הטיפ המפתיע של מנכ"ל גוגל ישראל

בתחילת חופשת הקיץ השתתפתי בקורס יוטיוב למורים בשיתוף Google for education ומגזין 'הגיע זמן חינוך'. מנכ"ל גוגל ישראל, ברק רגב, בירך אותנו בפתיחת הקורס. השיחה הייתה מעניינת ומחכימה, והמסר שהכי דיבר אלי היה: ארגון מתוך שמחה. 

כששמעתי זאת שמחתי בכל ליבי. הנה, אפילו מנכ"ל גוגל מבין ויודע לזהות את המשאב החשוב וההכרחי ביותר לארגון. התאגיד הענק שממציא את העולם מחדש מתבסס על ארגון מתוך שמחת חיים. האלגוריתם של גוגל היה חורק אלמלא העובדים המרוצים.

לימדתי בארבעה בתי ספר וביליתי בחדרי מורים מגוונים ושונים מאוד זה מזה. להיות חלק מחדר מורים שמח זו חוויה מרוממת נפש. חדר מורים שמתנהל בצורה מקצועית ועניינית, שיש למורים שבו עין טובה ונפש רחבה ומסתכלים על חצי הכוס המלאה - המורים בו מלמדים מתוך אופטימיות ואנרגיה גבוהה. רכילויות ואנרגיות שליליות - אאוט. הלך רוח מצמיח - אין.

מנהלת האולפנה בה אני מלמדת, טל נבוני, גם מיטיבה לראות ולהגדיר את הארגון-ביה"ס אותו היא מובילה: תלמידות שמחות! להלן ציטוט מתוך חזון בית הספר:

"אנחנו שואפים לגדל תלמידות שמחות... מלאות בתודעה של שליחות.. ורצון לממש את כישרונותיהן בכל תחומי החיים.."

תלמידות שמחות צריכות מורות שמחות. האווירה המשוחררת בחדר המורים שלנו היא חוויה נהדרת וקולות הצחוק נשמעים למרחוק ומדביקים את כולם. מושקעת הרבה מחשבה ואהבה באירועי גיבוש קטנים וגדולים וגם בעיצוב חדר המורים, חתירה לנוחות, יעילות, שיתוף והשראה.

הוראה מתוך שמחה

את השמחה אפשר ומומלץ להכניס לכיתה. הוראה איכותית הולכת עם חדוות יצירה. אי אפשר ליצור כשנמצאים במתח. שמחה משחררת את החושים ואת המיינד. כשיש שמחה - יש שיתופיות, הפריה הדדית, חשיבה משותפת ויצירה.

שמעתי על מורה שלא נכנס לחדר מורים. דילג על השלב הזה במהלך יום העבודה, "הרגשתי שאני מחליף אלף מסיכות ביום, אני הולך ללמד ילדים רכים ובין לבין שומע ורואה כל מיני דברים שממלאים אותי באנרגיות שליליות ובמחשבות עגומות. לא יכול לשמוע משפטים כמו: "התלמיד הזה עוד יוריד אותי ביגון שאולה"... או מורה שאמרה בסוף ההפסקה: "נגד איזו כיתה אני עכשיו?", "אחלו לי בהצלחה במלחמה הבאה", "באיזו כיתה אני הולכת 'להיכנס' עכשיו?".

אומרים על מורים שהם זאבים בודדים מאחורי דלת הכיתה. מדוע? מה מרחיק אותנו אחד מהשניה? ממה אנחנו חוששים? אני מאוד מאמינה בשיתופיות ובפתיחת דלת. זה מעצים את תחושת השליחות שבי ואת תחושת השייכות, שהיא ערך מאוד חשוב. לא יקרה כלום למצגת שהכנתי אם אפרסם אותה לשימוש ולתועלת המורים והתלמידים, יותר מכך – אני מאמינה שאף אחד לא יכול לקחת ממני את קנייני הרוחני. "קנאת סופרים תרבה חוכמה". תובנות של מורה לפיזיקה יכולות לעניין גם את המורה להיסטוריה ואת המורה למתמטיקה. מה נגיד אם אפילו בתוך צוות מתמטיקה אין שיתוף ויצירה משותפת? כל מורה ממציא את הגלגל מחדש, עובד לבד וקשה על הדברים הפחות מהותיים בהוראה, במקום לנצל את שפע המידע והתוכן הקיים והיעיל ופשוט ליהנות מיצירה אישית חדשה, מאתגרת, הולמת את תלמידיו וחשוב מהכל - מועילה יותר.

מורים (עובדים) מרוצים

התרבות הארגונית של גוגל רוחשת כבוד לעובדים בכך שהיא רואה בהם שותפים למפעל וקשובה לתובנות שלהם. כמה מקשיבים כאן למורים כשבאים לעצב את הרפורמות של תכניות לימודים? כשבונים שיטות הוראה ודרכי למידה? העובד שמרגיש שמשתפים אותו בקבלת ההחלטות, שיודע לאן פניו של הארגון מועדות - עובד בצורה משמעותית יותר. 

תקצר היריעה לספר על סיטואציות קשות ולא נעימות בממשקים שבין ניהול להוראה. בקבוצות הפייסבוק "להיות מורה", ו"מורים לעזרת מורים" עולים מעת לעת פוסטים עצובים ומקוממים המתארים חיכוכים עד כדי התעללויות שעוברים מורים בכל השלבים ומכל הגורמים – פרחי הוראה, מורים קבועים, מורים ותיקים, מורים לקראת פרישה... מצד מנהלים, הורים, ארגוני מורים, תלמידים ותקשורת...

אנחנו חייבים חדרי מורים שמחים שמגרשים כל אווירה עכורה שנוצרת מלשון הרע, שחיקה, אי הצמחת רעיונות מהשטח, אנרגיות שליליות, מתחים, כעסים, טינה, חשש, צרות עין ועצבות.

4 דרכים בהן ניתן להשיג שמחה

1. נגדיר וננסח הסכם פעולה והצהרת כוונות של חדר המורים וההנהלה, נרים כוסית בכל ראש חודש לחיינו ונוודא את קיום ותחזוקת פרטי ההסכם, נשפר ונוסיף.
2. נעשה מעשים טובים קטנים, נעניק זה לזה, הגרלת שמות לברכה אישית לראש השנה, גמד וענק בפורים, לא רק ועד מורים מכין, כולם חושבים ונותנים מעצמם. נתינה-אהבה-שמחה.
3. תודעת תודה, להיות בהודיה מתמדת על דברים קטנים וגדולים שאנחנו מקבלים. שום דבר לא מובן מאליו ואף אחד לא חייב לנו כלום. אנשים מלאי תודה הם אנשים שמחים.
4. ניצור קבוצת ריצה משותפת בחדר המורים, או כל חוויה אירובית אחרת. יש קשר מובהק בין פעילות גופנית לבין אופטימיות ושמחה.