נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
לאחרונה העברתי מפגש למנהלי בתי ספר בנושא קשרי מורים, הורים, בית ספר וקהילה. מיד כשהצגתי את הנושא, התחילה סערה בקרב המשתתפים... לכולם היה מה להגיד, לשתף, לפרוק ולהדגיש לגבי הקשרים המורכבים והטעונים בין המורים להורים ובכלל.
אחת המנהלות שיתפה שהיא מקפידה לכנות את נציגי ההורים "מנהיגות הורית" ולא ועד הורים, מתוך תקווה שהם יתנהגו כמנהיגים, יבינו שיש להם אחריות מערכתית ושיש צורך בעבודה משותפת עם בית הספר. מנהלת אחרת סיפרה כי יו"ר ועד ההורים נוהג להגיע לבית הספר בכל בוקר ולהעיר לה הערות על תפקוד צוות המורים כדוגמת: "למה המורה לימור מאחרת?" או "למה לא היו שני משגיחים במגרש?" ועוד הערות שממש "כיף" להתחיל איתן את היום.
אחרי כמה דקות סוערות ומעניינות, היה לי ברור שהולך להיות מפגש מעניין ומאתגר במיוחד.
אין ספק שהיחסים בין הורים למורים השתנו לאורך השנים -
פעם היה ברור להורים שהמורה צודק ושחינוך הילד נמצא בראש סדר העדיפות שלו, ומהצד השני למורה היה ברור שהוא מקבל גיבוי מלא מצד ההורים ושביחד איתם הוא מוביל את חינוך והוראת הילד.
אבל, בשנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך שינוי בחברה הישראלית (פרידמן ופישר, 2002) שמוביל את ההורים לממש את זכותם להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם בבית הספר. בחוזר מנכ"ל תשס"ב/4 קובע משרד החינוך כי להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר. מכאן קצרה הדרך למעבר ממעורבות להתערבות ההורים בבית הספר, במיוחד לאור הפיחות במעמד המורה בעיני ההורים ובעיני עצמם.
ישנן ארבע שאלות מרכזיות ביחסי מורים והורים, שמענה עליהן יכול לסייע בהתמודדות עם ההורה המודרני:
1. כיצד הופכים את בית הספר למקום המזמן מעורבות קהילה והורים חיובית?
לפני שאנחנו יכולים לבקש מההורים מעורבות אקטיבית בריאה, כדאי שננסה להפוך את בית הספר למקום שהורים שמחים לבקר בו, שיש להם הזדמנויות לחוויות חיוביות במסגרתו, מבלי שמבקשים מהם דבר. ככל שבית הספר יהיה מקום מזמין, מעניק ומסייע להורים, כך יהיה קל יותר להתקדם לשלבים הבאים ביצירת הקשר החיובי עם ההורים.
בכדי להפוך את בית הספר למקום המזמין הזה, מומלץ להבטיח כי בית הספר מפעיל פעילויות המעודדות את ההורים לבוא בשעריו כדוגמת:
כמובן שהנוכחות והפעילות של ההורים בבית הספר לא מספיקה, חשוב שנקפיד על עדכון שוטף ורציף של ההורים במתרחש בבית הספר, על ידי הפצת מידע על בית הספר בעזרת העיתונות המקומית, עלון חודשי, אתר האינטרנט או דף הפייסבוק של בית הספר.
דגש נוסף וחשוב הוא לוודא כי המפגש בין המורה וההורה לא קורה רק כשמשהו רע קורה, למשל כאשר הילד מעורב במקרה של אלימות, אלא להקדיש זמן גם לתקשורת חיובית וטובה.
ברגע שבית הספר ייתפס כמקום חיובי ומזמין, בו מתרחשות פעילויות רבות, בהן ההורים מעורבים ופעילים, אז יהיה קל יותר לבקש מעורבות של ההורים ולא התערבות.
2. כיצד מייצרים גבולות ברורים בנוגע למסגרת המעורבות של הקהילה בבית הספר?
ברור כי זו שאלה שאפשר לכתוב עליה ספרים ולא רק כתבה קצרה, אך בכל זאת ישנן כמה נקודות מרכזיות שכדאי להתייחס אליהן בהקשר לשאלה זו:
אין ספק שמעורבות הורית טובה היא קריטית להצלחת התלמידים ובית הספר, אבל שמירה על איזון נכון בין מעורבות להתערבות ושמירה על כבוד הדדי חשובה לא פחות.
העבודה על עידוד ההורים למעורבות ולא להתערבות לא נגמרת כאן. מתוך כך, בכתבה הבאה נתמקד בשאלות "כיצד מעודדים אקטיביות ויוזמה של הקהילה?" ו"כיצד מגדילים את מעגל המעורבים".
מאת: רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה. ממקימי חברת "פסיפס" ובעל ניסיון של 17 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. ממחברי הספר "סודות הלמידה", נושא תו התוכן של מכון אדלר.