איך להימנע מקיבעון ולהגיע מוכנים לשנת הלימודים הקרובה?

אופניים חשמליים לכל מורה 

במאה השנים האחרונות בני האדם המציאו את המכונית, המעלית, מכונת הכביסה, מדיח הכלים, רובוט לניקיון ולאחרונה אפילו הורידו את העומס מהילדים שלנו והם כבר לא אמורים לדווש לבד באופניים (כי הם כבר חשמליים) או אפילו להתאמץ לנוע בסקייטבורד (כי הוא הפך להוברבורד) ועוד המון המצאות וחידושים. 

אין ספק שהעולם נע לכיוון שבו אנחנו נדרשים לפחות מאמץ ותנועה ויותר אוטומציה ואוטונומיות.

שניה לפני שאנחנו מחלקים אופניים חשמליים לכל מורה... בואו נדבר לרגע קט על תהליכים אוטומטיים ועל ההשפעה שלהם על הוראה ולמידה.

אוטומציה מקבעת
כאשר אנחנו לומדים פעולה חדשה אנחנו משננים אותה וחוזרים עליה מספר רב של פעמים עד שאנחנו מגיעים למצב בו היא הופכת להיות אוטומטית ואוטונומית עד כדי כך שלעיתים לא נשים לב שבצענו אותה.

כך הדבר עם קשירת שרוכים, כתיבת אותיות, נהיגה, הדלקת וכיבוי הכיריים ועוד. 

המוח שלנו לומד את הפעולה ועם הזמן והניסיון אנחנו כבר לא חושבים ומתעכבים על כל פעולה שכזו אלא עושים אותה באופן אוטומטי וטוב שכך, אחרת זה היה מאוד מייגע להמשיך ולשרוך שרוכים כבראשונה. 
האינטרס שלנו, כבני אדם, הוא להפוך כמה שיותר פעולות ותהליכים לאוטומטיים כך שנוכל להתפנות לעוד ועוד משימות שדורשות ריכוז וחשיבה. יחד עם זאת, היתרון הנפלא הזה שמפנה לנו זמן ומאפשר לנו ליהנות מניסיון החיים שאנו צוברים, נושא עמו גם את חיסרון הקיבעון.

ברגע בו אנו מאפשרים לדפוסים שלנו לנהל את העשייה שלנו, אנחנו כבר לא חושבים ומביטים מהצד, אנחנו כבר לא בוחנים האם ניתן לעשות את הדברים אחרת, טוב יותר, מהר יותר, מהנה יותר או סתם יותר, אלא פועלים בתוכם כאילו הם אלו המפעילים אותנו. לכן אנו מופתעים לא אחת, בבית ובעבודה, כשאנשים הסובבים אותנו זורקים לעברנו רעיונות שיכולנו לחשוב עליהם לבד, אבל איכשהו לא ראינו אותם...

הוראה בטייס אוטומטי
בתחילת דרכנו המקצועית, כשהיינו מורים צעירים וירוקים נדרשנו לבנות את כל מערכי השיעור מן המסד ועד הטפחות. פתיחת שיעור, תרגולים, דפי עבודה, מבחנים, פעילויות הפוגה, שיעורי בית ועוד ועוד ועוד. 

עם השנים גיבשנו סט שלם של מערכי שיעור וגם היום אחרי חמש, או עשרים, שנות ניסיון וותק אנו עשויים לגלות שישנם מערכי שיעור שאנחנו עדיין מעבירים. יש לנו תלמידים שיודעים מה ואיך אנחנו נלמד היום רק מכיוון שהאחים הגדולים שלהם, שגם למדו אצלנו, כבר סיפרו להם. 
ההוראה הפכה להיות אוטומטית ומהירה, אבל אולי גם קצת מקובעת ולא יצירתית. 

על רפלקציה והדהוד... הוד... הוד... הוד...
אחת הדרכים לצאת מהקיבעון ולרענן את החשיבה היצירתית היא הקשבה. לפתוח מחדש את הערוצים ולהקשיב לתלמידים, לתהליכים, למילים שבין השורות, לניואנסים ולתחושות.

