הוראה מרחוק: איך זה עובד במערכות החינוך המצטיינות בעולם?

מערכת החינוך בישראל עברה ברגע אחד להוראה מרחוק. לא כמו במדינות אחרות, למורים בישראל לא ניתן זמן 'לשטח את העקומה'. הם מיד הוקפצו בצו שמונה חינוכי אל מימי הזום והצ'אט. עד כה, רק חלק מהמורים מלמדים ורק חלק מהתלמידים לומדים. בלי הסדירויות של בית ספר זה הרבה יותר קשה. אין צלצול שמבשר על תחילת השיעור, אין כיתה להיכנס אליה ואין כיסאות מסודרים בכיתה.

מורים מספרים שהוראה מרחוק דורשת משמעת מיוחדת, הן שלהם והן של התלמידים. תלמידים מתבקשים ללמוד בעצמם ולבצע משימות אישיות וקבוצתיות. המורה עוקב מרחוק ומתערב מקרוב כדי להעניק משוב ולתת עזרה. מה קורה בתהליך הזה לאיכות ההוראה ולעומק הלמידה וההבנה? ומה קורה לקצב הלימוד ולפערים בין התלמידים?

ישראל לא לבד בזה. כדי לקבל זווית מבט נוספת, החלטתי לצאת למסע וירטואלי בעולם החינוך. צרת רבים. מתברר שכמעט כל בתי הספר בעולם סגורים כעת וחלק גדול מהם עכשיו עוברים להוראה מרחוק. שמתי לב שבין המדינות שמצליחות להתמודד עם הווירוס, נמצאות מדינות שמצליחות גם במבחני פיז"ה בחינוך, כך נראה שגם ההצלחה "מדבקת".

אז איך נערכו במדינות הללו לסגירת מערכת החינוך? האם הן משלבות הוראה מרחוק? מה מצליח להן ומה יותר מורכב ומסובך? מה אפשר ללמוד מהן שייתכן ויהיה רלבנטי גם לנו? מתוך ההכרה המחלחלת שהחינוך לא יוכל לחזור בקרוב לשגרה הקודמת, הנה מסע עולמי בין מערכות חינוך, העושות גם הן את הצעדים הראשונים בהוראה מרחוק.

סינגפור: 6 מיליון תושבים / 8 מתים מקורונה

ידעתי מראש שהתחנה הראשונה שלי במסע חייבת להיות סינגפור. מדינה קטנה ומוצלחת מאוד, מנוהלת היטב וממושמעת. מדינה עם מערכת חינוך מעולה בכל המובנים, ממצוינות ועד שוויון. לכל המקטרגים, אזכיר שגם במדדי החדשנות והכלכלה, סינגפור עולה על ישראל. ההנחה שלי הייתה שמסינגפור תצא תורה ולכן כדאי ללמוד מה הם עושים שם.

המקרה הראשון של קורונה אובחן בסינגפור ב-23 בינואר, כשבן 66 הגיע מווהאן שבסין. מיד הקימו קבינט מיוחד והקדישו משאבים בסך חצי מיליארד דולר. ב-7 בפברואר העלו את רמת הכוננות מפני מגפות מצהוב לכתום וחילקו מסכות לכל משקי הבית. בסוף פברואר החלו להשתמש בערכות בדיקה שפיתחה חברת ביוטק סינגפורית המספקות תוצאה תוך שעתיים ברמת דיוק של 99%.

ב-21 במרץ נרשמו שני מקרי מוות ראשונים ולכן אמצעי ההרחקה החברתית הוחמרו. סוכנות הטכנולוגיה הממשלתית החלה להפעיל אפליקציית מעקב בשם TraceTogether. התקהלויות ציבוריות החלו להצטמצם ושדות התעופה הוגבלו. אולם, בתחילת אפריל האיתור האפידמיולוגי זיהה הדבקות בקהילה ולכן הקבינט המיוחד גיבש תוכנית מיידית.

ב-3 באפריל הכריזו על תכנית מסודרת לשלב הנוכחי, תחת הכותרת: "ניתוק השרשרת" ("circuit breaker"). כלומר, מאמץ לאומי של חודש ימים שיתנהל מה-7 באפריל ועד ה-4 במאי, שמטרתו לעצור את שרשרת ההדבקה בקהילה. במהלך תקופה זו נקרא הציבור להישאר בבית. היציאה מותרת רק לקניית מזון ותרופות ולפעילות ספורט.

