למידה מרחוק – מקרוב: כמה דברים שלמדתי בחודש האחרון

בחודש האחרון למדתי הרבה מההתנסות עם הכיתות שלי, צוות המורים בבית הספר, מורי הפיזיקה במחוז שאני מדריך בו וקהילות מורי הפיזיקה מטעם המחלקה להוראת המדעים במכון וייצמן למדע, אשר אני אחד מבין 20 המובילים שלהן ברחבי הארץ. היו דברים טובים ששימרתי ושיפרתי והיו גם (ועוד יהיו) טעויות, שבעקבותיהן שיניתי ושכללתי את הדברים. השיתוף בין המורים בפורומים השונים וההתנסות עם התלמידים, עזרו מאוד לחדד את הדברים ומאחר והלמידה מרחוק בצורה מקוונת חדשה לנו בהפעלה בממדים שכאלו, הדברים נעשו תוך כדי תנועה.

בכתבה זו אשתף במספר עקרונות ורעיונות בבניית מפגש מקוון שלמדתי אם מההתנסות שלי ואם מהשיתוף בין המורים בפורומים השונים. מגוון עצות נוספות וחשובות תוכלו למצוא בפרויקט מורי הפיזיקה שלנו.

ההכנות למפגש

קשה יותר לאלתר במפגש מקוון ולכן, חשוב שנתכנן היטב את השיעור, בכמה רמות. רמה אחת היא בחירת פלטפורמות המפגש וכיצד הוא יתקיים. על המורה לבחור אותן על פי השיקולים שלו, לפי מטרת השיעור, הרכב הכיתה והעדפתו האישית. אפשר להחליט האם זה יהיה מפגש סינכרוני בו התלמידים נפגשים בשיחת וידאו למשל או עובדים יחד על טופס שיתופי בו זמנית או האם המפגש יהיה א-סינכרוני והתלמידים יבצעו את המשימות בזמנם. ואולי דווקא שילוב בין השניים? למשל, התחלה סינכרונית קצרה ואז עבודה א-סינכרונית?

רמה נוספת להכנה למפגש היא המידע שאנו נותנים לתלמידים לקראתו. גיליתי שככל שנהיה יותר מפורטים, גם אם זה נראה לנו מובן מאליו, כך התלמידים יגיעו יותר מוכנים. למשל, אני רושם לתלמידים בתחילת השבוע באילו ימים ושעות אנו נפגשים, מה נלמד בכל מפגש, מה יש להכין למפגש ואיך להתארגן אליו. אם החלטתם להשתמש בכלי שהוא חדש לתלמידים, הסבירו להם איך משתמשים בו.

בנוסף, הייתי מציע לשמוע את התלמידים ולשאול מה הם היו מצפים מהמפגשים ומה היו רוצים לדעת, אם זה מראש ואם זה בזמן המפגש. תיאום ציפיות זה חשוב מאוד לתהליך וככל שנערב אותם יותר וניתן להם מידע רב, שיתוף הפעולה שלהם יהיה גבוה יותר והמפגשים יעברו בצורה טובה יותר.

יחד עם כל ההכנה, חשוב לזכור שיכולים להיות גם תקלות וקשיים וחשוב להכיר את הפתרונות האפשריים. לא להכל יהיה לנו אולי פתרון זמין ומהיר, אבל ככל שנכיר יותר את הפלטפורמות שאנו עובדים איתן, נדע לתפעל אותן טוב יותר. כעת אנחנו עושים זאת תוך כדי תנועה, אבל חשוב להתנסות ולהתמקצע בכלים אלו. עם זאת, חשוב שנקבל את התקלות הללו ונדע לתמוך בתלמידים שנתקלים בהן ובתלמידים שיש להם קושי להיות במפגש.

כניסת התלמידים למפגש

בדרך כלל ישנן כמה דקות בהן אני ממתין שכל התלמידים יתחברו ויוודאו שהמיקרופון והמצלמה שלהם עובדים. את הזמן הזה אני מנצל בעזרת שאלה עליה התלמידים עונים, אשר מחכה להם על המסך, יחד עם תמונה להמחשה - כבר כשהם מתחברים.

