רוצים שהתלמידים שלכם יצליחו? תנו להם להקשיב

לא מזמן נכנסתי לכיתה וראיתי תלמיד יושב וקורא פרק בספר. אפשר היה לראות על הפנים שלו שהוא מתאמץ מאוד לקרוא ונאבק על כל שורה.

ניגשתי איליו ושאלתי אותו מה שלומו ולמה הוא מתאמץ כל כך. הוא הסביר לי שאין לו בעיה עם קריאה כשלעצמה, אבל לא משנה כמה פעמים הוא חוזר על הפסקה – הוא פשוט לא מצליח להבין את מה שהוא קורא, וזה עוד כאשר מדובר בחומר שהוא מכיר ומבין, הבעיה מחריפה כאשר מדובר בחומר לימודי שקשה לו.

הצעתי לו לנסות להקריא לעצמו בקול רם את הטקסט ולראות אם זה עוזר לו להבין את החומר. לאחר כמה דקות, כמעשה קוסם, הוא ניגש אלי, כולו מחייך, ואמר שסוף-סוף הוא מבין את מה שהוא קורא, המילים מובנות ומספיקה לו אפילו קריאה אחת. סוף-סוף, הוא לא נלחם עם הטקסט.

איזה יופי!

לפעמים יציאה מהמסגרת המקובלת והמוכרת יכולה לעשות שינוי עבור התלמיד.

כולנו לומדים בעזרת החושים: ראיה (למידה חזותית), שמיעה (לומדים שמיעתיים), מישוש (למידה מוחשית), ריח וטעם (טוב, אולי רק אצל טבחים?) ואני מכיר כמה לומדים שה"חוש השישי" בטוח פעיל אצלם, אחרת לא ברור לי איך הם לומדים...

האמת ששילוב של מספר חושים בתהליך הלמידה יכול להעמיק ולהעשיר אותו. הטריק הוא לזהות את החוש הרלוונטי לכל שלב בלמידה ולכל תלמיד...

במקרה שלנו התלמיד היה "תקוע" בחוש אחד ומעבר או שילוב של חוש נוסף בתהליך הלמידה היה לא מובן מאליו עבורו. 

אם נצליח לאתר אצל כל תלמיד את החושים שיעזרו לו בלמידה, ונתאים לכל חוש כלים יישומיים המתאימים לצורכי התלמיד - נצליח לשפר בצורה משמעותית את מיומנויות הלמידה של התלמיד, את בטחונו העצמי ואפילו לקצר את זמן הלמידה שלו.

איך יודעים איזה חושים נכונים לשלב ולתלמיד? 
ישנם  שאלונים רבים לזיהוי סגנונות למידה, אולי השאלון המפורסם מכולם הוא שאלון האינטליגנציות המרובות של גרדנר.

אבל לא תמיד צריך לחפש שאלונים ובקרות... לעיתים אפשר לאתר את החוש המתאים ללמידה וללומד בשיחה רגילה עם התלמיד, במהלכה ננסה לברר מה הן ההעדפות שלו כאשר הוא מתמודד עם חומר לימודי, מה הצליח לו יותר ומה פחות, איפה הוא מתקשה ואיפה קל לו וכו'.

מאחר ומדובר במציאת המינון המתאים של מספר חושים ודרכי למידה, בהתאם ללומד ולסגנון הלמידה המתאים לו – תמיד אפשר לנסות ולהחליף בין שיטות לימוד שונות, עד שנגיע לשיטה המתאימה ביותר לשלב הנוכחי וללומד הספציפי.

כלים יישומיים ללמידה

לאחר שאיתרנו את שילוב החושים הרלוונטי לתלמיד, ננסה להתאים כלים יישומיים שיקשרו בין החושים הרלוונטיים ללמידה המתבצעת בכיתה.

הפעם נתמקד בחוש השמיעה ובצורות השונות שחוש זה יכול לסייע לתלמידים להפנים את המידע.

קריאה בקול רם

לגבי רובנו, אם ננסה לקרוא טקסט בקול רם, נבין פחות מאשר כאשר נקרא אותו בקריאה שקטה. זאת מכיוון שבסיטואציה כזו, אנו מקדישים אנרגיה רבה לכך שנהיה ברורים ורהוטים, אפילו כאשר אנו לבד, במקום למקד את מאמצינו בהבנת הנקרא. לכן קריאה בקול רם לא תורמת לנו משמעותית להבנה. אך בקרב כשליש מהאנשים, קריאה בקול רם מייצרת קלט שמגיע משני חושים - חוש הראייה וחוש השמיעה - ובמקרה זה משתפרת הבנת הנקרא.

השימוש בכלי הזה הוא לא פשוט לחלק מהתלמידים... הם עלולים להתבייש לקרוא בקול רם, גם אם הם לבד בכיתה. זה ייראה להם מוזר, לשבת לבד ולקרוא בקול רם (ובטח אם הם לא לבד). מעבר לכך יש עוד שלל סיבות לכך שקריאה בקול רם עלולה להיות קשה לתלמיד. פה בדיוק התפקיד החשוב שלנו כמורים. אם אנו מזהים שקריאה בקול רם יכולה לעזור לתלמיד כלשהו בהבנת הטקסט, כדאי מאוד לעודד אותו לנסות ולבחון ביחד את התוצאה.

אגב, לא חייבים לקרוא בקול רם מאוד, מספיק שהתלמיד עצמו יוכל לשמוע. סביר להניח שכשהוא ייווכח שזה עובד, הבושה תיעלם.