מערכת החינוך שנותרה פתוחה עד שלב זה, החלה להיערך לשלב ניתוק השרשרת. ב-27 במרץ, משרד החינוך הכריז על ה-30 במרץ כיום שבו מערכת החינוך תתרגל Home-based Learning (HBL). החל מה-7 באפריל בתי הספר נסגרו ועברו להוראה מרחוק. נותרו פתוחים רק גני ילדים עבור הורים שהם עובדים חיוניים שאין להם סידור לילדים.

אז איך זה מתרחש במציאות? מכיוון שלא לכל בן בית יש מחשב אישי משלו, כל תלמיד מתבקש להשתמש במחשב לא יותר מאשר שעתיים ביום. יתר הלמידה נעשית באמצעות תרגול של חומרים מודפסים או באמצעות סמארטפונים. ההורים מקבלים הדרכה איך לחלק את זמן המחשב בין הילדים וכיצד לדאוג לכך שיבצעו את המשימות.

במקרים בהם אין בבית מחשב אישי או חיבור לאינטרנט, בתי הספר קיבלו מהממשלה מחשבים, נתבים ודונגלים. ההורים מוזמנים לפנות אל בית הספר ולקבל את הציוד הנדרש. ההוראה והלמידה נעשות באמצעות מערכת של משרד החינוך שנקראת Student Learning Space (SLS). זו פלטפורמה שהופעלה כבר בשנת 2018 והתלמידים משתמשים בה באופן רגיל ללמידה מותאמת אישית.

במהלך יום הניסוי של ההוראה מרחוק ב-30 במרץ, משרד החינוך זיהה שהעומס הגדול על השרתים יוצר תקלות. המשרד ניתח את העומסים וזיהה שהם היו בעיקר אצל תלמידי בתי הספר היסודיים בשעות הבוקר המוקדמות. לכן, נרכש ציוד ובוצעו התאמות טכנולוגיות וכן ניתנו הנחיות למורים לפריסה מאוזנת יותר של השיעורים המקוונים.

ההורים הביעו דאגה שהמורים לא באמת יצליחו לנהל למידה בדרך הזו. משרד החינוך הבהיר שהמורים יבדקו נוכחות, יקיימו שיעורים חיים ויעקבו מקרוב אחר התקדמות המשימות. כמו כן, המורים יהיו זמינים להורים בשעות העבודה. במקביל, המשרד פנה אל התלמידים וביקש מהם להקפיד על משמעת עצמית שנדרשת כיום באופן מיוחד.

ככל שהימים נוקפים, משרד החינוך מעניק יותר אוטונומיה לבתי הספר. בתי הספר בונים את מערכות השעות לתלמידים, קובעים את תכני הלימוד ואת החלוקה בין שיעורים מקוונים למשימות לעבודה עצמית וקבוצתית. השימוש ב-SLS מאפשר למורים לדעת כיצד התלמידים מתקדמים, אבל הם יכולים להשתמש באפליקציות נוספות לפי שיקול דעתם.

מכיוון שההוראה נמשכת והמורים מקבלים שכר על עבודתם מהבית, גם תשלומי ההורים לבית הספר נמשכים, כולל התשלום לאוטובוס ההסעה שלא מתקיימת, למגינת ליבם של ההורים. מבחני אמצע השנה בוטלו, אולם משרד החינוך עושה מאמץ לקיים את מבחני סוף השנה, גם אם חלק מנושאי הלימוד למבחן יצומצם. התכנית היא לקיים את מבחני הבגרות כסדרם ובמלואם.

ניו זילנד: 5 מיליון תושבים / 5 מתים מקורונה

ניו זילנד היא "מדינת אי" והיא שוכנת במרחק 8,500 ק"מ ו-9 שעות טיסה מסינגפור (בימים שבהם עוד היו טיסות). החולה הראשון בקורונה, אזרח מקומי ששב מביקור באיראן, אובחן בניו זילנד רק ב-28 בפברואר, יותר מחודש אחרי סינגפור. כמה ימים לאחר מכן אובחנה חולה שניה, אישה ששבה מביקור באיטליה.

