חינוך מדעי כמנוף לדו-קיום

בשנת הלימודים תשע"ה מתקיים בחממה האקולוגית בעין שמר פרויקט חינוכי משותף לתלמידים יהודים וערבים, בשם "צומחים יחד". במסגרת הפרויקט, אשר החל בשנת הלימודים תשע"ד,  לוקחים חלק תלמידים מבתי ספר במנשה ובבקה אל גרביה, במסגרת שבועית מתמשכת לאורך שלושה חודשים.

הגורם המחבר בין התלמידים הינו האתגר המשותף: אתגר בעל מאפיינים מדעיים, סביבתיים, וחקלאיים, אתגר עכשווי בעל חשיבות בעיני התלמידים ובעיני המורים. את תכנית הלימוד והחקר מלמדים מורים יהודים וערבים, בצוות משותף אשר בונה ומעביר את התכנים, בעברית ובערבית. למורים רקע מדעי, אך לא פחות חשוב מכך רצון לבנות וליצור מפגש בין תלמידים יהודים וערבים, על מנת לחזק את החברה:
ד"ר אילנה עירון – מנהלת הפרויקט "צומחים יחד" ושותפה לצוות המורים, מספרת מרשמיה: "בתור אשת מדע באוניברסיטת תל אביב, המפגש עם ילדים בכתה ו' אשר גילו סקרנות, ורצון ויכולת לבנות יחד מערכת ניסויית לבדיקת דרכים לטיהור מי שפכים הרשים אותי מאוד. אבל מעבר לכך הייתה לי חוויה מרגשת במיוחד לראות איך הילדים היהודים והערבים עבדו יחד בשיתוף פעולה יוצא מהכלל למרות העובדה שהילדים היהודים לא יודעים ערבית כלל והידע של העברית בקרב הילדים הערבים מוגבל. זאת ועוד, היות ולילדים יהודים וערבים אין כמעט הזדמנויות להיפגש, לא בלימודים ולא באירועים חברתיים, נראה היה כי שני הצדדים גילו סקרנות רבה להכיר איש את רעהו ושמחו לגלות שהאחר לא כל כך מפחיד. פרויקט זה הוכיח לי שכאשר עובדים יחד מתוך רצון וענין משותף אפשר לגשר על השונות."

ד"ר אילנה עירון, מנהלת הפרויקט, בעבודה עם התלמידים

התכנית היא חלק ממודל חינוכי שפותח ומיושם בחממה האקולוגית בעין שמר, והשתתפו בה בתי הספר א-שאפעי, ו-אל חוואריזמי  מבקה אל גרביה; רעות ובי"ס קציר ממנשה. המודל מתבסס על כמה רעיונות מרכזיים: בניית נבחרת מגוונת: השלב הראשון מוקדש לגיבוש נבחרת חוקרת, בה חברים תלמידים מרקע מגוון, במקרה זה יהודים וערבים (קבוצות נוספות בחממה הינן רב גילאיות, מורכבות מתלמידים חילונים ודתיים, עולים וותיקים, תלמידי מצוינות וחינוך מיוחד...). חיבור לעולם האמיתי: בשלב השני נחשפים התלמידים לאתגרים "מהעולם האמיתי" – אתגר עכשווי בו עוסקים מדענים, חוקרים וממציאים. כחלק מתהליך הלימוד, נפגשים התלמידים עם מומחים מהתעשייה והאקדמיה. רכישת מיומנויות חקר: בשלב השלישי, רוכשים התלמידים מיומנויות חקר בצוותים קטנים, אשר יאפשרו להם לחקור באופן עצמאי, לתכנן ולהקים ניסויים, לבצע מדידות ולעבד את התוצאות לכדי תוצרי למידה. פרזנטציה: בשלב הרביעי, מציגים התלמידים את תוצאות הניסויים, ותוצרי הלמידה בפני קהל.

נושאי הלימוד בהם עוסקים התלמידים נבחרים על ידי צוות ההוראה של החממה, נבנים ומתחדשים משנה לשנה. הנושאים נבחרים בעזרת מומחים וחוקרים ממוסדות אקדמיים ותעשיות המלווים את תהליכי הלמידה, כך שיהיו בעלי מימד של חדשנות משדה המקר והמעשה העדכני, ויחד עם זאת נגישים לתלמידים. הנושאים, לדוגמא: טיפול במים בעזרת צמחים, גידול אצות כמזון על, ביו-מימיקרי ועוד... משלבים מדע, סביבה, טכנולוגיה ואף אמנות, ומהווים את המצע המשותף המעודד חיבור בין התלמידים. סביב המחקר והעניין המשותף, לומדים בני הנוער להכיר זה את זה, להיעזר האחד בשני, להעריך את תרומתו של כל תלמיד לצוות ולעבוד יחד. גל דישון, מנהל המחקר ומורה של קבוצות חקר בחממה, מסביר: "האפשרות שלי כמורה להוביל את תהליך בחירת נושא הלימוד, להתייעץ עם מומחים וחוקרים, ולהתחבר יחד עם התלמידים לאתגרים עכשוויים מלהיב ומאתגר אותי כל פעם מחדש. למעשה, אני יוצא למסע חקר עם התלמידים, בניסיון לפתור בעיה אמיתית".

