נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
ישבנו שעות והכנו מערך שיעור מעולה, תכננו את שיעורי הבית שניתן, ואפילו בנינו טקס פתיחת שיעור שיעזור לנו להתחיל את השיעור ברגל ימין. הכול ממש מושלם!
אבל כאשר אנחנו נכנסים לכיתה כבר ברור שעומד לפנינו אתגר משמעותי - התלמידים פשוט לא ממש איתנו. השתמשנו בכלים ליצירת אווירה כיתתית מיטבית והמצב קצת השתפר – אבל משהו באווירה בכיתה עדיין לא מספיק ממוקד בלמידה. אווירה לימודית טובה מאפשרת התמקדות בלמידה, היא ממסכת רעשים פיזיים ומנטליים, מסייעת לריכוז ומונעת הסחת הדעת.
אחד האתגרים ביצירת אווירה לימודית טובה הוא שאין סביבה אחת שנכונה ומתאימה לכולם. אנחנו צריכים למצוא דרכים מגוונות ושונות להתאים את סביבת הלימוד ואת דרכי ההוראה, כך שיתאימו למגוון התלמידים שאנו מלמדים.
1. צורת הישיבה בכיתה
ניתן לסדר את הכיתה בהרבה צורות מגוונות. בדרך כלל נראה כיתה בה השולחנות מסודרים בטורים או בשורות, בקבוצות או בצורת ח'. אבל רק לעתים נדירות נמצא בכיתה שילוב של כמה צורות. חשוב לסדר את הכיתה בהתאמה טובה לצרכים של הלומדים, וכיוון שהצרכים הללו שונים, יתכן מאוד ששילוב של כמה צורות ישיבה שונות יועיל לתלמידים. למשל: 35 ילדים שיושבים ב-7 קבוצות של 5 תלמידים בקבוצה, ועוד 3 תלמידים שיושבים לבד, לא כי הם בעונש, אלא כיוון שסגנון הלמידה הטוב ביותר עבורם, כפי שהבנתם יחד איתם, הוא למידה עצמית.
כמובן שצורת הישיבה צריכה גם להתאים לדידקטיקה בה בחרנו ולתוכן הלימודי בשיעור, אבל אם נקדיש כמה דקות בתחילת השיעור לסידור הכיתה בתצורה הרצויה, הזמן הזה יחזור בדמות תלמידים שקטים יותר מחד גיסא ומעורבים יותר מאידך גיסא, שנהנים מסביבת לימוד מדויקת יותר לשיעור בכלל, כמו גם להם באופן אישי. מכאן תיווצר אווירת לימודים ממוקדת וטובה יותר.
מצורת הישיבה ועד לאכילה - שיפור תנאי הלמידה בכיתה
2. חוקר, מורה, תלמיד
אחת הדרכים להשתמש בצורת הישיבה המותאמת לשיפור האוויר הלימודית, היא שימוש בכלי חוקר, מורה, תלמיד. השלב הראשון במתודה זאת הוא מיפוי מסודר של התלמידים בכיתה: מה הם המקצועות או הנושאים בהם הם טובים ומה הם הנושאים בהם הם זקוקים לחיזוק. בנוסף נחשוב מה הוא סגנון הלמידה המועדף והיעיל עבור כל תלמיד.
בשיעור הבא שיוקדש לחזרה או תרגול, נסדר את הכיתה בקבוצות או ביחידים – בהתאם למיפוי שעשינו ולסגנון הלמידה המותאם של כל תלמיד ולתלמידה. נחלק את התלמידים שאיתרנו ככאלה שלומדים היטב בזוגות – למורים ותלמידים. כל תלמיד מלמד תלמיד אחר את הנושא בו הוא חזק, ובתמורה מקבל חיזוק מתלמיד אחר לנושא בו הוא פחות שולט. חשוב לוודא שכל תלמיד הוא גם מלמד וגם לומד, אם כי יש להניח שיש תלמידים שיותר ילמדו וכאלו שיותר ילמדו.
ומה לגבי החוקרים? החוקרים הם התלמידים שאיתרנו ככאלה שסגנון הלמידה הטוב ביותר עבורם כרגע הוא למידה עצמית. להם ניתן משימות "מחקר" עצמאי, בין אם זה לחיזוק החומר הנוכחי ובין אם התקדמות עצמאית, ממשית ועמוקה יותר.
3. אזור הישיבה בכיתה
לכל תלמיד יש אזור בכיתה שבו יצליח להתרכז הכי טוב, אזור שבו הוא ישמור על ריכוז במשך פרק זמן ארוך יחסית ואף יצליח לחזור בקלות יחסית מהסחת דעת, כאשר זאת תתרחש. לא מדובר על מקום ישיבה ספציפי, אלא על אזור מסוים, בצד ימין של הכיתה או בצד שמאל, מקדימה או מאחור, אזור שהוא הנכון יותר עבור התלמיד.
המקום הזה הוא פונקציה של סגנון הלמידה הנכון עבורו, ולעתים יכולה גם להיות סיבה מוחשיות יותר, כדוגמת בעיות שמיעה באוזן אחת או קשיי ראייה.
כמובן שגם לפטפוטים והפרעות שנובעים משיח בין תלמידים יש משקל בשיקול איפה אנחנו מושיבים אותם – אבל חשוב מאוד להשתדל למקם את התלמידים גם בהתאם לשיקולים נוספים.