ב-21 במרץ הממשלה פרסמה הגדרה פומבית של מצבי חירום בעקבות מגפה, מדרגה 1 ועד דרגה 4. ארבעה ימים לאחר מכן, ראש הממשלה הכריזה על מעבר מדרגה 2 לדרגה 4, שכוללת סגר מלא, הפסקת עבודה ותחבורה וסגירת בתי ספר. הפרלמנט אישר בחקיקה שהמדינה תישאר במצב זה למשך ארבעה שבועות, החל מה-25 במרץ.

בהתאם לכך, בתי הספר נסגרו ב-25 במרץ לארבעה שבועות. חופשת האביב הוקדמה ומשרד החינוך נערך בזמן החופשה לפתיחת סמסטר ב' ב-15 באפריל באמצעות הוראה מרחוק. מכיוון שהמשרד צופה חבלי לידה, הוא נערך בארבעה מסלולים במקביל: חלוקת מחשבים לבתי תלמידים, הדפסת חומרי לימוד מיוחדים וחלוקתם, הקמת שני ערוצי טלוויזיה חינוכית ופיתוח חומרי לימוד מתוקשבים.

משרד החינוך הקצה כ-90 מיליון דולר להיערכות הזו ורכש כבר 17,000 מחשבים ניידים. המורים עוברים קורסים כיצד ללמד מרחוק, משתפים פעולה בקהילות מורים מקוונות והוקם פורטל מרכזי בשם "לומדים מהבית", שבו ניתן למצוא הנחיות, חומרים ועדכונים. המבחנים עברו שדרוג, כדי שבתי הספר יוכלו להעביר אותם מרחוק ועל מנת שההערכה והבדיקה תיעשה אף היא מרחוק.

דרום קוריאה: 51 מיליון תושבים / 217 מתים מקורונה

אישה סינית בת 35 אובחנה כמקרה הקורונה הראשון ב-20 בינואר. מאז, בזכות מדיניות הבדיקות האינטנסיביות, האיתור הטכנולוגי והבידוד הממוקד, דרום קוריאה נחשבת כמי שמצליחה לבלום בהצלחה את הווירוס שהיכה בה במלוא עוזו. לא נדרש להפסיק את הפעילות הכלכלית, מקומות העבודה ממשיכים ובתי הספר פעלו עד חופשת האביב שהחלה ב-23 בפברואר.

אבל מאז, הם נותרו סגורים. פתיחתם נדחתה שוב ושוב, במשך חמישה שבועות. ראש הממשלה ושר החינוך הכריזו שהלימודים יפתחו ב-9 באפריל במתכונת של הוראה מרחוק. התכנית היא ללמד מרחוק במשך שבועיים ואז להתחיל להחזיר את הלימודים אל בתי הספר באופן מדורג. בשלב ההקלה, התלמידים ילמדו בבית הספר 1-2 ימים בשבוע ואת השאר מרחוק בבית.

ב-9 באפריל החלה ההוראה מרחוק, קודם בתיכון ולאחר מכן מצטרפים החטיבה והיסודי. התכנית משלבת שלושה סוגים של למידה מרחוק: שיעור חי ואינטראקטיבי בשילוב וידאו; למידה סביב תוכן שבית הספר הכין באמצעות סרטי וידאו מוקלטים ומתן משימות למידה אישיות ופרויקטים קבוצתיים להגשה. ניתן מרווח לשיקול הדעת של המורים. הם שבוחרים כלים וחומרים.

למשרד החינוך ולמורים היה זמן להיערך לקראת הפעלת ההוראה מרחוק. משרד החינוך ביצע סקר ומצא בו ש-223,000 תלמידים אמרו שאין להם מחשב בבית. לכן המשרד הקים מערך של השאלת מחשבים וטבלטים לתלמידים וגייס לכך גם תרומות של עמותות וקרנות. בנוסף, משרד החינוך החל לשלם את חשבונות האינטרנט של משפחות מעוטות יכולת.

ביום הראשון ללימודים מרחוק מרבית המורים בחרו בזום ובהנגאוט לשיעורים החיים, ובפלטפורמת Classting לניהול ההוראה והלמידה. המורים הגיעו לבתי הספר, נכנסו לכיתות הריקות עם המחשב ולימדו משם, כדי לתת לתלמידים תחושה של שגרה מוכרת. אבל, היום הראשון היה רווי בתקלות, סאונד שלא עבד וילדים רבים שלא הופיעו לשיעור.