על הטכניקה הזו פירטתי בכתבה שכאן וגם בסרטון הבא:

ההתנהלות בזמן המפגש

זהו אולי החלק עם הכי הרבה למידה שלי תוך כדי תנועה ועם הרבה מאוד ניסוי וטעיה. הרבה טעיות והרבה למידה מהתנהלות המפגשים הראשונים ולמידה מהעמיתים שלי בצוות, מובילי קהילות, מורי הפיזיקה ומדריכים מחוזיים של הפיקוח להוראת הפיזיקה.

במפגשים הראשונים הכנתי מצגות, אך גיליתי שהדבר גוזל ממני זמן רב מדי בבחירת תמונות, סרטונים ובחשיבה על בניית המצגת. ההכנה למפגשים הייתה מאוד אינטנסיבית והזכירה לי את הימים הראשונים שלי בהוראה כמורה צעיר בשנתו הראשונה. בנוסף. הדבר גרם לתלמידים להיות פחות פעילים ויותר מאזינים. הרגשתי כמו מרצה שמדבר לסטודנטים באקדמיה וחסר לי השיח איתם.

אז הבנתי שחוקי המשחק השתנו ואני חייב להתאים את עצמי לכלי המשחק החדשים. הזכרתי לעצמי שאני קודם כל מורה והשיקולים שלי הם בבחירת מרכיבי השיעור, מטרות השיעור, הנושא שלו והרכב הכיתה. לקחתי אוויר והנה כמה דברים שעזרו לי להתאים את עצמי לכלים ולכללים החדשים:

1. יותר זמן מסך שלהם, פחות זמן שלי

אחד האתגרים בשיעור המקוון הוא איך לדבר פחות ולגרום לתלמידים לדבר יותר. כבר בתכנון השיעור יש לתכנן זמן הקניית ידע קצר וממוקד ולחלק את הנושא של השיעור לפרקי זמן קצרים של שיחה-מורה, כאשר בין פרקי זמן אלו התלמידים יהיו פעילים ויוכלו לענות על שאלה בצ'אט, בטופס מקוון או ביישומון חיצוני אחר. אפשרות נוספת היא לחלק אותם ל"חדרים", בהם מספר מצומצם של תלמידים אשר עובדים על משימה משותפת. כל אלו יוצרים מעורבות של התלמידים ואפשרות לבדוק את הבנת התלמידים והאם הקשיבו לכם.

2. מי אמר שאין לוח?

כפי שציינתי קודם, הכנת מצגת טובה לוקחת הרבה מאוד זמן וכמו כן, אנו רגילים לרשום בכיתה על הלוח וגם התלמידים רגילים לכך. כדי לעשות זאת גם בשיעור מקוון, אני מחבר מצלמה נוספת למחשב איתו אני עובד ומתחבר למפגש מקוון בעזרת המחשב הנייד שלי, בו יש מצלמה מובנית ואיתה רואים אותי במפגש. חיבור מצלמה נוספת מאפשר לי לשתף את מסך המצלמה המכוונת לעבר דף נייר או לוח מחיק, שמחליפים את הלוח שבכיתה.

המצלמה יכולה להיות מחוברת למבט מלמעלה על ה"לוח" שלנו או למבט צד על הלוח המועמד אנכית על השולחן או מוצמד לקיר. ניתן אפילו לכוון אותה לעבר החלון ולרשום על הזגוגית שלו עם טושים מחיקים. הכל תלוי במבנה החדר שלכם בבית. ניתן כמובן להשתמש גם בכלים משוכללים ויקרים יותר, כמו חיבור הטאבלט או האייפד ושימוש בלוח גרפי ועט אלקטרונית.

