מדיניות לשיפור כוח ההוראה היא הדרך לקידום מערכת החינוך

כמי שעוסק בתכנון מדיניות החינוך, יש לי כלל מנחה: אם נרצה לשפר את הלמידה של התלמידים, יש לחשוב קודם כל על המורים. 

למה? כי אני מקשיב למחקר (כמו אלו שמובאים כאן), כי אני בוחן סיפורי הצלחה מכל העולם ואני מבין אמת פשוטה: לא רק שמורה טוב זה המרכיב הבית ספרי הכי חשוב בהצלחת התלמיד, מורים טובים הם תנאי הכרחי לשיפור המערכת כולה. בלי מדיניות לאומית מרוכזת לשיפור כוח ההוראה בארץ, אין שום סיכוי להביא לשיפור מערכת החינוך בישראל. 

לפני חזרתו לכיסא ראש הממשלה, ב-2008, אמר בנימין נתניהו את הדברים הבאים: "אפעל לגיוסם של מורים חדשים ואיכותיים שיצטרפו אל המורים הטובים שנמצאים כיום במערכת. מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי איכות המורה היא הגורם המשפיע ביותר על הצלחת התלמידים.  שיפור בשכרם של המורים הוא תנאי הכרחי אך לא תנאי יחיד. יש בידי תכנית לצירופם של טובי הבוגרים באוניברסיטאות למערכת החינוך. זהו מעשה ציוני חיוני. יחד, נצליח להשיג את היעד המשותף לכולנו: להחזיר את ישראל לעשיריה הפותחת בעולם בדירוג המבחנים הבין לאומיים".

 נתניהו דייק. בשנים האחרונות, ההתקדמות המחקרית האדירה בתחום המדידה (econometrics), הביאה לגילויים חדשים לגבי השפעתו של המורה בכתה. מודל ה-Value Added למשל, הוא מודל בו מבודדים השפעות חיצוניות על הישגי התלמידים, כמו הרקע הסוציו אקונומי שלהם, רמת האינטליגנציה, או הישגים קודמים, ומזקקים את ההשפעה הישירה של המורה. מחקרים מדויקים אף יותר מבצעים ניסויים המשווים בין כיתות עם הישגי עבר דומים, המקבלות "טיפולים" שונים, כמו: מורה מצליח, הקטנת הכיתה ל-15 תלמידים, הכנסת תוכנית לימודים חדשנית וכו'. 

כמעט כל המחקרים שמדדו את השפעת המורים בשיטות אלו, מצאו כי למורה השפעה אדירה על הישגי התלמידים. ההשפעה שנמצאה היא גדולה הרבה יותר מכל גורם אחר בבית הספר. 

מעבר לכך, צעדי מדיניות אחרים לשיפור בתי ספר תלויים בכוח הוראה איכותי ואינם יכולים להצליח בלעדיו. כאן בוואשינגטון למשל, יישמנו בשנים האחרונות שורה של צעדים, כמו יום לימודים ארוך, למידה מתקדמת באמצעות טאבלטים, הקטנת גודל הכיתה, כתות העשרה לתלמידים מתקשים ועוד. גילינו כי צעדים אלו הוכיחו את עצמם בבתי הספר בהם היו לנו את המורים הטובים ביותר, ונכשלו במקומות ללא כוח הוראה איכותי. יום לימודים ארוך למשל, לא יעזור לאף תלמיד אם רמת המורים נמוכה. מעבר לכך, גילינו שבתי הספר בהם מלמדים המורים הטובים ביותר, ולהם המנהלים המוכשרים ביותר, מצליחים גם ללא צעדים שכאלו ובתנאים קשים יותר. הבנו כי מורים טובים הם תנאי, ואנחנו חייבים למצוא דרך להבטיח מורה טוב לכל ילד, לפני ששמים על השולחן רעיונות אחרים. 

בתוך כך, גם מדינות נוספות רבות בעולם מיקדו את מדיניות שיפור בתי הספר במורים. ניתן לקרוא על כך עוד במאמר המערכת של "הגיע זמן חינוך" משבוע שעבר.

מדינות רבות בעולם ממקדות את שיפור ההוראה בהעלאת רמת כוח ההוראה

למרות הצהרותיו של נתניהו, החינוך, ובפרט מדיניות שיפור כוח ואיכות ההוראה, לא היו בראש מעיניהם של קובעי מדיניות החינוך מאז 2008 והתוצאות בהתאם. ההשקעה במורים מאז כמעט ואיננה קיימת, שכרם לא עלה מספיק, ומעמדם החברתי נמוך מאוד. במבחני פיז"ה האחרונים ישראל דורגה במקום ה-40 בהישגי המתמטיקה, הרחק מתחת לממוצע. הניסיון מכל העולם מוכיח כי ללא מדיניות ששמה את המורה במרכז, אין שום סיכוי שהמציאות הזו תשתנה.

שואלים כיצד שמים את המורה במרכז? קודם כל מעלים לו את המשכורת. ארחיב על כך במאמר המשך.