4. ערוץ תקשורת מותאם לתלמיד
בכל כיתה יש תלמידים שמשתעממים מהר יותר מאחרים, כמו גם תלמידים שממש רואים על הפנים שלהם את הפרצוף של "אני לא מבין על מה המורה מדבר" ועוד. חלק מהתלמידים הללו מתמודדים עם השעמום או חוסר ההבנה במציאת מקורות עניין אחרים: דיבור עם חברים לכיתה, שליחת מסרונים והפרעות רבות אחרות...
ו... הנה אבדה אווירת הלימודים הטובה שלנו.
לפעמים המקור לחוסר ההקשבה או "השעמום", של התלמיד, נובע מבעיה בתקשורת בינינו לבין התלמיד. יכול להיות שהתעלמנו משאלה שהוא שאל, לא נתנו לו להשיב על שאלה שאנחנו שאלנו, שההוראה אינה מותאמת לסגנון הלמידה שלו, שהוא לא הבין משהו קריטי או פשוט בשל תחושה שאנחנו (או מישהו אחר בכיתה) לא מתייחס אליו יפה. בעקבות חוסר התקשורת, חוסר ההבנה או הפגיעה, התלמיד נסוג מהשיעור ומתחיל בפעילות אלטרנטיבית שפוגעת באווירת הלמודים בכיתה.
אחת הדרכים המומלצות להתמודדות היא פתיחת ערוץ תקשורת אישי ומותאם לכל תלמיד; ישנם תלמידים שיעדיפו שיחה אישית, פנים אל פנים, עם המורה, יש כאלה שיבחרו לשלוח דוא"ל או מסרון, ויש כאלה שיהיה להם נוח יותר לרשום במחברת. לא משנה דרך איזו מדיה נתקשר עם התלמיד "המשועמם", העיקר לפתוח מולו ערוץ תקשורת שיאפשר לו לבטא את הסיבה לנסיגה או ל"שעמום" שהוא חווה בשיעור.
כמובן שלא מדובר על תקשורת בלעדית דרך ערוץ אחד בלבד. אנחנו לא נעבור לתקשורת במסרונים בלבד עם תלמידים מסוימים - גם אם זה הערוץ המועדף עליהם. כמו בחיים, כך גם כאן, חשוב להרגיל אותם להתמודד גם עם ערוצי תקשורת שפחות נוחים להם. יחד עם זאת, חשוב לאפשר לתלמידים תקשורת אישית דרך הערוץ העדיף עליהם, בכדי שיהיה להם ערוץ נוח להתבטא בחופשיות.
ניתן להשתמש בערוץ הזה לתקשורת דו כיוונית. אמנם אנו מעדיפים שיחה פנים אל פנים, אבל אם אנחנו יודעים שהתלמיד מעדיף תקשורת כתובה, כדאי שחלק מהמסרים מאתנו לתלמיד (מחמאות או נקודות לשיפור), יועברו דרך ערוץ המדיה שהוא מעדיף, כדי להגביר את תחושת הנוחות והלגיטימיות של דרך התקשורת בה נוח לתלמיד.
נכון - לא מדובר בשינוי מידי שמשפיע על השיעור שבמהלכו התלמיד מפריע, אבל פתיחת ערוצי תקשורת בערוץ שמותאם באופן אישי לתלמיד הספציפי, יאפשר לתלמיד הבנה שאנחנו פתוחים לשמוע את "הצד שלו" ולא נותנים למדיה דרכה עובר המסר להוות מכשול.
התאמת המדיה דרכה אנחנו מעבירים ומקבלים משוב מהתלמידים תעזור להם להרגיש שיש מי שמקשיב להם ונמצא שם בשבילם כאשר קשה להם, בשיעור ובכלל, וכך תשתפר האווירה הלימודית.
5. אכילה
כולנו מכירים את התלמידים שטוענים שאכילה בזמן הלמידה מסייעת להם להתרכז. האמת שיש באמת תלמידים כאלה, אבל זו יכולה להיות גם דרך ל"בריחה" מהשיעור.
אפילו תפוז, כאשר התלמיד מקלף אותו, בוצע אותו לפלחים ואז אוכל אותו, יכול להתגלות כמשבית למידה: התלמיד לא יכול לאחוז בעט מכיוון שידיו דביקות ממיץ התפוז, וכעת הוא נדרש לבצע הפסקה (סוג של "בריחה") ולשטוף ידיים.
אנחנו ממליצים לקחת תלמידים כאלה לשיחה ולברר לעומק אם אכן מדובר בפעולה שעוזרת להם ללמוד ולהתרכז, ושלא מדובר בבריחה מתוכננת או גחמה של רגע. אם החלטנו לאפשר להם לאכול – אז חשוב להגדיר מראש מה מותר לאכול ומתי, כאשר כמובן שכדאי להקפיד על מאכלים קטנים, שניתן לאכול במקביל ללמידה, ולא על שולחן פתוח לכולם.
לסיכום: ככל שנצליח לייצר אווירה לימודית טובה ומותאמת לתלמידים שלנו ולחומר הנלמד - כך נוכל להתרכז בלימודים עצמם ולנקות את ההפרעות החוצה.
