לא תהיה לך הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני

ההתרגשות לקראת המפגש הראשון עם תלמידים חדשים, אוחזת גם במורים הוותיקים והקשוחים ביותר. לילה לפני המפגש הגורלי, כולנו מדמיינים איך נגייס כל גרם מהכריזמה שלנו לבניית קשר אותנטי, שיאפשר דיאלוג חינוכי משמעותי בעתיד. אנחנו מדמיינים כניסה חלקה לכיתה, תלמידים קשובים המוקסמים מאתנו ומהשיעור המרתק שהכנו. אנו מקווים להפוך למושא הערצתם ושהקסם החינוכי שאנו מביאים, יסייע לנו להפוך תלמידים פסיביים חסרי עניין - לצעירים מגויסים ללמידה, השותפים לעיצוב הערכים והדרך להשגת מטרות משותפות.

אבל ב"עולם האמיתי", באופן המיידי והדיכוטומי בו מתבגרים מגבשים את עמדותיהם במצבי לחץ, התלמידים זקוקים רק למבט חטוף, אולי 3 שניות ולא יותר - כדי לגבש את עמדתם כלפינו. הם עושים זאת על פי משתנים רבים: שפת הגוף, הבגדים, השפה והאווירה הכללית שאתם מייצרים בכיתה. אולם המשתנה החשוב ביותר, קשור ככל הנראה, בחוויות עבר הטמונות עמוק בתודעתם, ועלולות לצוף על פני השטח ול"שרוף" אתכם. במצבי חוסר ודאות ולחץ, מתבגרים נוטים לבסס את תחושותיהם על חוויות העבר שנחקקו בהם, ולצערנו, תלמידים רבים נושאים על גבם הצעיר משקעים שלילים כבדים מחוויות שונות בבית הספר. כך שחוויות לא רלוונטיים שנוצרו עלי די מורים טובים יותר או פחות - הן שעלולות לעצב את הרושם הראשוני שתשאירו על תלמידיכם.

לכן עלינו לייצר סיטואציה חדשה, שתמנע הצפת חוויות עבר שליליות בקרב התלמידים.

הנה כמה טיפים שיכולים לעזור ביצירת תנאים אופטימאליים ליצירת רושם ראשוני חיובי בקרב תלמידיכם החדשים:

הפתיעו את תלמידי הכיתה – צרו חוויה מפתיעה, כזו שהתלמידים מעולם לא חוו בבית הספר, מפגש המנותק לחלוטין מחוויות העבר שלהם במפגשים מסוג זה. התנהגות מפתיעה מצד המורה, תעורר עניין בקרב התלמידים ותיצור תנאים ניטראליים לחוויה ראשונית המנותקת מחוויות עבר, לצד סקרנות ופתיחות כלפיכם. למשל, באחד המפגשים הראשונים בתחילת השנה הגעתי עם פאה ורודה. התלמידים גם הופתעו וגם שמחו לגלות כי אני מסוגל לצחוק על עצמי.

התנהגו בטבעיות – כאשר אנו מרגישים חוסר נוחות ולחץ, הדבר מורגש עלינו היטב. תלמידים מייחלים למפגש עם מורים אותנטיים המצליחים ליצור תחושת ביטחון ותקשורת טבעית. התנהגו בטבעיות והשתדלו לשתף את הכיתה בתחושותיכם ובאני האמתי שלכם.

כבדו את התלמידים – כמאמר חז"ל במסכת אבות "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך...", תנו מקום של כבוד ומשמעות לדברים ולתחושות שהתלמידים מעלים. המפגש הראשון מזמן חוויה של בחינת גבולות, ודווקא בסיטואציה זו, מורה שיגרום לתלמיד להרגיש שהוא מכבד אותו ואת תחושותיו - יזכה לשיתוף פעולה בהמשך הדרך.

הפגינו אופטימיות כנה – תלמידים רבים נושאים על גבם מטען כבד של קשיים וכישלונות מהעבר שלהם כתלמידים. מטען זה מעורר פסימיות וחוסר אמון במורה הניצב מולם. הציפו את המפגש הראשון ברוח חיובית של אופטימיות ותקווה, המאפשרת לכל תלמיד ותלמידה תחושה בטוחה של התחלה חדשה שתוביל אתכם במשותף להצלחה ולמימוש יעדים.

וזכרו - חיוך גדול (ואמיתי) לוקח אתכם חצי דרך!!!

בתמונה: יוסי שפרבר ותלמידי קמפוס אנקורי פתח תקוה. קרדיט צילום: רונן קרוק