איתמר אבישי, חבר בצוות המורים, מוסיף:

"העבודה עם קבוצות החקר בחממה מאפשרת לי, כמורה המתעניין בחדשנות בתחומי הביולוגיה, החקלאות והסביבה, ליצור פרויקטים מרתקים המחברים את התלמידים לאתגרים עכשוויים. ברמה הגבוהה ביותר, כאשר הזמן והמשאבים מאפשרים זאת, אני שואף לגבש צוותי מחקר של תלמידים, ויחד איתם לצאת למסע מרתק של פיתוח, מחקר והמצאה של פתרונות לבעיות עכשוויות. הגישה החינוכית הזו מהווה מצע לחיבור בלתי אמצעי בין בני נוער מרקע שונה ומגוון."

איתמר אבישי מסייע לתלמיד בעיבוד תוצאות הניסוי

לאורך הדרך עלו קשיים אותם לא צפינו מראש. רוואן אגברייה, חברה בצוות המורים, מספרת: "לאורך הדרך נתקלנו גם בקשיים, דברים שלא צפינו אותם מראש. לדוגמה, במהלך התכנית הסברנו כל נושא, כל משימה וכל שאלה בעברית ובערבית. מתוקף ההרגל, העלינו את השאלה ראשית בעברית ואז חזרנו עליה בערבית. נוצר מצב שבו לתלמידים היהודים דוברי העברית ישנה כל הזמן הזדמנות לענות לפני חבריהם הערבים, דבר שכמובן מפריע לתלמידים הערבים. לאחר שזיהינו את הבעיה התחלנו שואלים פעם כך ופעם כך – עברית-ערבית, ערבית-עברית".

רוואן אגברייה בעבודה עם התלמידות, בפרק ההתנסות בביצוע ניסויים מדעיים בצוותים

תמאם, תלמידה מבית הספר "א-שאפעי" מבקה אל גרביה, מתארת את חוויותיה מהפרויקט: "...לא פגשתי ילדים יהודים לפני הפרויקט. בהתחלה פחדתי כי אני לא מדברת עברית ברמה טובה אבל אחרי שהתחלנו לדבר הלך הפחד.... אחר-כך הקשר עם החברים בקבוצה היה טוב מאוד, חקרנו יחד את הנושא של טיפול במי רפתות בעזרת צמחים וחיידקים, נושא חשוב שבאמת צריך למצוא לו פתרון, כי הוא גורם לבעיות סביבתיות וגם חשוב לחקלאים. היה הרבה צחוק והכול היה מעולה... היה חבר אחד שלמד מאיתנו כמה מילים בערבית (היינו צוחקים שהיה מדבר בערבית).  הייתי רוצה להמשיך בפגישות, אני מתגעגעת אליהם!" 

בשנת הלימודים תשע"ה, מתקיימים בחממה האקולוגית בעין שמר מעל 50 פרויקטים חינוכיים, בהם לוקחים חלק מעל 600 תלמידים מאזור מנשה, ואדי ערה וערי הסביבה. במקביל, מקיימת החממה סדנאות למורים וצוותי הוראה, וכן מלווה בתי ספר ברחבי הארץ המעוניינים לפתח סביבות למידה רב-תחומיות מעוררות השראה, ולשלב גישות להוראת חקר ולמידה מבוססת פרויקט, בחיבור לאתגרים עכשוויים.  החממה הינה מרכז חינוכי-חברתי חדשני המהווה מודל ללמידה משמעותית לאורך 37 שנות פעילותו. החממה החלה להיבנות על ידי האמן אביטל גבע, זוכה פרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות לשנת 2013, ועודנה נבנית ומעוצבת מאז ועד היום על ידי תלמידיה עצמם, הרואים בה בית, מקום ללמוד, לחקור ולהמציא בו, מקום למפגש והזדמנות לעבוד עם מומחים וחוקרים מהתעשייה והאקדמיה. תלמידי החממה, "החממניקים", לוקחים חלק בתכניות לימוד וחקר מתמשכות, במסגרתן הם מתמודדים עם אתגרים עכשוויים בתחומי הסביבה, המדע, הטכנולוגיה, האמנות, החקלאות והשילוב ביניהם, מתכננים ומפיקים ניסויים ופרויקטים, ואף ניתנת להם ההזדמנות להמציא פתרונות לבעיות אמיתיות.

אתגרים משותפים במדע, סביבה וחקלאות, כגורמים מחברים המהווים מצע לצמיחה משותפת.

לאור הצלחת הפרויקט בשנת הלימודים תשע"ד, ולאור פניות של בתי ספר נוספים המעוניינים לקחת חלק בפרויקט, אנו פועלים לגייס משאבים להרחיבו. לצורך כך פתחנו קמפיין גיוס משאבים באתר "אינדיגוגו", בשם "Growing Together"

הכותב הינו נועם גבע, מנכ"ל החממה האקולוגית בעין שמר