מכל מלמדיי, השכלתי

סיומה של שנת לימודים היא הזדמנות מצוינת להכיר תודה על כל הטוב והיפה שמקצוע ההוראה מאפשר לנו כמורים, ולהזכיר לעצמנו פעם נוספת כי אין עוד מקצוע בעולם בו זוכים יום-אחרי-יום לסביבת עבודה יוצרת המכווינה לכדי דיוק ערכי, התפתחות אישית, העצמה ונתינה.

בכדי שנוכל לבצע את משימתנו ההוראתית-חינוכית בצורה הטובה ביותר, כמחנכים המובילים שינוי, אנו נדרשים שוב ושוב לפרוץ את גבולות המוכר והידוע ולמצוא את האופק בו הקשר המבוסס על אמון ודיאלוג עם תלמידנו יאפשר שינוי וצמיחה משותפים.

ההכרה כי איכות בית הספר אינה יכולה להיות גבוהה יותר מאיכות המורים המלמדים בו ברורה לכל העוסקים בחינוך. הכרה זו מאיצה את קידום, פיתוח וחיזוק המורים, במטרה לשפר את רמת בתי הספר ושירותיהם לתלמידים. הבנת התהליכים המתקיימים בכיתה הדורשים שיפור, תוך צפייה בהתנהלות המורה, יוצרת שיח פדגוגי המהווה כלי לשינוי התנהגויות ההוראה ולצמיחה פדגוגית של המורה ושל בית הספר.

כחודש לפני תום שנת הלימודים, גיבש צוות המורים בבית ספרנו מודל חדש המאפשר למורים לזכות במשוב חשוב אודות ביצועיהם, ממי שצופה בהם באדיקות הגבוהה ביותר - התלמידים, מתוך התפיסה כי התלמידים הם המתאימים ביותר לניהול דיאלוג אודות חוויותיהם ותחושותיהם מהשיעורים ואופן העברתם. 

צוות המורים גיבש את מודל המשוב החדש בשל האמונה כי שימוש בתצפיות ושינוי ההירארכיה בשיח הפדגוגי, תוך היפוך התפקידים והצבת תחושותיו ודעותיו של התלמיד כבעלי ערך ומשמעות עבור התפתחות המורה ואיכות הוראתו, עשויים לשמש כבשורה בתהליך בניית הקשר והאמון שבניהם תוך שיפור האקלים הבית הספרי.

תיאוריית ה"חדשנות המערערת", שפותחה על ידי קלייטון כריסטנסן ומובאת בספרו "דילמת החדשן", מתארת כיצד חדשנות יוצרת מציאות שוק חדשה, באמצעות גילוי קטגוריות חדשות של לקוחות. התיאוריה מגדירה מחדש את המושגים "לקוח" ו"צרכן", ומחפשת גישה חדשה שתאפשר לקהלים מסוימים לצרוך מוצרים, שירותים והיקשרויות שלא היו נגישים להם בעבר. על פניו, משוב תלמיד למורה יכול להוות פוטנציאל לשיבוש הסטטוס קוו ביחסים הבית ספרים כפי שהם מוכרים לנו היום באופן הדומה לזה שמציע כריסטנסן.

הוגה החינוך החשוב יאנוש קורצ'ק, ניסח היטב בספרו "ילדות של כבוד" את הביקורת הבאה: "נותנים לו, אבל רק מרצון טוב. לילד לא מגיע דבר. מכאן הזלזול בילד. מכאן החשדות ואי-האמון שרוחשים לו: אנחנו מחלקים בשלומיאליות את השנים לפחות בשלות וליותר בשלות; אין יום לא בשל; אין הירארכיה של גיל, אין דרגות גבוהות יותר ונמוכות יותר של כאב ושמחה, תקווה ואכזבה..."

שימוש בשיחת הסיכום ככלי מבטל הירארכיה, המעמיד בשורה אחת את בשלותם של התלמיד והמבוגר האמון על חינוכו ומאפשר דיאלוג אמיתי, יוצר תפיסה ערכית המעמידה את תחושותיו, דעותיו ורגשותיו של התלמיד כמושא התייחסות בעל חשיבות עליונה, ודורשת התייחסות רבה בביצועיו של המורה.

מורים שישכילו לחזק את הדיאלוג בינם לבין תלמידיהם, ויפתחו יחסי אמון, ביטחון וכבוד הדדי - יצליחו ללמוד מתלמידיהם, בכל יום, ובפרט רגע לפני היציאה לחופשת הקיץ, שיעורים חשובים לתהליך התפתחותם האישית והמקצועית כמורים. חשוב שפעם אחת בשנה, נניח בצד את כלי המדידה וההערכה המקובלים, נזנח לרגע את שאלת הבחירה הנכונה בכלים דידקטיים מותאמי כיתה, וננסה לאסוף בקשב, ברגישות ובעדינות את תובנותיהם ותחושותיהם של אלו שדעתם חשובה באמת – אלו שאנו המורים אמונים על תהליך צמיחתם והתפתחותם, ושבסיס ייעודנו להובילם אל עבר מימוש שאיפותיהם.

בתמונה: יוסי שפרבר עם תלמידות בקמפוס אנקורי פתח תקווה. קרדיט צילום: רונן קרוק.