חשוב גם לדעת להקשיב לקולנו שלנו כפי שהוא מהדהד ומוחזר אלינו באמצעות שלל תגובות ומעשים. יש משהו בהדהוד שמאפשר לנו להסתכל על עצמנו מבחוץ ולראות איך דברים נראים ונשמעים מהצד השני – ממש כשם שהחצוצרן לין ניקולסון ביצע דואט בינו לבין קבוצת הרים.

אחת הדרכים להגביר את ההדהוד ולחדד את המחשבה, במיוחד בשלב הזה של השנה בו אנחנו מתחילים להתכונן לשנת הלימודים, היא ביצוע של רפלקציה ואינטרוספקציה (התבוננות פנימית) על השנה החולפת.

שאלות ממעוף הציפור
במהלך הרפלקציה אנחנו יכולים להתבונן ולראות את הדברים לרגע קט ממעוף הציפור ולהקטין במידה מסוימת את מידת המעורבות הרגשית ואת הקיבעון, שאולי נכנסנו אליו, ושעלולים לחסום נתיבים ומחשבות שכדאי לבחון.

התהליך הרפלקטיבי מאפשר התמודדות ולמידה ממה שעברנו עד כה, הוא מאפשר הבנה והשלמה עם ההתנהלות לאורך השנה ותוצאותיה תוך ניתוח ביקורתי (לא שיפוטי) באמצעותו ניתן להגיע לתובנות ולהחלטות הקשורות לסגנון ודרך הלמידה וההוראה לקראת שנת הלימודים הבאה.

תהליך רפלקטיבי -  3 שלבי עבודה: 
בכדי לבצע תהליך רפלקטיבי מוצלח חשוב לעבוד בצורה מסודרת שתאפשר לנו לסקור את הנושאים שחשובים לנו, ללמוד מהם ולהפיק את הלקחים והמסקנות לקראת השנה הבאה. 

להלן שלבי העבודה העיקריים:

1. תכני הרפלקציה - בשלב הזה אנחנו בוחרים את הנושאים עליהם אנחנו רוצים לבצע חשיבה רפלקטיבית ומנסים לענות עליהם בכתב בצורה מפורטת עד כמה שניתן.
להלן מספר דוגמאות לשאלות ונושאים שאפשר וכדאי לבצע עליהם תהליך רפלקטיבי: 

• מערכי השיעור וההוראה בפועל - מידת הצלחתם, מובנותם והשפעתם של השיעורים, סגנון ההוראה שלנו, גיוון דרכי הוראה, פתיחת וסיום שיעורים ועוד.
  
  
• אקלים כיתתי - קשר בין התלמידים, האווירה בכיתה, מידת הפתיחות, מידת הביקורתיות, היכולת להצביע ולהשתתף, הקשב בין התלמידים לבינם, מידת העזרה בינם לבין עצמם ועוד.
  
  
• קשר מורה תלמיד - איכות הקשרים שלנו עם התלמידים: תלמידים שלא הגענו אליהם, תלמידים שהצלחנו לקדם ולעורר בהם שינוי, שיחות אישיות ועוד.
  
  
• מוטיבציה והנעה ללמידה - הדרכים בהם העלינו את רמת המוטיבציה הכיתתית והאישית, משובים אישיים וקבוצתיים, תגובות מקדמות על גבי עבודות ומבחנים, מקום לפתיחות אישית וליצירתיות, האם אנחנו מאפשרים כישלון כגורם מקדם, האם אנחנו מאפשרים לגורמים מזמנים להשתלב בשיעור ועוד.
  
  
• הצלחות וכישלונות - איזו הצלחות היו לנו לאורך השנה - תלמידים שהצלחנו לקדם, סדרת מערכי שיעור שהיו להיט בקרב התלמידים, פרויקט מסוים שקידמנו בבית הספר ועוד. במקביל חשוב לסקור ולהבין את הכישלונות והטעויות שלנו ולכן נתבונן גם על מקרים שבהם לא הצלחנו ונחשוב כיצד ניתן היה לעשות אותם קצת אחרת - תלמידים שפספסנו, כיתה שהצלחתה לא עלתה בקנה אחד עם שאיפותינו, פרויקט שלקחנו על עצמנו ולא הצליח ועוד.
  