למרות ההיערכות המוקדמת ועל אף שדרום קוריאה היא מדינה מאוד טכנולוגית וממושמעת, התחושות בינתיים הן שההוראה מרחוק לא ממש עובדת. שר החינוך קרא להורים לעזור למורים, כדי שזה יצליח וראש הממשלה הצהיר שזה חייב להצליח. התלמידים הגיבו שהם בלחץ, כי הם מרגישים שההוראה מרחוק לא מספיק אפקטיבית וכי יגיעו לא מוכנים אל בחינות הגמר שנדחו בחודש.

מורים שנשאלו טוענים שהתלמידים לא לומדים לעומק וברצינות כמו בכיתה רגילה. הם מדווחים שקשה להם, במיוחד בתחומים כמו אומנות, מוסיקה וחינוך גופני. ההורים מביעים דאגה מהכוונה להוציא אותם לעבודה, בעוד שהילדים יצטרכו ללמוד לבד בבית. הם גם חוששים מההשלכות של למידה מאומצת של שבע שעות ביום מול המסך.

אסטוניה: 1.3 מיליון תושבים / 27 מתים מקורונה

החולה הראשונה אובחנה באסטוניה ב-27 בפברואר וב-13 במרץ הכריזה הממשלה על מצב חירום שימשך עד ה-1 במאי. במסגרת זו ננקטו צעדי ריחוק חברתי ובהם סגירה של בתי הספר והאוניברסיטאות.

המדינה הצעירה והקטנה ידועה בחיבתה הגדולה לטכנולוגיה ובכמעט כל משקי הבית יש גישה קבועה לאינטרנט מהיר. לכן, היה זה אך טבעי שמערכת החינוך תעבור מיד להוראה מרחוק. כל המורים באסטוניה עוברים הכשרות והתנסויות מיוחדות בהוראה מרחוק מזה עשור. הפלטפורמות הפופולריות הן eKool, שמאפשרת ניהול וירטואלי של כל מערך בית הספר ו-Stuudium, שמאגדת חומרי לימוד וכלי הערכה דיגיטליים. 87% מבתי הספר השתמשו בשתי המערכות הללו בשגרה מדי יום.

אבל, שתי המערכות הללו לא תוכננו להחליף את ההוראה בכיתה. לכן, כאשר הלימודים הופסקו, שתיהן קרסו מיד, משום שהורים ותלמידים נכנסו אליהן בבת אחת. לאחר שהתקלה תוקנה, הלמידה מרחוק החלה לפעול היטב. לאחר מספר ימים, המורים ביקשו להיות בקשר מקצועי הדדי ולכן, הקרן לשילוב טכנולוגיה חינוכית החלה להפעיל קהילות מקצועיות למורים כדי ללוות אותם בתהליך.

במקביל, חברות הסטארטאפ החינוכי האסטוניות פתחו את המוצרים שלהם בחינם לשימוש של מורים ותלמידים. מדובר בחברות שהיו שותפות לפיתוח של כלים וחומרים ביחד עם אוניברסיטאות ובסיוע של מימון ממשלתי. לאחר כמה ימים, הן חברו לחברות דומות במדינות סקנדינביה וביחד הקימו פורטל בשם Education Nation, שמעמיד את התכנים הללו לרשות כל מערכות החינוך בעולם.  

כיום, התכנית של אסטוניה היא לפתוח מחדש את בתי הספר באופן מלא ב-1 במאי, אולם שרת החינוך העריכה שהתסריט הזה אינו ריאלי ולכן המשרד הכין שני תסריטים נוספים. הראשון הוא לחזרה חלקית, המשלבת הוראה בכיתה עם הוראה מרחוק. במצב זה, המורים יתנו דגש לאבחון קשיים ופערים של תלמידים כדי להתכונן לשנת הלימודים הבאה. בתסריט זה, מבחני סוף השנה, הבגרויות ומבחני הקבלה באוניברסיטאות יתנהלו כסדרם.

אולם, שרת החינוך מעריכה שייתכן שגם זה לא יתאפשר ובתי הספר יישארו סגורים עד אחרי הקיץ. במצב זה, האוניברסיטאות יקיימו מבחני קבלה בלי להתחשב בציונים הפנימיים של בתי הספר.