למידה מולחנת

ישנם תלמידים שמאוד אוהבים להאזין למוזיקה בשעות הפנאי שלהם. אם זה קורה במהלך השיעור זאת בעיה, אבל לפעמים אפשר לרתום את המוזיקה לעזרתנו באמצעות למידה מולחנת.

אפשר לקחת את סיכום החומר, להצמיד אותו ללחן של שיר מוכר ולשיר את הסיכום. זה יכול לצאת גם קצת מצחיק ולעורר גיחוך, אך לחלק מהתלמידים זהו כלי מעולה.

אנחנו יכולים ליזום בכיתה תחרות של שירים המסכמים את החומר ולתת לתלמידים להופיע עם השירים שלהם בכיתה.

 ביוטיוב יש דוגמאות רבות של שירים כאלו, למשל:

התלמידה הזו שהלחינה חלק מהחומר לבגרות בהיסטוריה חלק א' על מנת לזכור את ציר הזמן:

וכן בית הספר הזה שיוצר עם התלמידים הפקות שלמות ורבות סביב המאמץ ללמד וללמוד מתמטיקה. בסרטון הזה התלמידים יצרו שיר המלמד חזקות: 

https://www.youtube.com/watch?v=QIZTruxt2rQ

הבנה לעומת תיעוד

כמה פעמים שמענו את השאלה "המורה מה יותר חשוב, לכתוב מה שאת אומרת, אבל אז אני לא מבין כלום; או להבין, אבל אז אני לא מספיק לכתוב?"

ישנם תלמידים שחוש השמיעה שלהם לוקח חלק משמעותי בלמידה, ולכן עבורם התשובה לשאלה זו היא פשוטה: תמיד עדיף להבין מאשר לתעד, לסכם או להעתיק מהלוח. כמורים, נמליץ לתלמידים הללו לצלם מחברת מחבר ואפילו נספק סיכומים של החומר, כל עוד במהלך השיעור הם באמת מקשיבים ולומדים.

למידה בזוגות וצוותים

עבור תלמידים מסויימים, למידה עם תלמידים אחרים יכולה להוות כלי עוצמתי להשבחת הלמידה, בזכות העובדה שהיא מאפשרת למידה "שמיעתית". הלמידה מתבצעת בשיחה משותפת על החומר הלימודי, וכך התלמידים יכולים להבין ולעבד טוב יותר את החומר.

כמורים, כאשר זיהינו מי הם התלמידים שמעדיפים למידה שמיעתית בכיתתנו, מומלץ מאוד לתת להם לבצע תרגולים בצוותא ואף להמליץ להם לבצע למידה משותפת גם בשעות אחר הצהריים.

ניסוח תשובות בעל פה לפני הכתיבה

חוש השמיעה יכול לסייע לתלמידים גם בניסוח תשובות. כאשר התלמיד מנסח לעצמו בקול את התשובה לפני שהוא כותב אותה, היא תצא מנוסחת טוב יותר, ברורה ורהוטה יותר. בדומה לקריאה בקול רם של חומר לימודי, המאפשרת לתלמיד הבנה טובה יותר, כך גם ניסוח בקול רם של תשובות אפשריות לשאלה, יכול לשפר את איכות התשובה שהתלמיד יכתוב בסופו של דבר בשיעורי הבית או בבחינה.

אפשר גם להקריא בקול רם את התשובה לאחר שהיא נרשמה – וכך התלמיד יכול לוודא שהתשובה שרשם אכן עונה על השאלה ועל רמת ההבנה שלו את החומר.

נוכחות בשיעור

לתלמידים כיום יש עיסוקים רבים בבית הספר: הם מעורבים בוועדות כיתה, במנהיגות צעירה, במועצת תלמידים, הם צריכים לעיתים לצאת משיעור בשל חזרות לאירוע, לבדיקה אצל האחות, ועוד.

חשוב מאוד שאנו המורים נעשה כל מאמץ בכדי להשאיר את התלמידים שעבורם חוש השמיעה הוא משמעותי בכיתה, ונצמצם למינימום את היציאה שלהם ממנה לכל הפעילויות השונות.

אין תחליף לשיעור עבור התלמיד השמיעתי. שום צילום של מחברת אחרי השיעור לא ידמה להקשבה בפועל לנו המורים בשיעור, ולכן אנו נדרשים להגן על התלמידים מפני האילוצים החיצוניים ולשמור אותם בכיתה.

לסיכום
בכתבה הנוכחית התמקדנו בכלים המבוססים על חוש השמיעה, אולם לרוב שילוב של מספר חושים וצורות למידה יכול להתאים לתלמידים שונים בהתאם לסגנונות הלמידה שלהם.

אם נסייע לתלמידים שלנו לאתר את שילוב החושים הרלוונטי לסגנון הלמידה שלהם ונספק להם כלים מעשיים ללמידה מותאמת – נוכל לתרום באופן משמעותי להצלחתם בלימודים, לשיפור המוטיבציה שלהם ולעליה בתחושת המסוגלות.

איך אתם מתאימים את צורת ההוראה לחושים הדומיננטיים של התלמידים שלכם? נשמח לשמוע וללמוד בתגובות.

מאת: רן שמשוני, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה. ממקימי חברת "פסיפס" ובעל ניסיון של 17 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. ממחברי הספר "סודות הלמידה", נושא תו התוכן של מכון אדלר.