  
• תחושה אישית בהוראה - בנקודה זו אנו יכולים לשאול שאלות הקשורות לתשוקה האישית שלנו בהוראה, למקומות שבהם הרגשנו במהלך השנה החולפת שאנחנו מצליחים, שטוב לנו ונכון לנו, למקומות שבהם רצינו להשפיע יותר, לתחושת השליחות שלנו בנוגע לנושא מסוים, לערכים, לעקרונות ולרעיונות. האם יש בדרך ההוראה שלי שמחה והנאה והאם התלמידים שלי יכולים לראות בי או בחלק ממעשיי מודל לחיקוי ואם כן, מה הדברים שהייתי רוצה שיראו וילמדו מהם, מה הייתי רוצה לעשות אחרת מול התלמידים, מול המורים ומול צוות ההנהלה ועוד.
  
  
• כותרות נוספות - כאן המקום לחשוב על כותרות ונושאים שהייתם רוצים לבחון בהתאם למקצוע אותו אתם מלמדים, בהתאם להיותכם מחנכי כיתה או לא, בהתאם לתפקידים נוספים שיש לכם או שהייתם רוצים בבית הספר ועוד.

2. מסקנות ופעולות קונקרטיות לשנה הבאה - עם סיום המענה על השאלות שכתבנו סביר להניח שהמוח שלנו מוצף בבליל של מחשבות ורעיונות, מחשבות על העבר ועל העתיד ועל הדרכים שבהן נרצה לפעול בהמשך.

חשוב להדגיש בשלב זה שאין כוונת התהליך הרפלקטיבי להעביר אותנו דרך של שינויים מהפכניים אלא לדייק ולכוון את הדרך שלנו כך שבכל שנה נצעד צעד או שניים קדימה (אגב, התהליך מתאים לכל אדם ולכל בעל מקצוע). ולכן, עלינו לכתוב לעצמנו את המסקנות הקונקרטיות ואת הדרך בה ניישם את אותן מסקנות לאורך השנה. 
מאחר ולעיתים מדובר בהקניית הרגלים חדשים, כדאי לנו להוסיף תזכורות ליומן השנתי אחת לחודש או חודשיים בדבר השינוי והיעד כדי שלא יישכח זמן מה לאחר פתיחת השנה.

3. מטרת העל - מתוך הסעיף הקודם והמסקנות, היינו רוצים להגדיר לנו מטרה אחת או שתיים, או רעיון מרכזי שאותו נגדיר ככזה שאנחנו מאוד רוצים לשלב בדרך ההוראה וההתנהלות שלנו בשנה הקרובה. 
מטרת העל אינה מבטלת מטרות נוספות שכתבנו לעצמנו אך אנו בוחרים להבליט אותה ולהדגיש אותה כך שהיא תלווה אותנו בוודאות לאורך כל השנה הקרובה ולמעשה היא תהווה בסיס לתהליך הרפלקטיבי של השנה הבאה.

טולסטוי כדוגמה
הסופר והוגה הדעות לב ניקולייביץ' טולסטוי אמר: "כולם רוצים לשנות את העולם אבל אף אחד לא רוצה לשנות את עצמו".

התהליך הרפלקטיבי איננו מסובך אך רובנו נמנעים ממנו מכיוון שבדרך כלל "אין לנו כח" או רצון להתמודד עם העבר שלנו (גם ככה ההווה עמוס לעייפה). יחד עם זאת, חשיבה רפלקטיבית על השנה שהייתה, על ההצלחות והכישלונות שהיו בה, על המטרות שהשגנו ואלה שנשארו לנו לשנה הבאה – תאפשר לנו להגיע לשנה הבאה מוכנים וממוקדים יותר.

יש לכם רעיונות, דגשים ודרכים יצירתיות לבצע רפלקציה? נשמח לשמוע!

המשך חופשה מהנה ושנת לימודים פורייה!

מאת: אייל ברנר, מרצה, מומחה בתהליכי למידה והדרכה, מוטיבציה וחשיבה יצירתית. ממקימי חברת פסיפס המתמחה בהעברת תהליכי פיתוח מקצועי למורים ומנהלים. ממחברי הספר "סודות הלמידה" ומחבר הספר "מר מחר".