בצורה כזו, ניתן לרשום ולשרבט ולפתור תרגיל בצורה פשוטה

3. מפגש מקוון - מגוון

בלמידה מרחוק עומדים לרשותנו המון כלים חדשים שחבל לפספס, אם נמשיך ללמד כפי שהיינו רגילים בכיתה. שיעור מקוון יכול להיות מגוון ולדעתי אף מתבקש שנגוון את צורת ההוראה שלנו בכל מפגש. הנה כמה רעיונות:

סרטון פתיחה: ניתן להכין מראש סרטון קצר בו נלמד נושא מסוים או למצוא סרטון כזה ברשת ולשלוח לתלמידים, יחד עם משימת צפיה. במפגש תוכלו להתייחס לסרטון ולהתחיל תרגול ויישום תוך התייחסות לקשיים שעלו מתשובות התלמידים למשימה. ניתן אפילו להשתמש ביישומונים שונים בהם ניתן להוסיף לסרטון קיים שאלות הבנה. כך, התלמידים צופים בסרטון אשר נעצר בנקודות זמן שאתם קובעים והתלמידים עונים על שאלה וממשיכים בצפייה. תשובות התלמידים ניתנות לצפייה על ידי המורה באופן מרוכז וכך הוא יכול לתכנן את ההוראה שלו.

מפגש משולב: ניתן להתחיל עם מפגש מקוון של דקות בודדות בו נגיד שלום, נראה אחד את השני וניתן משימה עם הסבר קצר, אותה התלמידים יבצעו אחרי שנתנתק. קובעים זמן להתחבר שוב ולסכם את העשייה שלהם. כך נשלב מפגש סינכרוני עם א-סינכרוני. המשימה הא-סינכרונית יכולה להתבצע באופן אישי או קבוצתי. היא יכולה להיות פתרון תרגיל, צילום תמונה, צילום סרטון, יצירת פוסטר וכל תוצר שמתאים למטרת המשימה.

לדוגמא, תלמידים במסגרת שיעור פיזיקה יכולים להתבקש לבצע ניסוי בבית באמצעים זמינים ופשוטים. למשל, צילום כדור הנופל לקרקע ולאחריו לנתח את תנועת הכדור בתוכנה ייעודית לכך. הם יכולים לצלם תופעה פיזיקלית בסביבה שלהם (הרי כל דבר סביבנו הוא פיזיקה), לתאר את התופעה ולהסבירה. דוגמא נוספת שבה השתמשתי היא יצירת מעגלים חשמליים. מאחר ואין לתלמידים בבית את הכלים הדרושים לכך, הם השתמשו ביישומון וצילמו את המסך כדי להראות את התוצר שלהם.

המורה המחליף הווירטואלי: נתקלתי במספר מצבים בהם לא יכולתי להשתתף במפגש בזמן השיעור שנקבע. במקרה כזה, אני מקליט את עצמי (פשוט מקליט מפגש בזום עם עצמי) ושולח לתלמידים יחד עם משימה מקוונת שעליהם לבצע ולהשלים עד סיום השיעור המקוון שלנו. יש לשים לב שהזמן של הסרטון לא יהיה ארוך ומייגע (מומלץ סרטון של עד 10 דקות) ושהמשימה תהיה הוגנת מבחינת הקושי ומבחינת היקף הזמן שהיא דורשת.

שיעור פרטני: במצב הנוכחי, כשהתלמידים וגם אנחנו בבית – מאפשר לנו שיעורים פרטניים בצורה קלה ופשוטה. התלמידים מרגישים יותר נוח בקבוצות למידה קטנות, מגיעים מרוכזים והלמידה הזו תורמת להרגשתי רבות לתלמידים.

ולסיום, חשוב לי להדגיש שבתקופה זו חשוב גם לבדוק מה שלום התלמידים שלנו, לשים לב אם מישהו מהם מתפקד פחות מהרגיל ולברר האם וכיצד ניתן לעזור. אין ספק שהלמידה מרחוק מעמידה בפנינו שאלות ואתגרים רבים, אך יחד עם זאת, מעמידה בפנינו הזדמנויות לחדש את ההוראה, לפתח ולגוון אותה. אם נעשה זאת נכון, כולנו נרוויח מכך.

אילו רעיונות אתם פיתחתם בלמידה מרחוק? נשמח לשמוע כאן בתגובות.