיים בחדר ללא שולחנות וכסאות אלא עם מזרוני פעילות. התלמידים התבקשו לחלוץ נעליים בכניסה. במהלך המפגש התלמידים למדו שפה דרך מוזיקה ותנועה. בסיום המפגשים קיימנו הפסקה פעילה בבית הספר והזמנו את כל התלמידים להשתתף. זוהי אפשרות להעצים את התלמידים דרך "תוצר" שמערב את קהילת בית הספר.
5. Online Classroom - במסגרת המפגשים האלו הקמתי אתר לקבוצה שדרכו חשפתי את התלמידים למגוון אתרים שמאפשרים יצירה באנגלית באינטרנט. בכל מפגש חשפתי אותם לאתר אחר - יצירת ממים, יצירת קומיקס, כתיבת ספרים אונליין ועוד. האתרים הם לא המטרה אלא היצירה באנגלית ברשת ככלי להבעה עצמית.
6. סדנת מנהיגות לבנות - כאן מטרת המפגשים הייתה להעצים בנות וליצור בקרבן מודעות פמיניסטית וחשיבה ביקורתית. בכל מפגש הבנות נחשפו לנושא מסוים, ויצרו תוצר משותף תוך כדי שיתוף פעולה. בסיום המפגשים הבנות התבקשו לערב את קהילת בית הספר בתהליך הלמידה שחוו וליזום פעילות מנהיגותית בקהילה.
7. Story Time - במהלך המפגשים הילדים מכיתות גבוהות התבקשו לבחור סיפור ולעבוד על שעת סיפור שאותה יעבירו לתלמידי כיתות נמוכות יותר. גם כאן התלמידים בחרו עם מי לעבוד ואת הסיפורים אותם יעבירו. עם התקדמות המפגשים חלק מהתלמידים הזדקקו לפחות הנחייה שלי והתחילו ליזום ולמצוא בעצמם סיפורים.
8. יצירת עיתון כיתתי - במפגשים אלו התלמידים יצרו עיתון כיתתי באנגלית. הם כתבו, ערכו ויצרו חומרים לעיתון. התוצר המשותף דרבן אותם ללמידה משותפת ואווירת המפגשים הייתה של חריצות ועבודה.
השעות הפרטניות מאפשרות להתנסות בפדגוגיה אחרת. יש בכוחה של הפדגוגיה הפרטנית להיות זירה להתנסות, להתפתחות אישית, ואפילו למהפכה בחינוך מהסוג שצומח מן השטח.
ואני, עדיין חושבת, מתכננת ומחפשת - מה יהיה השנה.
ואתם? מה אתם עושים בשעות הפרטניות? נשמח לרעיונות נוספים בתחומים שונים.
מורה לאנגלית, אוהבת להיות מורה, חיה את האנגלית.
מתעניינת ב- גישות למידה שקשורות לתלמיד במרכז, לטכנולוגיה, להוראת שפה שנייה, אנגלית, חדשנות.
